הארבעה באפריל הוא תאריך די חסר חשיבות בלוח השנה שלכם, אבל מבחינתי הוא תאריך מאוד ראוי לציון. בתאריך הזה, קצת לפני פחות משנה, קיבלתי החלטה מאוד ספונטנית והזמנתי כרטיס להופעה של הרולינג סטונס בלונדון. שלושה חודשים אחרי אותה החלטה ראויה לציון, מצאתי את עצמי בהייד פארק יחד עם עוד עשרות אלפי בריטים, חוגג את חזרתה של הלהקה הגדולה בעולם לעיר הולדתה. זו הייתה הגשמת חלום.
>> הרולינג סטונס בישראל - והמחירים בשמיים
החוויה המדהימה הזאת עלתה לי הרבה כסף, אלא שבין כרטיסי הטיסה, המלון ושאר ההוצאות בממלכה המאוחדת, לא כל כך שמתי לב לעלות המטורפת של הכרטיס - 95 פאונד. המספר הזה לא כולל עמלת הזמנה של עוד עשרה אחוזים באתר הרשמי (9.5 פאונד) ועוד עמלה על שמירת הכרטיסים בקופה בערב ההופעה, בגובה 2.75 פאונד (שזה עדיין זול יותר מאשר לעשות משלוח של הכרטיסים בדואר). סך הכל שילמתי על ההופעה ההיא 107.25 פאונד, שהיו שווים בזמן הקנייה 615 ש"ח. זה אולי נשמע הרבה, אבל תחשבו על זה - מה זה כבר 615 שקל לעומת הגשמת חלום?.
שמונה חודשים אחרי החלום שלי, שוקי וייס מגשים חלום משל עצמו, ומודיע על הגעתה ארצה של הלהקה הגדולה בעולם (טייטל שהיה נכון לשנת 1972, כמו שהוא נכון לשנת 2014). קית' ריצ'ארדס ומיק ג'אגר חגגו בשנה החולפת יום הולדת 70, וצריך לראות אותם בעיניים כדי להבין שהם עדיין בכושר שיא. מחיר הכרטיס הכי זול להופעה בפארק הירקון עומד על 595 ש"ח ללקוחות "פלאפון" (ספוילר: אף פראייר לא ירכוש כרטיס במחיר מלא, לכל ישראלי יש חבר עם פלאפון), שזה מחיר שדומה למחירים של הופעות הלהקה באירופה, ואפילו זול יותר, ברוב המקרים.
מילה טובה לשוקי וייס
כאן מגיעה מילה טובה לשוקי וייס. למען הגילוי הנאות נספר שמעולם לא פגשתי את הבנאדם, אבל מבחינתי מי שמביא לפארק הירקון בתוך חודש וחצי את ניל יאנג והרולינג סטונס - מגיע פרס ישראל. לעומת מפיקי הופעות אחרים, שוקי וייס מעולם לא עשק את הקהל הישראלי בצורה בוטה תמורת הפקה דלה. בכלל, נראה שהפקת הופעות היא אכן הייעוד שלו בחיים. כנראה שוייס באמת אוהב מוזיקה והופעות, ולכן תמיד נדמה שישנה השקעה ומחשבה על חוויה מותאמת לקהל, ולא משנה אם על הבמה עומדים רוג'ר ווטרס או ברברה סטרייסנד. אולי בגלל זה כל כך מוזר שדווקא שוקי וייס נאלץ שלא לספור הפעם את שומרי המסורת, ותאריך ההופעה נופל על מוצאי חג השבועות, מה שיגרום עבורם לבעיה, וגם לכל מי שירצה להגיע להופעה מחוץ לתל אביב בתחבורה ציבורית (ובעיני, להציע לאנשים לקחת מלון בתל אביב כדי להגיע ברגל להופעה, זה לא פיתרון ראוי).
ובכלל, שלא תטעו, המחיר עדיין יקר. אפילו שערורייתי כשמשווים אותו להופעות של אמנים גדולים ועכשוויים יותר. אבל במקרה הזה לא "דופקים את הישראלים". למעשה, השמועות מדברות על אלפי תיירים שיעשו את דרכם לכאן כדי לצפות בהופעה ההיסטורית, דווקא בגלל שהמחיר כאן יחסית סביר לעומת שאר העולם. ובכלל, אם להופעה הנוראית של ריהאנה בפארק הירקון שילם הקהל הישראלי 369 שקל - אז כן, שווה לשלם פי 1.5 כדי לראות את מיק וקית', שלעולם לא יאכזבו את הקהל שלהם.
אני כנראה אוותר על ההופעה בפארק הירקון, כי 600 שקל זה הרבה (המון!) כסף, ואת החלום של לראות את מיק וקית' על הבמה כבר הגשמתי. אז אני לא אשמע אותם אומרים "שלום, תל אביב". אבל דווקא בתור אחד שהיה שם, אני חייב להגיד לקהל המעריצים של הלהקה בישראל, בכל הגילאים - תחסכו כסף, תקחו הלוואה, תמכרו כליה, תשדדו בנק - אבל אל תפסידו את ההזדמנות לראות את הענקים האלה על הבמה לפחות פעם אחת בחיים. וקחו גם את האישה, והילד, והנכדים. כי איך אומר השיר: לא תמיד תקבלו בחיים את מה שאתם רוצים, אבל אם תנסו - לפעמים תגלו שיש לכם את מה שאתם צריכים (בתמורה ל-600 שקל לראש).