קובי אפללו פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני
קובי אפללו פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
שם טוב לוי בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

קובי אפללו הוא זמר נשמה מתוחכם. ההצלחה שלו בשלושת אלבומיו, נובעת מכך שהוא מיוצרי השירים שמתאימים הכי טוב לרוח השורה על חלקים הולכים ומתרחבים של התרבות הישראלית בעשור האחרון.  אפללו יוצר מוכשר, שמתמחה בכתיבה על רגשות ואמונות, חלומות ותקוות, נפשות ולבבות, ימים ורחמים. הוא נוגע ברוב שיריו בממד רוחני, אמוני, מיסטי, כמעט דתי, יש שיאמרו קבלי. הוא רומנטיקן חסר תקנה שיכול לכבוש לבבות נשיים עם גיטרה וארבעה אקורדים, אבל לצד הרומנטיקה יודע מאיזה צד של הגיטרה מרוחה החמאה. הוא מסורתי ומאמין, אבל לא ממש דתי. הוא מעיד על עצמו שיש לו "שם של פורט צ'קים", אבל מעדיף לפרוט על נימי הרגש. ותמיד הוא כמו הולך בין הטיפות, בנקודת האמצע הישראלית.

עוד פסטיבל הפסנתר ב-mako:
>> אברהם טל נעל את הפסטיבל במופע חדש ומרהיב
>> דרכים עקלקלות: מחווה חצויה לשירי שלמה ארצי
>> הראל סקעת חזר לשורש התימני עם יואב יצחק

>> קלף חלש: מופע מחווה בינוני לאלבום של דיוויד ברוזה
>> הבילויים איכזבו, המחווה ל"קול השלום" היה קריוקי
>> אפרת גוש בקברט של ברכט עם ירון ברובינסקי וגל תורן
>> קרולינה אירחה את אסתר רדא והביאה את הבלוז
>> עידן עמדי אירח את מארינה מקסימיליאן מסביב למדורה
>> אריאל זילבר אירח את מתי כספי ושלומי שבן

ואל תטעו לרגע בקול הרך, העיניים הטובות, הפרצוף התמים והמראה החיצוני שלו. קובי אפללו הוא קילר, עם חושים חדשים למה שמרגש את הקהל. והוא יודע לספק לו את זה במנות גדושות. לצד ותיקים ממנו כמו שלומי שבת, אפללו כמו ניסח מחדש בעשור האחרון את המושג "מרגש" במוזיקה המקומית, מילה שהפכה זה מכבר לקלישאה הכי נדושה בישראל. לא סתם אפללו ושבת שרו בשנים האחרונות את השירים הכי "מרגשים" בפרסומות בטלוויזיה - שבת את "מי אוהב אותך יותר ממני" ואפללו את "עוד ניפגש", דרכו הכיר את שם טוב לוי, שהתארח אצלו אתמול בפסטיבל הפסנתר, ולא סתם "הלב שלי בחר" שלו מככב גם כיום בין התוכניות.

קובי אפללו פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

קובי אפללו פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

קובי אפללו, שם טוב לוי, פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו ושם טוב לוי בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

זה הולך נהדר עם העובדה שחלקים גדולים מישראל העכשווית מכורים לאותם חומרים שאפללו יודע לספק, ולהישמע הכי אותנטי כשהוא שר אותם: מאמינים בשוכן במרומים, או לכל הפחות בכוח עליון, בכוחן של נשמות, נושאים עיניים לשמיים, ואומרים תפילות; מכורים לעצב, להתפלשות בשכול, לפולחן קורבנות;  נהנים להיסחט רגשית יום יום מול כותרות העיתונים והפריים טיים בטלוויזיה, מול סיפורים אישיים קורעי לב, מול הריאליטי; נרקומנים של רומנטיקה מטלנובלות, של קומדיות רומנטיות, של דוגמניות וכדורגלנים.

ואין לי שום טענה לאפללו. אני מאמין לו. אני מאמין בו. הוא בחור טוב, נשמה, חרוץ, והוא יגיע רחוק. כי את שלו יודע לעשות מצוין. הוא גדל על שירי ארץ ישראל ורוק כבד מצד אחד, ועל פיוטי בית כנסת מצד שני. אבל בעשור האחרון (וקצת לפניו) הוא כותב שירים שמרגשים אותו, ופעם אחר פעם, ראה זה פלא, הם מוצאים חן בעיני הפלייליסט של גלגלצ וחצי מדינה. הזמיר מרובה להיטי הרדיו, עם הקול הגבוה והדק, ממיס בשירתו אפילו ציניקנים גדולים. אם פעם הוא קיווה להתקבל למיינסטרים, וניסה לפרוץ משך שנים, היום קובי אפללו הוא חלק בלתי נפרד מהמיינסטרים, עם הופעה רביעית בקריירה בפסטיבל הפסנתר.

