10. Sean Paul & David Guetta ft. Becky G – Mad Love
לפעמים נדמה שהדבר הכי יציב בעולמנו המשתנה תדיר הוא שון פול. הבנאדם מוציא שירים בקצב מסחרר ושום דבר לא מפריע לו – לא פריצתם של כוכבים חדשים, לא עלייתו ונפילתו וחוזר חלילה של הגל הלטיני, ושום משבר פוליטי או חברתי לא עוצר בעדו מלהוציא עוד קטע שנשמע כמו הקטע ההוא אבל עדיין מזיז את האגן שלך באופן בלתי רצוני. מה דייויד גואטה עושה פה אין לדעת, כיוון שכבר קשה לאפיין את הדברים שגואטה עושה, וגם התפקיד של בקי ג'י פה הוא על תקן הזמרת ששרה מילים חסרות משמעות - "קח את הזמן שלך ותעשה את זה כמו שהיינו בג'מייקה או ניו יורק", כי העיקר זה לזרוק שמות של מקומות. ואחרי כל זה, אי אפשר שזה לא יתקע בראש.
9. Muse – Thought Contagion
אם יש משהו שמוזיקאים בריטים אוהבים לעשות זה להשתלח בתרבות האמריקאית. מיוז, להקת הרוק שצריכה לקבל יותר קרדיט על פועלה ממה שהיא מקבלת, נאבקת לשמר את מעמדה בנוף המוזיקלי הנוכחי והשיר החדש לא עוזר לה כל כך. השיר נכתב בעקבות מהדורות החדשות בארה"ב שנותנות, לפי הלהקה, יותר מדי מקום לרעיונות משוגעים שמתפשטים כמו מגיפה, אבל נופל על ניסיון מתאמץ מדי להמנוניות, מסחריות יתר, וקלישאתיות של להקה הצועדת במקומות הראשונים במצעד הרוק האלטרנטיבי למרות שאין בה שום ערך אלטרנטיבי. בשיר הזה אנחנו מעדיפים שלא להידבק.
8. The Chainsmokers – You Owe Me
מסע הנטישה של צמד הצ'יינסמוקרס את עולם ה-EDM ממשיך. אם בקטע הקודם, "Sick Boy", הם נתנו חצי בלדה עם פסנתר קודר, השיר החדש כבר שואב מעולמות הפופ-פאנק-רוק-אלטרנטיב. משמע יותר רדיו, פחות פסטיבלי ענק. למרות טון האימו שעולה מהטקסט, נשמרת נימה כללית של קלילות שגורמת לשיר להיות חביב פלוס. נקודות זכות נוספות הם מקבלים על הסי-פארט המרענן שמרגיש כמו הספוט שכל קלידן בלהקת תיכון מחכה לו, אבל את כל הנקודות האלו הם מפסידים בקליפ המה לעזאזל ולמה היינו צריכים לראות את זה.
7. Courtney Barnett – Nameless, Faceless
קורטני בארנט תמיד הצטיינה בלנסח את כל מה שרע בעולם הזה. ונכון לעכשיו, מה שמפריע זה כל האנשים שחושבים שהם יודעים יותר ממך ושופכים חוכמתם בתגובות חצי אנונימיות באינטרנט. לקראת אלבום עתידי בארנט מוציאה שיר פמיניסטי שלא משתמע לשתי פנים, כי כשמשתמשים בציטוט האלמותי של מרגרט אטווד: "גברים מפחדים שנשים יצחקו עליהם, נשים מפחדות שגברים יהרגו אותן", אי אפשר לחשוב על מסר אחר. אמנם מדובר בשיר בארנט טיפוסי אבל התוכן מספיק חזק כדי להתרומם קצת יותר גבוה מהשאר וגם הנוכחות של קים דיל (הברידרס, פיקסיז) בקולות הרקע נותנת משקל כבד יותר.
6. Imagine Dragons – Next to Me
אימג'ין דראגונס נכנעה עם הזמן לתבנית של להקת רוק מסחרית. עם התרחבות קהל המאזינים השירים נהיו יותר צפויים. לכן היה מרענן לקבל השבוע את מה שחברי הלהקה הגדירו כשיר האהבה הראשון שלהם. לא מדובר באיזו יצירה ניסיונית, היא אפילו דומה לפרקים לחומרים של מאמפורד אנד סאנס, אבל המבנה ההדרגתי של השיר מייצר ניחוח לא שגרתי. החל מהתופים שלא מפסיקים לרגע ונותנים תחושה של תנועה תמידית ועד לסוף שמפתיע את המאזין עם כל מיני תכנותים מינימליסטיים וזמרת הרקע שעוברת לקדמת הבמה. כשלהקה מקבלת את חותמת הקהל הרחב אפשר ועדיף לאתגר אותו במעט, כי ככה נוצרות בלדות שלא נמאסות אחרי שמיעה וחצי.
