זמרת השנה
דורון גל: סיון שביט בגלל "בניינים נמסים", ירונה כספי בגלל ההתמדה וחוסר ההתפשרות לעשות אלבום רוק נשכני ולא מתפשר שיותר ממזכיר את שנות ה-90, קרולינה בגלל הגרוב והאלבום המקסים שלה ודיקלה בגלל "ארלוזורוב 38".
מאיה פישר: קרולינה. קול שאין דומה לו, פרסונה כובשת ומלאת אהבה ואלבום כן, מעניין ומדויק. דיווה בלי פוזות, זמרת בזכות, מלכה אמיתית.
אורן להב: רוני אלטר - פעילה כבר כמה שנים בשטח והשנה מוציאה סופסוף אלבום משלה.
נועה מגר: יעל קראוס. בין פרויקט להרכב לאירוח לסשן שירה, מצאה סופסוף קראוס את הזמן לסיים את האלבום עליו התחילה לעבוד לפני 7 שנים. התוצאה קסומה לחלוטין, תיאטרלית, פתיינית, פגיעה, חייכנית, בדיוק כמוה. אי אפשר לפספס או לטעות בקול הנהדר כשהוא בוקע מרמקול רנדומאלי והחוויה אף מועצמת בהופעה חיה. תפסו אותה על במה כל עוד היא פה.
אסף נבו: אפרת גוש. הכי מגניבה. הכי קול. הכי סקסית. הכי ביץ'. הכי חכמה. הכי קלולס. הכי איימי. הכי שרה מגדלור של שושנה דמארי. וגם: מיי פיינגולד. התרסה, כוח נשי, יריקה וליטוף, צעקה צרודה ולב גדול.
זמר השנה
דורון גל: דרור שוסטק. למרות שפוליקר וערן צור חידשו ימיהם כקדם אני מעניק את התואר לדרור שוסטק שלא זכה לפרגון הראוי והוציא אלבום יפהפה בשם "שומר השער", ולשפי ישי, שחזר אלינו מהכפור והוציא אלבום יפהפה בשם "גבר לא ידבר על כך". מגיע להם.
מאיה פישר: גבע אלון. אין עוד אף זמר שיכול ללטף ולחבק אותי ככה רק באמצעות קולו. ועוד לא התחלתי עם מה שהוא עושה לגיטרה.
אורן להב: דני סנדרסון. כיף גדול שעדיין אפשר לבחור בדני סנדרסון כזמר השנה. האיש היקר הזה שחתום על כל כך הרבה יצירות מופתיות באלבום מרגש ורענן. בלטו במיוחד מהאלבום –"לא יפריד דבר" ,שיר פרידה מרגש ו"אם בחיים לא נאהב" שחשף את יותם בן חורין מיוסלס אי.די כזמר מרגש.
נועה מגר: שלום גד. לא צריך יחסי ציבור מסיביים והופעות השקה מפוצצות בשביל להתרגש כשאלבום חדש של גד יוצא. במיוחד כאשר הוא מציע אותו להורדה בצורה אלקטרונית בלבד, וחוסך מאיתנו את העותקים הפיזיים. אמנם אין כמו ריח של דיסק חדש, אבל תחושת השיתוף והנתינה של גד עולה על הניחוח הנ"ל בכמה וכמה רמות. האלבום עצמו מדהים ביופיו, ומראה צד חדש לגמרי באישיותו המוזיקלית. כן ירבו.
אסף נבו: יהודה פוליקר. זו היתה השנה של יודקה. האלבום המצוין, המופע בקיסריה, היציאה מהארון, האהבה שהוא יודע לתת וגם לקבל. הסוף לפחדים, קדימה היצירה.
הרכב השנה
דורון גל: אלקטרה. יש בכלל עוד מישהו באופק? (והסליחה עם הדג נחש ואדיר והילדות).
מאיה פישר: אסף אבידן והמוג'וז. גם עושים כבוד בחו"ל וגם ממלאים את היכל התרבות בדיסטורשן במקום בסלסולים. להקת הרוק הכי רצינית שיש לנו פה כיום.
אורן להב: משינה. הלהקה הטובה והגדולה בישראל עדיין איתנו וחוגגת 25 להיווסדה. מרגש לראות חמישה חברים לדרך ולמוזיקה שעדיין יוצרים ביחד ונותנים את ההופעות הכי טובות שיש פה.
נועה מגר: אלקטרה. מהופעות שהולכות צפופות יותר ויותר ועד אלבום חדש וכייפי להחריד, אלקטרה הפכו את 2010 לשנה קצת יותר מגניבה.
אסף נבו: אסף אבידן והמוג'וז. בארץ בחו"ל, ברוק בבלוז, בסולו ובהרכב מלא, ברעש ובשקט, בהיכל התרבות ובבארבי, בסין ובירושלים, בלהיטים שהגיעו לפלייליסט ובנסיונות לקראת האלבום הבא. התקווה הגדולה התממשה.
תגלית השנה
דורון גל: מיכל גבע, דניאלה ספקטור, רוני אלטר, צח דרורי, דנה בקר, ישי קיצ'לס, טל כהן שלו.
מאיה פישר: Onili. אלבום הבכורה של נילי "אונילי" אוחיון, "Be Somebunny", הוא אחד הדברים היותר כיפיים שאתם יכולים להעניק לאוזניים שלכם. תוסיפו אליו את "הפרויקט הסודי" המשובח בו היא לוקחת חלק וקבלתם זמרת שיכולה ללמד פה כמה בנות איך אפשר לעשות פופ בלי להישמע מטומטמת.
אורן להב: דניאלה ספקטור. הפתעה מרעננת. "הכוכב הזה מת" הוא ללא ספק נקודת אור ממכרת וכובשת שמתחרה על תואר שיר השנה. וגם: אלישע בנאי. עוד בנאי מצטרף והוא צעיר, רענן ובועט מגובה ב"ארבעים השודדים" המדליקים. בישראל מתוקנת "ברצלונה" היה להיט היסטרי, אבל מה לעשות שהחנונים בגלגלץ תמיד יישארו הילדים הדחויים שהיו מתים להיות אלישע בנאי.
נועה מגר: דניאלה ספקטור. מרגע שפצתה ספקטור את פיה עם "הכוכב הזה מת" הנסיקה מעלה הייתה תלולה, נהדרת ומוצדקת מאין כמוה. ספקטור מהווה אחוז גדול מתוך הרשימה המצומצמת במיוחד שכוללת את אלה שההייפ סביבם הוא חיובי ומדויק. כולם מדברים על ספקטור, ולא בכדי.
אסף נבו: אמיר דדון, צח דרורי, אלישע בנאי, בציר 76, גל דה פז, הדור האחרון, אורי צדוק, נאור אורמיה, שני יצהרי, וכן, גם דניאלה ספקטור,.
>> שירי השנה, להיטי הרדיו, גרסאות הכיסוי, טקסטים, לחנים והקליפים של השנה
>> אלבומי השנה, האוספים, הפרויקטים, ההופעות, ההופעות מחו"ל והתופעות