ברכת כהנים ומושונים

לכמות כזאת של אנשים אף אחד לא ציפה. מי שהגיע אתמול להופעה של כהן@מושון במועדון "הבלוק" יכול היה למצוא את עצמו עומד בשישה תורים בכניסה, לא משנה אם הוא הגיע מוקדם, אם הוא מוזמן או אם הוא בעל הבית.

הגיעו לקהל חדש

עברו קרוב לשלוש שנים מאז יציאת אלבומם הראשון "כושר גופני". שלוש שנים בהן האלבום הספיק לחלחל לנו לקיבה, לתרום מח עצם, ולהפוך לקלאסיקה בתחום ההיפ הופ הישראלי. אבל זאת לא הסיבה הכי טובה שיש לכהן ומושון לשמוח לקראת השקת האלבומם השני "מחשב לכל ילד". הסיבה היא שהיה קשה להתעלם מהעובדה שאתמול נראו המון פרצופים חדשים עומדים בתור להשקה. פרצופים של הדור היותר צעיר, שלא יזכור את כהן ומושון מופיעים מול 30 איש במועדון "לילה 77" או בר ה"קוזה נוסטרה" לפני חמש שנים. ובתחום המוזיקה, אם הצלחת להגיע לילדים, עשית משהו נכון.

מי שכבר מכיר את כהן@מושון לא ציפה לערב היפ הופ מקועקע ו"גנגסטרי". באולם הגדול של "הבלוק" כבר היה אפשר לשמוע את די ג'יי מאש ואורי שוחט מחממים לקראת ההופעה כשעל הפטיפונים קלאסיקות מעולם ההיפ הופ אולד-סקול האמריקאי. להיטים של ה- Tribe, Busta, Nas וכל מה שהיה טוב וכניראה יישאר כזה.

כאילו הוצתו לאחר ששפכו עליהם בנזין

אך המסיבה האמיתית היתה בחדר הסמוך, שם התנהלה "מסיבת כיתה" נוסח שנות ה-90', עם ביסלי, במבה, פיתות עם חומוס, קוקאין וכל מה שיכל להעלות את אותם זכרונות יפים מכיתה ג'. את המוזיקה בחדר ניהלו "עברייני החופים" שהקפיצו את האנשים עם ספייס גירלז, "נומה נומה יאי", מריה קארי ואפילו ללדין עם השיר מספר אחת "הלו יעקב", בו שי אביבי רצח את הביט עם בית שקשה לי לשכוח. שיעזור לי השד.

בסביבות חצות וחצי יורד הפרגוד, ודי ג'יי וולטר, חבר בהרכב כהן@מושון, פותח את ההופעה עם ביט שמקפיץ את החבובים לבמה. מסתבר שמיכאל כהן ומיכאל מושונוב נהיים רק יותר צעירים ככל שעובר הזמן. את השירים "קלאסיקות", "מלמעלה עד למטה" ו"זוז עם זה" מאלבומם החדש הם בצעו כמו אנשים שהוצתו לאחר ששפכו עליהם בנזין. עד כה מבחינת ההופעה, היה מרשים מאוד, כלומר מעיף ת'תחת. מבחינת השירים החדשים לא היה שינוי ניכר (לטובה או לרעה) מאלבומם הקודם.

תענוג עם מוקי די

לאחר שעשו את השיר "תגידו כן" שהקהל הכיר עוד מאלבומם הקודם, עלה האורח הראשון להערב, מוקי די, שלצד כהן ומושון הרים את הקהל עם ורסים שרק מוקי יכול. על גבי הביט של השיר הידוע "The Next Episode" יצרו השלושה שיתוף פעולה שהכניס פנימה במהירות את כל הקהל שנשאר ב"מסיבת כיתה". תענוג זה קטן. אחרי שמוקי ירד, המשיכה החבורה לבעוט עם עוד שירים חדשים. הכי תפס אותי "שיכור", שלצערי לא נכנס לאלבום - שיר כבד עם ביט מדהים שגרם לי לראות אצל הצמד צד פחות חנוני וכיפי, ויותר קשוח ואפל. ריספקט.

בהמשך הערב עלו לבמה נגנים - קלידן, מתופף ובסיסט - והצטרפו לכהן ומושון בשירים "חכי דקה" (חדש) ו"פאן פאן פאן" (ישן). היפ הופ עם להקות חיות בדרך כלל עושה לי את זה, וגם במקרה של כהן@מושון זה עבד מצויין. את הלהיט "מה קורה לי" הם ביצעו עם האורח השני של הערב, מאור כהן, שעלה עם גיטרה והלהיב את כולם כששילב את השיר עם "שקט שקט בייבי" שלו.

נורית גלרון הולכת טוב עם היפ הופ

לכבוד "סבבה" השיר הבא והאחרון לפני ההדרן עלתה לבמה "השכונה" של פלורנטין - חברי אקסום והראפר פלד, שהביאו את הערב לקליימקס. אחרי השיא פלד נשאר על הבמה כדי לחמם את הקהל לקראת ההדרן.

בהדרן נתנו הכהנים-מושונים את "כושר גופני", שיר הנושא מאלבומם הקודם, כשמאחוריהם מוקרנים קטעים מאולימפיאדות משנות ה-50'. לנאמבר האחרון בהחלט, "חלומות רעים" (חדש), הצטרפה אליהם נורית גלרון שבאה לשיר את הפזמון ולחזק בבתים. מתברר שכהן את מושון יודעים מה הם עושים. לגלרון יש קול שאפשר לנצל עוד הרבה בתחום הפקת הההיפ הופ.

ההופעה בסך הכל היתה טובה. כל האורחים נתנו בראש, הלהקה שעלתה באמצע הערב גרמה לשינוי מרענן, אבל עד שהנגנים עלו, היו מספר שירים שנלעסו כמו מסטיק ללא טעם. האלבום החדש עושה רושם טוב, וכיפי ומקפיץ, אבל קיוויתי לאיזו תפנית בסגנון של הצמד. כלומר, עד איפה הקטע שלהם יכול להמתח?

>> כהן את מושון בראיון עם נורית גלרון