5. Frank Ocean – Moon River
פעם בכמה זמן פרנק אושן פוצה פה והעולם משתגע. היוצר האניגמטי שלא ברור כיצד צבר פופולאריות כה עצומה, בעיקר בקרב עיתונאי המוזיקה והמבקרים וחבריהם, שחרר לכבוד יום האהבה גרסת כיסוי לאחת הקלאסיקות הגדולות, גם בעולם המוזיקה וגם בעולם הקולנוע. Moon River שנכתב במקור לסרט "ארוחת בוקר בטיפאני" בכיכובה של אודרי הפבורן, חוזר בידיו של פרנק אושן למקום הקטן, האישי. משחקי הקול והשכבות דווקא מורידים את הבומבסטיות שנדבקה לשיר בגרסאות הכיסוי המרובות, ומזכירים את הנונשלנטיות הכנה בביצוע של הפבורן. אולי בכל זאת אפשר להבין למה כולם רועדים מכל נשימה של אושן.
4. Diplo ft. DRAM – Look Back
ברגעים בהם לדיפלו נמאס להוציא את אותו השיר שוב ושוב במסגרת מייג'ור לייזר, הוא שולף את פרסונת הסולו שלו. בזכות קריעת המיתרים מלאת הנשמה של DRAM, הקטע מעלה זכרונות מאלבום הסולו הראשון (והיחיד באורך מלא) שלו, ומראה שהמפיק לא איבד את הכישרון. דיפלו שספג לא מעט עלבונות לאורך השנים על הבחירות האמנותיות שלו מספק פה את אחד הקטעים היותר סוחפים שלו, שלא לומר מרגשים, בהנחה שהמשמעות של שורש ר.ג.ש לא נשחקה לחלוטין.
3. Rich Brian – The Cold
ריץ' בראיין הוא הראפר שכולם מדברים עליו. לא מעט בגלל הדיסוננס בין המראה שלו, ילד ממוצא אינדונזי-סיני, לסגנון הגנגסטה שלו. אם בהתחלה השירים והקליפים שלו היו נראים קצת כמו פארודיה, עם הזמן נפלה ההבנה שאנחנו חיים בעולם גלובלי ומספיק לצפות בכמה סרטוני יוטיוב כדי להיות מושפע - ולכן אותנטיות היא מושג חמקמק במיוחד כיום. הקטע החדש מתרחק מסימני ההיכר שלו לגרסה רכה יותר. אבל מספיק חזקה מבפנים בכדי שלא ירגיש נבוך כשהוא מגלם מחליק אמנותי על הקרח בקליפ. השילוב של הכל הביא את ריץ' לשיא שלו. הוא נשמע פה כמו שילוב בין קינג קרול לקיד קאדי, ובמקום להיות ילד במשחק של גדולים, עם משפטים כמו "אני לא לוקח סמים, אני עושה שנ"צים", הוא מביא את המשחק לגובה שלו.
2. Khalid & Normani – Love Lies
אחרי שכל חברותיה לפיפת' הרמוני, בעבר ובהווה, כבר התנסו בפעילות מוזיקלית מחוץ לגבולות הלהקה, נורמאני הבינה שהגיעה העת שלה. ובמקום להשתחל לאיזה אירוח אצל דיג'יי או ראפר, היא לקחה את קאליד, הכוכב הטרי הלוהט במחוזות האר'נבי-פופ, וכנראה אמרה לו – אני אתארח בקליפ שלך, אתה תכתוב לי שיר. אז האירוח התממש בקליפ של "Young, Dumb & Broke", ובתמורה קאליד איחד איתה כוחות. אמנם מדובר בדואט אבל ידה של נורמאני על העליונה. היא נשמעת בעלת עוצמה ואטיטיוד לא מתנצל. בשניה שהיא פותחת את הפה בשיר מבינים שהיא הנוכחת העיקרית. לקמילה יש ממה לחשוש.
1. Brandie Carlile – The Joke
לפעמים אדם זקוק לשירים שיחבקו אותו וירוממו את רוחו. ברנדי קארלייל, מי שזכורה לצופי האנטומיה של גריי מהשיר "The Story", הוציאה בדיוק את השיר שיכול לעשות זאת. הוא נותן כתף שלכל הנרמסים, העייפים, שנלחמים ללא הרף רק בכדי להמשיך את היום, ולאלה שלא מוצאים את עצמם בחברה. כשהיא שרה בסוף הפזמון "הבדיחה היא עליהם" היא כמו רוצה להגיד לזה מה"I started a joke" של הבי-ג'יס שלא ישכח שבסוף האנשים הקטנים הם המנצחים הגדולים, בדיוק כמו בסרטים.
בונוס:
Dua Lipa ft. Charli XCX, Zara Larsson, MØ, Alma - IDGAF