מותו של אמיר פרישר גוטמן בלתי נתפס. לאחר מאבקו הממושך במה שהרופאים תחילה הגדירו כסרטן, התברר כי הטיפולים והכימותרפיה היו לשווא, כיוון שמדובר במחלה קיקוצ'י, המחכה תסמינים של סרטן אך אינה קשה וסופנית. אתמול, בדיוק כשחגג את יום השנה לחייו החדשים עם משפחתו וחבריו, טבע כאשר שהה ניסה להציל את אחייניתו בת חמש. סיפור חייו שנגמר בטרגדיה הזו, כלל קריירה מוזיקלית מופלאה שבה היה אחד מכוכבי הפופ הגדולים בישראל.

אמיר פרישר גוטמן נולד בשם אמיר פייגר, בקריית חיים. לעולמנו נכנס בשנת 97', כאשר חברת התקליטים הד ארצי וטבת הפקות ייסדו את להקת הבנים היי פייב. אמיר כתב הלחין והיה שותף ביצירת 16 שירים משירי הלהקה ביניהם: "אני" שהיה הלהיט הראשון, "זמן מסיבה", "ילדי התשעים", "ממשיך לצעוד" ושני השירים הזוכים בפסטיגל 97 ו 98 "עולם אגדה" ו"קטן זה הכי כיף בעולם".

פרוייקט להקת הבנים נקרא תחילה בחשאיות "החמישיה", והחלו פרסומים בעיתון המזמינים "בחורים בני 20-24, בעלי יכולת שירה, תנועה והופעה נאה". לבסוף נבחרו אמיר פרישר גוטמן (אז בשם אמיר פיי גוטמן), אייל שחר, מייקל הרפז, עידן יסקין ואייל דסאו. יחד לקחו שיעורי פיתוח קול ולמדו לרקוד, וגם עברו לגור בדירה משותפת. משם הדרך לתהילה הייתה קצרה. את היי פייב הם השיקו בינואר 1997 עם הסינגל הראשון "אני", מלווה בכתבות-ענק במוספי סוף השבוע ובפוסטרים בעיתוני הנוער. 

אחריו שוחררו לרדיו "יום מעונן", "תהילה", ו"אין לנו מה להפסיד", מתוך אלבום הבכורה "אני" שהפיק שי להב ממופע הארנבות של ד"ר קספר. האלבום יצא באפריל וזכה להצלחה, למרות ההשמעות המעטות ברדיו. היי פייב הפכו ללהיט בעיקר אצל בני הנוער, שגם הקפידו להגיע להופעות הראשונות שלהם באולמות קטנים. 

באותה שנה הופיעו בפסטיגל עם "נסיכה קסומה", שכתב והלחין אמיר, וזכו במקום הראשון. באותו חודש "אני" הגיע למכירות של למעלה מ-20 אלף עותקים, והלהקה קיבלה אלבום זהב. מאוחר יותר באותה שנה הוציאה היי פייב אי. פי בשם "זמן מסיבה", ובו רימיקסים ללהיטי האלבום וגם חידוש ל"ריקדי". 

האלבום שני, "כולם רוקדים עכשיו", יצא ב-98' ושבר שיאי הערצה חדשים. כשהגיעו החמישה לחתום על אלבומם בקניון בתל אביב, המעריצים השתוללו עד כדי שחנות התקליטים נבזזה והאירוע התבטל. באותו קיץ יצא לדרך סיבוב ההופעות השני והמצליח ביותר של הלהקה. העיתונות דיווחה על מעריצות מתעלפות,והופעות מול עשרות אלפי מעריצות. חברי הלהקה היו כוכבים של ממש, והסתובבו רק בחברת שומרי-ראש. 

ב-1999 חבר הלהקה האמריקאי, מייקל הרפז, הודיע שהוא "מתגעגע הבייתה, לדטרויט", ועזב את ההרכב. היי פייב הפכו לארבעה. השמועות על מריבות פנימיות בין חברי הלהקה חגגו, אך היי פייב הפריכו את חששות המעריצים, והוציאו אלבום שלישי.שנה אחר כך חברת הד ארצי כינסה מסיבת עיתונאים דרמטית והכריזה שהלהקה מתפרקת. מיד לאחר מכן הושמע לראשונה "תפוס את העולם", השיר האחרון של הארבעה יחד. ההופעה האחרונה בהחלט של היי פייב התרחשה ב-14 בפברואר 2000. 

מאז פירוקה של הלהקה הוא הספיק להוציא דיסק משלו, "מנטרה", בו הוא כתב והלחין את כל השירים. הוא כיכב במחזות זמר לילדים ולמבוגרים ובפסטיגלים בין מנחי זאפ בערוץ הראשון. ב-2007 אמיר הוציא את אלבום הסולו השני, "דבש בכוורות" שהיה יותר דאנס ואלקטרוני מאשר הפופ שעשה בתקופת היי פייב. על שירי האלבום מונו לצד אמיר קרן פלס, מיקי אגי, הנרי, אסף אמדורסקי ועוד. "יום אחרון" זכה להצלחה ואפילו הגיע למצעד הבינלאומי בMTV אירופה.
 
 

 
בשנים האחרונות עסק בעיקר מאחורי הקלעים, כבמאי משנה בפסטיגל לצד חנוך רוזן ואף ביים בעצמו את מופע ״מותק של יום הולדת״ ו״הרפתקאות נמו״. ב-2013 התשתתף בצוות המקצועי וניהל אמנותית את ״פרוייקט הלהקה״, תכנית ראליטי בה מרכיבים להקת פופ חדשה, בדיוק כפי שהתחיל את דרכו. לפני שנתיים שחרר ביצוע ל-"Things Can Only Get Better", כשיר גאווה רשמי. אמיר פרישר גוטמן הלך לעולמו והשאיר אחריו בן זוג וילד, ואת השירים שהפכו עם השנים לרגעי שיא בפופ הישראלי.