בשבוע שעבר אייל ינקוביץ', מייסד לייבל הענק הישראלי הום-מגה, הלך לעולמו. קהילת הטראנס התאבלה בעקבות פרסום תמונותיו האישיות. מילות הצער והכרת התודה ברשתות החברתיות היוו הספד מרגש עבור האיש שעמד במשך שנים ארוכות מאחורי הצלחתם של האמנים הישראלים המובילים בסצנה העולמית. רק לפני שלושה שבועות הוא חגג את יום הולדתו ו-20 שנות פעילות ללייבל בהפקת הקליקה, אליה הגיעו אינפקד מאשרום במיוחד מלוס אנג'לס, כדי לכבד את האבא הרוחני. במסגרת אותו אירוע ראיינו אותו במשרדי החברה. עם קול חלוש ומלא בצניעות סיפר ינקוביץ' על האמנים החתומים, פירגן למתחרים, ושוחח איתנו על מצבה של סצנת הטראנס בישראל. ינקוביץ' גם שיתף אותנו בסיפור הטרגי על חברו הקרוב, שנהרג בתאונת אופנוע, סיפור שהפך לחלק בלתי נפרד מהדנ"א של החברה.
"אנחנו נמצאים בתקופה די סוערת. אחרי 20 שנה של התעסקות עם סצנת הטראנס אני יכול להגיד שמדובר בדבר הכי חיובי שקרה לתדמית של התרבות הישראלית בעולם", הסביר ינקוביץ', "אמנים כמו אינפקטד מאשרום, אסטריקס וסקאזי מייצגים את המדינה באין ספור פסטיבלים גדולים בעולם, מנופפים בדגל ישראל מעל כל במה אפשרית ומספרים בגאווה בכל ראיון בינלאומי על הקשר בין המדינה והיכולת שלה לייצר אמנים אלקטרוניים מובילים. יחד עם זאת, מפעם לפעם אנו מתבשרים על מקרים טרגיים של פציעות ואפילו מקרי מוות במסיבות בעלות קו מוזיקלי איתו האמנים הללו מזוהים".
איך אתה מגדיר את מצבו של הז'אנר כיום?
"לאורך השנים הטראנס עלה וירד וכרגע הוא נמצא בעלייה. כשהוא חודר את תקרת המיינסטרים, הוא מן הסתם מגיע ליותר אנשים, וזה מביא לריבוי של פסטיבלים. מצד אחד זה מעצים את הסצנה ומצד שני לא פעם זה גורם לאמנים ליצור מוזיקה לקהל רחב יותר, סוג של התמסחרות, דבר שמחסל באופן טבעי את המחתרות הקטנות שחולמות על אירועים מצומצמים. אין דרך לזהות מראש להיט, אבל במקרה שלנו זה הצליח, בין אם זה הקאבר האלקטרוני ל'יומולדת' של ברי סחרוף ובין אם מדובר ב-'Becoming Insane', שנחשב עד היום ללהיט האלקטרוני ענק. ראית את הטירוף בסט הרטרו שלהם בקליקה. אם הקהל לא היה מקבל לאורך השנים גם כיוונים מוזיקליים ומסחריים כמו אלו, יכול מאוד להיות שלא היה לו למה להתגעגע. כשמתגעגעים אליך כנראה שאתה שווה משהו, ובקליקה זה פשוט הוכח".
אחרי שיתוף הפעולה עם ארמין ואן ביורן, מה דעתך על ויני ויצ'י?
"ויני ויצ'י עושים עבודה מצוינת ואין ספק שהם נמצאים בפסגה חדשה של מוזיקה לקהל הרחב. מעניין מאוד אם הצלחתם תהיה מוכרת על ידי ה-Dj Magazine, אני בכל מקרה עוקב ומאחל להם המון בהצלחה".
ינקוביץ' היה מחלוצי הז'אנר. הוא נחשף למוזיקה האלקטרונית דווקא פה בארץ ובזמן שסוכנויות ולייבלים של אומנים משנות ה-90 פשטו את הרגל, הוא המשיך לבסס את מעמד הום-מגה כמובילה. למרות הצלחתו, הוא התעסק לא מעט בגעגועי עבר.
"בעשרים שנות פעילות חברת, תקליטים עוברת אבולוציה. אותם אמנים שהגיעו אליי בתור ילדים ודפקו על דלת הסטודיו שלי, נבחנו על עצם היותם יוצרים מוזיקליים. היום לצערי, הסטנדרטים שונים. אמנים חייבים לדעת איך לתקשר עם הקהל מחוץ להופעות ולפמפם את עצמם ברשתות החברתיות בלי הפסקה. זה גרם לאורך החיים של טראקים להתקצר. התופעה הזו מובילה אמנים לרוץ עם טראק חדש מספר חודשים בשטח ורק לאחר שכתשו לו את הצורה, הם משחררים אותו לקהל הרחב ביוטיוב או בממשקים מוזיקליים אחרים. אם זה לא מספיק, הזנחה של עמודי פייסבוק או איסטגרם והתנגדות לרוח תקופת הניו מדיה, גורמת לאמנים להתעלות על אחרים כשלא תמיד הסיבות מצדיקות, לפחות מהצד המוזיקלי. ישנם אין ספור טראקים מדהימים שנבלעים איפשהו רק בגלל שאמן לא יודע איך למכור את עצמו. בסוף זה מתרגם לכסף וגורם לאמנים להתעסק בתחומים אחרים בשביל להתפרנס, או במקרים פחות טובים פשוט לפרוש".