קובי אפללו, שם טוב לוי, פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו, ורד פיקר ושם טוב לוי בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

קובי אפללו, שם טוב לוי, פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו ושם טוב לוי בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

קובי אפללו, שם טוב לוי, פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו ושם טוב לוי בפסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

בהופעתו אמש בפסטיבל הפסנתר ירד אפללו על הטקסטים הדלוחים כביכול של הפופ הים תיכוני, בזמן שהוא עצמו כותב על אותם נושאים, אבל באופן מתוחכם יותר, נדוש פחות, עם עברית במשלב גבוה. הוא נהנה מאוד מהמעמד של "אפללו, אבל לא זמר מזרחי". הוא אוהב "ללכת עם ולהרגיש בלי". הוא מתרגש באמת כששם טוב לוי, מהיוצרים האיכותיים בארץ, מתארח אצלו בהופעה. הוא נהנה לפרגן לו יתר על המידה ("שם טוב, אתה גאון!") ולהתהדר חזרה בנוצותיו.

החיבור בין אפללו ללוי היה מקורי ומוצלח. הקול של אפללו התאים מאוד ל"שובי לביתך", כשלוי עושה לו קול שני. ב"התעוררות" עלה ההרהור איך הוא היה מסתדר שם בסבנטיז בסביבה של הרכבי איכות כמו "קצת אחרת" ו"צליל מכוון", אולי היה יוצא ממנו זמר ג'אז. לוי נשאר לבד עם "בלילות הסתיו" וקיבל חיבוק מהקהל, ואפללו חזר ל"עוד ניפגש", כששוב הוא מוביל ולוי לוקח קטעי שירה אבל בעיקר תומך בקול שני. הסגנונות שונים, אבל שיר טוב הוא שיר טוב, והשניים הצליחו למצוא יפה את נקודות ההשקה ביניהם, כדי ליצור עבור הקהל חוויה מיוחדת, שכל הצדדים יצאו ממנה נשכרים.

קובי אפללו פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו פסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני
קובי אפללו פסטיבל הפסנתר (צילום: אורית פניני)
קובי אפללו פסטיבל הפסנתר|צילום: אורית פניני

ההופעה של קובי אפללו זרמה יפה. 18 שירים, שלושה קטעי קישור משעשעים ביניהם, בהם ירד גם על עצמו. שעה ו-45 דקות שטסו. ורד פיקר המוכשרת ניגנה בפסנתר וניהלה מוזיקלית הרכב שכלל את איתמר מאירי המצוין בגיטרה אקוסטית, מתן אפרת בתופים וכלי הקשה, גלעד אפרת בקונטרבס והילה אפשטיין בצ'לו.

העיבודים שמרו על השירים של אפללו בפורמטים המקוריים שלהם, אבל העניקו להם צבעים אחרים, גם בבלדות וגם בקטעים הקצביים. היה מעניין לשמוע את הקול שלו מאנפף גבוה למעלה בזמן שהקונטרבס והצ'לו רועמים מלמטה. הגיטרה האקוסטית והצ'לו קיבלו קטעי סולו מוצדקים, שעבדו יפה. הקהל התרגש מהמילים, נהנה מהנגינה, צחק מהבדיחות, באמת הכל היה בסדר. וביחס להופעות אחרות בפסטיבל הפסנתר, בהן לא תמיד הפסנתר דומיננטי, אצל אפללו, לוי ופיקר הוא נשאר שחקן ראשי בהצגה.

קטעים נבחרים מהמופע

אין לי דבר אחר


ענני


קובי אפללו יורד על מוזיקה מזרחית ומרוקאים


שמרי עליי


צחורת כנף


יחידה שלי


מרחוק


בא מן השתיקה


שובי לביתך עם שם טוב לוי


התעוררות עם שם טוב לוי


שם טוב לוי - בלילות הסתיו


עוד ניפגש עם שם טוב לוי


קובי אפללו נתקע במעלית


סודות


קובי אפללו ביום ירושלים


שמע


שיר געגועים


מכתב לאחי


קובי אפללו - רוקד לפעימות ליבך


ים הרחמים


מה שהלב שלי בחר