חג הפסח כבר כמעט כאן, וכהרגלנו אנו ממליצים לכם על האלבומים שכדאי ומומלץ לרכוש עבור יקיריכם כמתנות, מתוך ההיצע העצום שקיים. קבלו אם כן את המלצותינו על אלבומים לועזיים, מז'אנרים שונים, שנבחרו בפינצטה.
מתנות לחג: מיינסטרים ישראלי; מתנות לחג: פופ ים תיכוני
Johnny Cash – American Recording 6: Ain't No Grave
7 שנים אחרי מותו, ג'וני קאש עדיין מצליח לרגש ולצמרר באלבום חדש. אחרי סדרת אלבומי "אמריקן רקורדינגס" שנוצרו יחד עם המפיק-גאון, ריק רובין והפכו לאחת מנקודות השיא בקריירה של קאש ולנכס צאן ברזל בעולם המוזיקה, מגיע "Ain't No Grave". האלבום השישי והאחרון (עד שישלפו הקלטות נוספות מהמגירה) בסדרה מציג באור אחר את אחד האומנים שהפכו לאבן פינה במוסיקת הקנטרי האמריקאית: רגיש, חורק, נחנק מדמעות ומהמוות שאופף אותו מכל עבר.
בניגוד לאלבומים הקודמים שהיו רובם גרסות כיסוי מעוררות השתאות לאמנים כמו "דפש מוד", "ביטלס", "U2" ו"ניין אינץ' ניילז", האלבום הזה נכתב ברובו ע"י קאש עצמו ("I Corinthians 1555" בליווי פסנתר, אפלולי ומלנכולי בצורה מעוררת הערצה). יש בו קאברים לשירים של שריל קרואו ("Last Night I Had the Strangest Dream"), בוב נולאן ("Cool Water") ועוד, אך גם הפעם הצליח קאש לנכס אותם לעצמו וליצור אלבום אישי שמדבר על ימיו האחרונים של אדם גוסס, על מלאך המוות והמפגש הקרוב עימו והכול בעטיפה של מיסטיקה שחורה כמו שרק ג'וני קאש ידע להגיש. מספיק לשמוע את שיר הנושא של האלבום, או את השיר הפותח, "Aloha Oe", כדי להצטמרר ולרצות לספוג עוד מהידע של האיש החכם הזה שעבר בחייו כל כך הרבה וחותם באמצעות המוזיקה מסע ארוך ומרתק.
Ellie Goulding – Lights
כבר בשיר הפותח, "Guns and Horses", ברור שמדובר באלבום פופ-דאנס ברמה. 36 דקות של תמהיל מדויק של להיטים קליטים ("Under the Sheets") לצד בלדות פופ ("Salt Skin") ושירים שסתם נועדו להעביר את הזמן עד ללהיט הבא ("Your Biggest Mistake") כשהכול עטוף בסינתיסייזרים ושלל אפקטים מוגזמים.לטקסטים של גולדינג אין את הציניות וה"פלפל" של לילי אלן והשירה שלה היא לא עילוי סטייל איימי ויינהאוס (אבל גם לא תאונת חורקת כמו מדונה מחוץ לאולפן). אבל יש לה נשק חזק יותר מכל אלה, "Starry Eyed". להיט פופ מעולה שכבש בסערה כל מצעד אפשרי והביא לקדמת הבמה שירה טובה, הפקה מקצועית ולחן סוחף שהופכים אותו לכוכב של "Lights". שיר שאפשר לשמוע בלופ וליהנות כל פעם מחדש מהאפקטים האלקטרוניים הנהדרים שיש בו. ועל הדרך, גם משאר האלבום.
Jimi Hendrix – Valley of Neptune
האלבום הוא אסופת שירים שהנדריקס ולהקתו הקליטו בתקופה שבין פברואר למאי 1969 (מלבד שניים שהוקלטו חודשים ספורים לפני מותו) ומעולם לא יצאו באופן רשמי. אבל מעריצים אמיתיים של הנדריקס, לא זקוקים להוצאה רשמית וכך יצא שמספר לא מבוטל של שירים כמו "Lover Man", "Hear My Train a Comin'" ושיר הנושא של האלבום, "Valley of Neptune", כבר מוכרים להם בגרסה כזאת או אחרת. מה שכן, באלבום כל השירים זכו למיקסים מחודשים שנעשו על ידי אדי קרמר, שהיה המפיק בכל אלבומיו של הנדריקס.
אז מה באמת יש באלבום הזה? הרבה סולואים של גיטרה שרק מלך החשמלית יכול ליצור ("Ships Passing Through The Night"), קטעים אינסטרומנטליים משכרים ("Closer Cryin' Blue Rain"), קאברים ל"Cream" ("Sunshine of Your Love") ולאלמור ג'יימס (Bleeding Heart"") אבל בעיקר הרבה קטעים שיוצרים פלאש-בק לתקופה הכי צבעונית וחופשית שהייתה במאה הקודמת ("Red House", "Mr. Bad Luck"). אלבום שהוא חובה לא רק למעריצים שרופים, אלא גם לכאלה שעדיין מתרגשים לשמוע דברים "חדשים" מהתקופה ההיא.
Groove Armada – Black Light
האלבום החדש מושפע מאמנים כמו דייויד בואי, פליטווד מאק, גארי ניומן ואפילו סרז' גינסבורג. קאטו ןפינדלי הצליחו להביא אותה בכמה שירים שהם תענוג אלקטרוני צרוף כמו הסינגל "Paper Romance", או השיר המעולה "I Won't Kneel", שיצא כסינגל גם כן. כיאה להרכב שאין לו סולן קבוע, יש ב-"Black Light" שיתופי פעולה מצוינים עם בריאן פרי ("Shameless", שנשמע לרגע כמו בואי ואז מתכתב עם איזה שנסון צרפתי. פשוט תענוג), ויל יאנג שזכה ב"כוכב נולד" הבריטי ונשמע אייטיז כאילו היה "בוי ג'ורג'" ב- "History" ועוד מגוון זמרים וזמרות שיבואו לכם טוב באוטו, בבית או סתם כשתרצו רגע לעצור, לנקות את הראש ולהתמסר לאפקטים של המוזיקה.
מצעד העשור: להיטי הדאנס הגדולים של 2000-2009
כולל השמות הגדולים ביותר בסצנת הדאנס ובהם Cascada, Guru Josh, Darude, Danzel, Sylver ועוד. היתרון הגדול באוספים הוא שמכירים את כל השירים, היתרון באוסף הזה הוא שזה כפול 2 (עומר מלכה, מעורכי האוסף).