הפקת לייף אין קולור נחתה בחמישי האחרון בישראל בפעם השלישית. האירוע האלקטרונית בן ה-10 המזוהה עם תותחי הצבע, שטף את הקהל במאות ליטרים של צבע ואושר, כמות זהה לכל הפחות למצבורי הוודקה שהוחרמו על ידי כוחות השיטור בחניית הלייב פארק כהופעת חימום לצעירים בלבד. את הערב אנחנו פותחים בעיכוב ומחמיצים את Rivero, הדיג'יי הראשון של הערב. בעקבות היערכות לקויה של מערך האבטחה הצטבר תור של מאות חסרי סבלנות כשאף שער לא נפתח עד 22:45 בעוד Rivero הצעיר החל לנגן כבר ב-22:30.
אנחנו מוצאים את הפרצה למתחם רק עם עליית מתן קדוש לבמה, חצי מהצמד ויני ויצ'י. המוזיקה של אמני הטראנס שכבשו כל במה אפשרית בשנה האחרונה, החל מבמת הטומרולנד בבלגיה ועד במת האולטרה במיאמי, פירקה את הקהל מבית בסט מרשים שנפתח בתרועות ל- "Great Spirit'' המשותף להם ולארמין ואן ביורן. אחר כך קדוש המשיך עם "Sounds of the Future" של צמד הטראנס הישראלי ריזינג דאסט, והגיע עד "Free Tibet", שפירק את הקהל לחלקיקים. המוזיקה מדהימה, השיבוץ פחות.
עם אפס אוויר בריאות ועמוד שידרה שאיבד כמה חוליות ברחבת הגולדן רינג, אנחנו סוחבים לעליית מחצית מהצמד ההולנדי Blasterjaxx. תום ג'ונגקינג שהגיע נטול החצי השני אידיר מכלף, הרכיב סט מקאברים אלקטרונים ל-"It's My Life" של בון ג'ובי, שיר הנושא מהסרט "רוקי", מאש אפ קצר ל"סלסולים" של סטטיק ובן אל תבורי (כן, קראתם נכון) ורמיקס מיוחד ל-"In The End" של לינקין פארק, הכל מלווה באקרובטיות. למרות הכל, כנראה שהופעה של אמן ברמתם של Blasterjaxx יכולה להתגבר על שיבוץ חסר היגיון של הפקה כלשהי ואפילו להתעופף מעל הקבר המוזיקלי אותו חפרו לו ויני ויצ'י.
עם ירידתו של ג'ונגקינג מהבמה, הגיע תורן של האחיות מאוסטרליה. מרים ואוליביה נרבו, הנשים המובילות בזרם האלקטרוני על פי ה-Dj Magazine, הרכיבו סט שכלל בערך כל זרם מוזיקלי כלשהו: EDM, טראפ, פופ והאוס, כשהכל מתובל בפריטות על המיתרים הנכונים של הקהל הישראלי. מספיק לצעוק "מה קורה נשמות שלי?" במבטא כבד וכולנו שוכחים מהסיפורים המדאיגים על אטימות האו"ם או חרמות של ארגון ה-BDS, הערב נחתם שלום עולמי והוא תקף עד מהדורת החדשות של ערב שישי.
הנקודה המעניינת של האירוע מגיעה בשעה 03:00. האדהאנטרז המדורג במקום ה-36 ברשימת הדיג'יים המובילים בעולם, הגיע לשרוף את האמפי במוזיקת הארדסטייל, אותה חזר לעשות אחרי פסק זמן ממושך. המוזיקה שחדרה בשנים האחרונות לפסטיבלים הגדולים בעולם, הצליחה לכבוש את הקהל האירופי לחלוטין ונראה שגם הקהל הישראלי לא מוכן להישאר מאחור. האדהאנטרז יודע שהמוזיקה המאופיינת ב-155 פעימות לדקה תפזר את הקהל המבוהל, אז הוא מתחיל בטראקים קלילים והעלה את הקצב אט אט עד שהלייב פארק נשרף לחלוטין, למרות ניסיונות הכיבוי במטפי הצבע של המנחה שלדון בלייק.
השעה 04:30 ואל הבמה עולים ה-Warriors הישראלים, דיג'יי סקאזי ומיסטר בלאק. חמושים בדיסק החדש ובהמנון הרשמי לפסטיבל הצבע העולמי אותו הלחינו, הם מוכנים לפוצץ את כולנו עם הגרסה שלהם ל-"B.Y.O.B" של אלוק וסבן, עם הגרסה שלהם ל-"Becoming Insane" של אינפקטד מאשרום ועם הגרסה שלהם לשיר הנושא של הסדרה "נרקוס" בשיתוף פעולה עם דיג'יי Roya, שעד זמן לא רב עוד הופיע במועדונים ברחבי הארץ תחת שמו האמיתי רוי אסייג. כנראה שידענו על מה אנחנו מדברים בעבר הלא רחוק. את הערב חתמו טימוורקס (סער לגזיאל ובן אזולאי) שזכו לחמם בעבר שמות גדולים כמו אקסוול ואינגרוסו והפכו בשנה האחרונה לחלק בלתי נפרד מהליין אפ של ההופעות האלקטרוניות שנשלחות לנו מחו"ל.
