הורקור 3, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
פסטיבל הצעירים. הורקור בהופעה|צילום: נועה מגר

ציפיות רבות היו לי מה"סאמר קרנג'", פסטיבל המטאל עם מספר הלהקות הגדול ביותר הקיץ, כולל בחירה מעולה של שתי להקות מחו"ל System Divide ו- Aborted, ומיטב הלהקות הישראליות, שחלקן לא הופיעו כבר הרבה זמן וחלקן בהופעות השקה:Whorecore,The Fading , Matricide, Phantom Pain , Godwrath, Ferium, Missing In Action, Demented sanity, Blood everywhere.

להקות טובות, ארגון בעייתי

ההופעות לא היו רעות, רובן אפילו הפתיעו לטובה, עם נגינה מאוד מקצועית, שואו סוחף והמון אהבה לקהל ובחזרה. מצד שני, חסר האירוע אלמנטים חיצוניים שיהפכו אותו מערב הופעות ארוך מאוד ל"פסטיבל". הסיבה לכך נעוצה במיקום. ה"בארבי" הוא אחד ממועדוני ההופעות הטובים בארץ, עם יכולת סאונד מעולה וקיבולת קהל שמתאימה לכמות הקהל. אבל היתה הרגשה שבמשך 11 שעות רצופות אין לאן לברוח, למרות דוכני המזון והמרצ'נדייזינג. זה לא פסטיבל אם אין מקום לשבת מלבד ברחוב, יש רק במה אחת, ואין איפה להסתובב בחצי השעה של בדיקות סאונד בין הופעה להופעה (והיו 11 כאלה).

קהל, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
הבארבי מלא. פסטיבל המטאל "סאמר קרנג'"|צילום: נועה מגר

אלמנט נוסף שפגם בהנאה היה התזמון. יום רביעי אינו מתאים למטאליסטים שהם חיילים, סטודנטים בתקופת מבחנים או כאלה שעובדים עד הערב (האירוע נפתח ב 16:00). התוצאה היתה דלילות מסוימת בכמויות הקהל, ואחוז גבוה של בני עשרה שבאו לחגוג בחופש הגדול. באסה.

אבל מספיק לבכות. מה שבאמת חשוב זה ההופעות, ואתמול לא היתה להקה אחת שלא שיחקה אותה. מדינת ישראל צריכה להיות גאה בלהקות המקומיות. מתוך 11 נרחיב על ארבע הלהקות המובילות.

The Fading

הלהקה הראשונה שהצליחה לרכז לתוך הבארבי את כל הקהל, לחלוק כבוד ולהשתולל. מהאקורד הראשון שלהם אפשר לזהות את המקצוענות, שהתחילה באלבום המשובח " In Sin We'll Find salvation" ונמשכת להופעה, וכעומק ההיכרות כך עומק ההנאה. כמעט כל האלבום נוגן ובמקום שלושת השירים שהושמטו נכנס "Kingdom Loneliness", אחד מהמנוני הלהקה, שמלווה אותם עוד מהימים בהם נקראה "אקססום".

סיסטם דיבייד, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
חיכינו שנתיים ופוצצו לנו תאוזניים. "System Devide, פסטיבל "סאמר קרנג'"|צילום: נועה מגר

System Divide

זו ההופעה לה המתין רוב הקהל, הופעת בכורה טעונת רגשת מכל הצדדים, שהגיעה אחרי שנתיים של הכנות, ודווקא בישראל. מדובר בלהקה ללא גבולות, בה חברים נגנים מישראל, בלגיה וארה"ב, שמשלבים מטאל קיצוני ומודרני סולן של דת'-מטאל - סוון דה קלווה, וסולנית קלין - מירי מילמן, שחזרה לבמה אחרי שנתיים של הפסקה אחרי הפרידה מדיסטורטד. מילמן שרה לא בסגנון האופראי, אלא דווקא בסטייל נגינה שמזכיר להקות כמו soilwork ו-fear factory . בין השירים חיקה הסולן סוון דה קלווה מבטא ישראלי בסגנון הסרט "don’t mess with the zohan " וגרם לקהל הקשוח לחייך. גם זה משהו.