אם הייתי אמן צעיר לא בטוח שאחרי שהייתי קורא את הראיון הזה אנסה להיכנס לתחום, לא חושב?
"להיכנס למשפחת הום-מגה זאת מחויבות. אם אתה מספיק מוכשר, מוזיקת הטראנס בוערת בך, יש לך אמירה ועל כל זה אתה מסכים לסמוך על הסוכנות שתנהל אותך באופן מקצועי ומשפחתי, יכול להיות שהמקום שלך כאמן איתנו. לא כולם פורצים כמו אסטריקס או אינפקטד. לגבי כלל האמנים שלי אני מרגיש שבגלגול הנוכחי כולם התבגרו ושלבי המשברים הקשים די מאחור. היום התחום הפסיכדלי בעלייה וזה ניכר בקרב הצעירים שמנסים לכוון את עצמם מוזיקלית דווקא לשם, אבל חשוב לעשות את מה שאתה באמת טוב בו, לגבש זהות מוזיקלית, להשתמש ברשתות החברתיות ורק אחרי תקופה בה חווים הצלחות, כדאי ללכת ולנסות את עצמך בכיוונים נוספים. אני זוכר תקופות שאמנים היו שואלים אותי: 'איך אני אנגן את זה? זה 145 BPM', והיום זה הדבר החם של הרגע. אפילו הארדסטייל כבר התחיל להגר לפה מאירופה. אני בכל מקרה מחפש אמנים שרוצים לרקום סביב עצמם סיפור. כשיש סיפור אפשר כבר לבנות אהדת קהל".
הטראנס הפסיכדלי הוא הדבר החם כרגע. כמה זמן לדעתך הוא ישאר ככה?
"התעסקות בפסיי-טראנס כבר מהווה נקודת מוצא עתידנית. סגנון המוזיקה הזה בנוי בעיקר מפלאגנים וסימפלים, שלא מפסיקים להלביש על עצמם אלמנטים ביצועיים חדשניים מעת לעת וכשהמוזיקה מתבססת על טכנולוגיה שנמצאת בתזוזה, גם המוזיקה זזה. היום אפשר לכתוב את אותה המוזיקה שעשו בעבר אבל עם הכלים החדשים. פשוט מדובר במוזיקה אחרת, מסונתזת יותר. זה נכון למוזיקה אלקטרונית בכלל אבל לטראנס הפסיכדלי במיוחד. לפי דעתי הז'אנר הזה יישאר איתנו עוד המון זמן".
יש אמנים שאתה מרגיש שפספסת שלא החתמת אותם?
בעקבות הידיעה על מותו, אינפקטד מאשרום ספדו לו בפייסבוק "נוח על משכבך בשלום אחינו וחברנו הטוב ביותר. דברים אינם יישארו אותו הדבר". עשו זאת גם אסטריקס, סקאזי ושותפים נוספים לדרכו המקצועית. הוא חגג בחודש שעבר את יום הולדתו ה-46 לצד אלפי מפיקים, אנשי לילה, בליינים נרגשים ואמנים שהגיעו לברך את האיש לו הם חייבים את הצלחתם המסחררת ועל המורשת שהותיר אחריו.
מטעם צוות הסוכנות נמסר: "איבדנו חבר, לא עסקן, לא איש מהתעשייה, לא דמות. איבדנו קודם כל חבר. שנים השם והדמות אייל ינקוביץ מלווה אותנו כבעלים של הום-מגה וכמי שהיה מתחילת הדרך לצד אינפקטד מאשרום, אסטריקס וכל כך הרבה אחרים. אייל התייחס לדיג'יים כמו לילדים שלו ודאג שכל אחד מהם יהיה מאושר ומבסוט. כמו אבא גאה, הוא עמד על הבמה באירוע הקליקה, בו חגגו לו לפני מספר שבועות וצילם כל אמן ואמן מהטלפון האישי שלו. למעשה חגגנו את יום ההולדת האחרון שלו ביחד עם מפעל החיים המדהים שלו. אולי הנשמה רצתה חגיגה אחרונה כדי לסגור מעגל ולעשות מסיבות בגן העדן. אין אחד שיכול להגיד דבר רע על אייל. איש הגון, בעל מקצוע מהטובים שיש בעולם, איש חזון ובעיקר חבר. שמחים שיצא לנו להכיר נשמה כזאת. עצובים מאוד על לכתו. תודה על המורשת שהשארת ועל כל מה שתרמת למיליוני אנשים בארץ ובעולם".