הנה, הנה הן באות. לא האדומות אלא הפמיניסטיות הרעות שמתעקשות להוריד לכולם עם תרבות האונס שלהן כשהפעם על קרש החיתוך: שירים מיזוגניים. ברשותכם, אדלג על ז'אנר אהוב עלי במיוחד – היפ הופ – מכיוון שקצרה היריעה והבטחנו לכם זמן קריאה של 5 דקות בחוץ. אז למרות שלשיר "אתי את ילדה רעה" שמור מקום של כבוד בגיהינום, הרשימה הזאת תכיל שירי אמצע דרך קלאסיים, מהסגנון שתשמעו בגלגלצ פעמיים בשבוע. סיכוי גבוה שנמנמתם מוחית בכל פעם ששמעתם אותם ולכן חמקה מכם ההבנה שמדובר בשירים סופר שוביניסטיים. הנה כמה שירים שאולי עירית לינור תרצה לקעקע על הגב התחתון.
1. "שרמוטה פוריטנית" – שלומי שבן
אני לא באמת צריכה את השיר הזה כדי להבין ששלומי שבן שם את הדוש ב"לה דוש" אבל הטייטל שלו כל כך מחייב שחייבים לתת על זה את הדעת. חוץ משם השיר (המבחיל כשלעצמו), השורה הראשונה בעצמה ספוגה בהתנשאות שלומי שבנית. "את אוהבת שירה, זה מקסים מקסים". אתן מבינות, שרמוטות פוריטניות שלי, רק לשלומי שבן מותר לאהוב שירה באמת. הניסיון שלכן? מכמיר לב, במקרה הטוב. אבל אל תסתכלו במבט עגום על השרמוטה של שלומי שבן, המשך השיר יחשוף את האופי הבוגדני שלה ואם במקרה היא תגלה התנגדות כלשהי לקביעות של שבן על הפקרותה המוסרית, הוא יענה לה בהסגברה חד משמעית: "אל תאמרי לי לא". טוב שלומי, אתה צודק, רק לך יש חזקה על שירה, תה צמחים והזכות להביע עמדה.
2. "אל תדאג" - אביב גפן
אני יודעת, אם שלומי שבן שם את המילה דוש ב"לה דוש", מה אביב גפן עושה? ובכן, אין מספיק מילות תואר בעולם אבל בואו ננסה בכל זאת. אמנם אביב גפן לא מפלה אף מגזר או מגדר – משנות ה-90 הוא מתנשא מעל כולם במסירות אין קץ אבל בכל זאת, ב"אל תדאג" הוא מצליח לזקק את תחושת הנחיתות הנצחית שלו. אביב גפן גם אף פעם לא הצטיין בסאבטקסט אבל במקרה הזה, מדובר בשורת סטטוס של ילד כועס בכיתה ז'. "אל תדאג, אני חושבת עליך", ממציא לעצמו אביב, "אבל שוכבת עם כולם". משפט שטחי שאומר במילים פשוטות את מה ששלומי שבן סרבל בשיר הקודם – את שרמוטה. נקסט.
3. "למה לא אמרת לי" – אריק לביא
"למה לא אמרת שאחותך יפה ממך?", שאל דוד אריק החביב בזמן שהסתובבתי בפרוזדורים של שוק צפון.אחרי שבולעים את הרוק של האיכס הראשוני מהשורה הזו, מבינים שכל השיר הזה מדיף ריח רע של סליז. "למה לא אמרת לי שהיום את לבדך?", שואל אריק בקלאסה ששמורה לסוטים בצ'אט של תפוז, לא לפני שהוא מתבאס שהגברת החצופה בשיר לא טרחה לעדכן אותו שאחותה יפה ממנה וחבל על הזמן שבוזבז עליה. "למה לא סיפרת לי קודם כמה את טובה?", אריק מקשה. סליחה דוד אריק, היא בסך הכול שכחה לציין ברזומה "מזדיינת היטב".
4. "תני לו ללכת" - חיים אוליאל
"שחררי קצת את הרסן, שלא יהיה כל כך מתוח". כי תראי, את או כלבה בעצמך או נוהגת באחרים כאילו היו כלבים. אחרי אוסף הטיפים מעולם הקוסמופוליטן שבו, מסתבר, חיים אוליאל מתקיים, הוא עובר לפעולה מספר אחת במדריך למטרידן – האשמת הקורבן. "מה הוא כבר ביקש ממך? שתתני לו ללכת?", שואל חיים במסכנות, "ברור שלא יעזור לך אותו להלחיץ, לסחוט אותו כמו מיץ, עצמך להמאיס". בקיצור, תפסיקי לנג'ס ותשחררי אותו למסיבת רווקים עם חשפנית או אפילו תצאי גבר ותפרגני לו את אחותך היפה יותר מהשיר למעלה ומצאת את הדרך לזוגיות עולם. אני אבחר בציטוט משירה של חדד. ש כדי לענות לחיים אוליאל המודאג – רוצה ללכת? אז תלך כפרה עלי ותנשק כפות רגלי.
6. "המתוקות האחרונות שלי" - אריק ברמן
למרות שמדובר בכבוד מפוקפק, היכללות ברשימה הזו היא בבחינת חסד לאריק ברמן. חבורת יוצאי רימון מזמן התפיידה מהמצעדים השונים ונשארו ממנה רק רסיסים של איה כורם ולכן לעשות תחיית המתים לשיר הזה זה כמעט ירייה ברגל אבל מדובר בשיר מכעיס שעוד נחשב למרבה הפרובנציאליות לשיר חתרני ומתריס עלק. ככל שגבר שר ו\או מדבר על כיבושיו הרבים – כך היו בטוחים ששרירי יד ימין שלו חזקים באופן בלתי פרופורציונלי ובואו נתייחס לזה כמדע מדויק, הרבה יותר כיף ככה. אני לא אצטט מהשיר כי כל שורה בו מבזה יותר מקודמתה אבל אנחנו לא צריכות שאריק יאשר לנו לקרוא לו שוביניסט ובן זונה, אנחנו עושות את זה לגמרי לבד.
ראויים לגנאי מיוחד:
"המענטזת" – ג'קי מקייטן, "קח לך אישה" – אריק איינשטיין, שיר הפרחה – עפרה חזה, רוב השירים של משפחת תאקט, רוב השירים של מרסדס בנד, "כשאת אומרת לא" – התרנגולים, "ילד טוב בגוף של ילד רע" – עומר אדם, "כבודה של אישה (בבית פנימה) – יוני רכטר ועלי מוהר, "את לא אישה, את פות עם רגליים" – תירס סקסואל, "זיינתי את בת שבע" – קוקו בלוף והיתושים, "אריק" – שלומי שבן, "היכנסי כבר לאוטו ונסע" – מאיר אריאל.