ווליום רצחני שחייב אטמי אוזניים

הבעיה בהופעה הזו היה הסאונד הבלתי נסבל, שיצר הסאונד-מן של הלהקה. מרוב אגו של היותם "להקה גדולה" הוא הגביר את הווליום לעוצמה כל כך גבוהה, שלא ניתן היה לעמוד בו ללא אטמי אוזניים, גם לא בחלק של הבארבי שמרוחק מהבמה. מעבר לזה, בלהקה כמו "סיסטם דיווייד" עם שני סולנים וצליל נגינה מלא ועשיר יש לסאונד תפקיד מפתח. הסאונד-מן שלהם פישל בגדול ודפק להם את ההופעה. רק בשני השירים האחרונים אפשר היה להבין מה הם מנגנים. כנראה שבשביל לשמוע את "סיסטם דיווייד" כמו שצריך וכמו שמגיע להם נצטרך לחכות להופעה נוספת או לאלבום "the Conscious Sedation" שייצא בקרוב.

הורקור, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
צרחות חזיר וכסאח. הורקור בהופע ב"סאמר קרנג'"|צילום: נועה מגר
הורקור 1, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
אתה קינג קונג או גודזילה? הורקור בהופעה ב"סאמר קרנג'"|צילום: נועה מגר

Whorecore

בצרחות חזיר וכסאח מוזיקלי מזמינים "הורקור" את הקהל שיצא להתאוורר ומייד ממלא מחדש את הבארבי. "הורקור", שגם הפעם מופיעים בהרכב חסר עם גיטריסט אחד - ניר  דולינר, וערן סגל על הבס מוכיחה ש"פחות זה יותר". אני לא יודע אם זה היה הסאונד מן של הלהקה - מארק פרל, שעשה תיקון לסאונד המזוויע שהיה בהופעה שלפניו, אבל פה כל תו נשמע מעולה וכל צרחה של קונן וציון נשמעה כמו איחוד כוחות בין שתי מפלצות מהגיהינום, עם כוחות ואנרגיה של קינג קונג וגודזילה.

הקהל השתולל וקפץ מהבמה, התחרפן לגמרי מהואו האדיר של הגריינדרים המטורפים האלה. כיף לראות איך הלהקה מתגבשת בהרכב החדש, מפיקה לקחים מהופעות קודמות  וחוזרת להוביל את הדת' בארץ באחת ההופעות הטובות ביותר שלה.

הורקור 2, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
הנה אני ב"הורקור". ערן סגל ב"סאמר קרנג'"|צילום: נועה מגר
אבורטד 2, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
והנה אני ב"אבורטד". ערן סגל|צילום: נועה מגר

Aborted

אחרי עוד חצי שעה של המתנה דרוכה עולה "אבורטד", הכוכבת של הערב. מאחוריהם אין באנר ענק אלא חולצה קטנה עם לוגו. נחמד לראות שלמרות הליריקה הקשה יש להם חוש הומור. השיר הראשון מרים את כל הבארבי לאוויר ומכל עבר נשמעות צרחות ותרועות כבוד לערן סגל, הישראלי שהתחבר להרכב הלהקה הבינלאומית הזו. לא רק ההורים שלו שנכחו בבארבי היו גאים בו, אלא כל המטאליסטים, ובצדק כי מגיע לו.

אבורטד 1, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
אבורטד ב"סאמר קרנג'" בבארבי|צילום: נועה מגר

"אבורטד" נתנו את מה שציפינו מהם - הופעה ברוטאלית, כואבת, רועשת וכייפית, שגורמת לכולם לצאת מגדרם. "אני רוצה לראות אתכם דופקים את הראש כאילו אתם דופקים שניצלים", צורח סוון הסולן, ורק מגביר את כמויות הכבוד והאהבה שהקהל והלהקה רוחשים זה לזה בכל ביקור נוסף שלהם בארץ. זו היתה סיומת מדהימה לאירוע חביב.

הסט-ליסט של "אבורטד": dead wreckoning, coronary reconstruction, meticulous invagination, blood fixing the bled, from a tepid whiff, the holocaust incarnate, charted carnal effigy, sanguine verses, gestated rabidity, nailed through her cunt, the saw and the carnage done, encore: hecatomb

אבורטד, פסטיבל מטאל (צילום: נועה מגר)
הדרן. אבורטד בסאמר קרנג'|צילום: נועה מגר