מופע המחווה המוצלח ללהקת U2 עשה חשק לדבר האמיתי

אנשים שנולדו איפשהו בין השנים 1972 ל-1988 לא מסוגלים לשמוע את השיר "With or Without you" של U2 בלי לחשוב על רייצ'ל ורוס מהסדרה "חברים". מין באג מובנה של דור שאין לו ממש שם. הדור הזה מילא אתמול את החלל הענק של האנגר 11 לכבוד הופעת קאברים של הלהקה האירית הגדולה ההיא - שבלי ששמנו לב קיימת כבר כמעט 40 שנה. אתם כבר מרגישים זקנים?

בונו הצטרף ל-U2 כשהוא היה בן 16. היום הוא בן 53 - והוא מבוגר בשנה מירמי קפלן, שפתח את מופע המחווה המעניין הזה עם ביצוע מעולה ל-"Beautiful Day". אלא שהביצוע קצת הלך לאיבוד בגלל בעיית סאונד (שהסתדרה בהמשך). כן, ירמי קפלן בן יותר מ-50. הוא לא נראה ככה, הוא לא נשמע ככה, אבל זה עוד משהו קטן שגורם לך להרגיש זקן אם אתה שומע את U2 וחושב על רוס ורייצ'ל, למרות ש"חברים" ירדה מהמסך לפני יותר מעשור.

דניאל דור ודניאלה פיק באחד הביצועים הבולטים של המופע: "All I want Is You"

מופע ההתרמה המיוחד שנערך אתמול לרגל פרוייקט "100 לבבות" של ארגון "לב אוהב", המוקדש לגיוס כספים ועזרה לילדים ונוער בסיכון משכונות מצוקה ברחבי ישראל. זה יפה מאוד והכוונה מבורכת, למרות שאפשר היה לחסוך מהקהל ששילם הרבה כסף (כתרומה לפרוייקט) את ההרצאות הארוכות של המנחה ליאון רוזנברג, בעיקר כשהמופע התחיל אחרי השעה עשר בלילה. עוד כמה פעמים נצטרך לכתוב שזו התעללות להתחיל הופעות בשעה הזאת ולשלוח את האנשים הביתה אחרי חצות עייפים ומותשים לפני יום עבודה או לימודים?.

כמו תמיד בהופעות מחווה שכאלה ללהקות מחו"ל הביצועים התחלקו בין הבנאליים והמיוחדים – כאשר יש מי שהמבטא הישראלי בולט וצורם אצלו, יש מי שמצליח לטשטש אותו לחלוטין ויש מי שמשתמש בו ככלי להפיכת השיר לשלו. בלטו לחיוב קובי פרחי (סולן "אורפנדלנד") שביצע את "I Still Haven't Found What I'm Looking For", עם טאץ' מחוספס ואישי משלו, לירן דנינו שהצליח בפזמון של "Pride (In the Name of Love)" להגיע בדיוק לשיאים של הגרסה המקורית של בונו, שי גבסו הוכיח שיש לו הרבה יותר מה למכור על הבמה מאשר במלחמת כותרות בעיתונים עם הגשה מושלמת של "Sunday Bloody Sunday" - ומעל כולם בלט אפרים שמיר.

אפרים שמיר כבש את ההאנגר עם "One"

יש צורך להרחיב מעט כשמדובר בשמיר. במבט חטוף על רשימת המבצעים אתמול, שמו של אפרים שמיר בולט במיוחד כי הוא לא שייך לשם, לכאורה. זה לא מובן מאליו שמישהו שרק בקיץ שעבר הביא 120 אלף ישראלים להופעות של "כוורת" יחלוק במה עם בוגרי תוכניות ריאליטי ומייקל מ"היי פייב". לא מובן מאליו. זה גם לא מובן מאליו לראות את אפרים שמיר מופיע בלי הגיטרה שמסתירה את הכרס ומשאירה אותו חשוף מול קהל שלא בטוח שהגיע לראות אותו. במראה מרושל, כזה שרק אביר רוקנ'רול אמיתי יכול להרשות לעצמו לעלות איתו לבמה, הוא פתח את הפה ושר את "One", אולי המאוס והלעוס ביותר מהשירים של U2, ובלי לנסות לאמץ מבטא לא לו, פשוט כבש את השיר. גם אם בונו היה באולם הוא היה קם בסוף ונותן כבוד לזמר הבאמת ענק הזה, שפשוט בא לעבוד. מעניין לציין שזה היה הביצוע היחיד שהעמיד על הרגליים את יושבי יציעי הישיבה למחיאות כפיים סוערות.

לסיום קיבלנו את הממתק שנקרא דיאנה גולבי, שכיף לראות שהצליחה להתמתן מאז "כוכב נולד" ונתנה ביצוע פשוט מצויין של אותו שיר שמזכיר לנו את הפרידה של רוס ורייצ'ל. יש משהו קצת מעצבן בדרך בה גולבי מסוגלת להגיע לגבהים ולצמרר בלי להתאמץ כמעט - וזו גם הגדולה שלה. אחריה עלו להקת "בית הבובות" וסיימו את הערב עם ביצוע רוקיסטי נאמן למקור של "Where the Streets have no Name".

מחירי הכרטיסים שנעו בין 180 שקלים לאיזור העמידה ועד 500 שקלים לכרטיסי VIP שכללו כיבוד ושתייה, גילמו בתוכם תרומה לעמותה, ובכל זאת קצת תמוה שבפרסומים לאירוע הובטחו לא מעט שמות שלא השתתפו במופע, בלי שום הסבר מצד ההפקה, וביניהם אפרת גוש, עידו תדמור, סי היימן, אדם, סגיב כהן, יובל דיין ולינה מח'ול. לא שהמופע לא היה מספיק עשיר, בוודאי למופע התרמה, ובכל זאת זה השאיר טעם חמוץ - האם כולם חטפו שפעת ביחד? לכולם הכלב אכל את השיעורים? אף אחד לא חשב שזה חשוב לעדכן את הקהל?

עברו 17 שנה מאז הביקור האחרון (והיחיד) של U2 בפארק הירקון בישראל, וערב המחווה בנמל תל אביב רק עשה חשק לביקור נוסף של הדבר האמיתי. פלא שלאף אחד מהאמנים הישראלים לא היה אומץ לבצע אתמול את הלהיט הגדול "Even Better Than the Real Thing"?.

רשימת השירים במופע:

Beautiful Day – ירמי קפלן
Mysterious Ways – לירז צ'רכי
I Still Haven't Found What I'm Looking For – קובי פרחי
New Year's Day – מייקל הרפז
Stay – יעל דקלבאום
Sometimes You Can't Make It on Your Own – גיא ויהל
All I want Is You – דניאל דור ודניאלה פיק