תמיד נחמד להתאהב באלבום בערב שבת

דודו טסה פרומו (צילום: ינאי יחיאל)
בעקבות סחרוף, פוליקר ובנאי. דודו טסה|צילום: ינאי יחיאל
בשבוע בו כולם מהללים (ובצדק) את האלבום החדש והמצוין של נינט, יצא אלבום חשוב נוסף שמהווה נקודת ציון חשובה בקריירה של דודו טסה. "סחרחורת", אלבומו השמיני מסמן אותו סופית כרוקיסט עמוק שיודע בדיוק איך להלביש את הים-תיכוניות על הרוק מבלי שזה יישמע מגוחך כמו במקרים מסוימים. הגדילו לעשות זאת לפניו ברי סחרוף, אהוד בנאי ויהודה פוליקר וטסה בדרך הנכונה לאותה הצלחה והערכה להן זכו השלושה.

אין תמונה
יקיר התקשורת. עטיפת "סחרחורת"

בכתיבת הטקסטים באלבום השתתפו גם הכותבים עדי הר צבי, אלי אליהו, עמיר לב, גלעד כהנא ואלכסנדר פן - סוללה מרשימה שמבהירה לאיזה כיוון הלך טסה באלבום הזה. מה שמדהים הוא שההעמקה הזו בתכנים, ממש לא מרחיקה אותו מהמיינסטרים התקשורתי, כמו שקרה ליוצרים אחרים שהחליטו להקדיש יותר ערך למילה. ההפך הוא הנכון - ברדיו מככבים כבר שלושה להיטים מתוך האלבום - "עם חלומות כאלה", "צריך" ו"יש בינינו בית" והשירים "לא מרגיש טוב" ו"ערב שבת", יכולים להצטרף אליהם בקלות. כזמר ש"כולם" אוהבים טסה כבר יכול להשתחרר מתדמית האמן המיוסר והמסוחרר - עם אלבומים כאלה, הוא יכול להפסיק לחלום.

 

אלרן דקל מבקש טיפה של חום

אלרן דקל – יש בה (ערן ג'גו) (תמונת AVI: mako)
טיפה של חום. אלרן דקל|תמונת AVI: mako
שבועיים בלבד, אחרי הסינגל המצוין מתוך הפרויקט Lunacidal tendencies, משחרר אלרן דקל סינגל נוסף והפעם בוייב אחר לגמרי. לעומת אווירת הרעש והצלצולים שמאפיינת את הפרפורמנס שלו כסולן פאנקנשטיין, הפעם דקל מתכנס לתוך טקסט רגיש של ארז הלוי ומסתבר שגם הכיוון הזה מאוד מחמיא לקול שלו.

מדובר בסינגל ראשון מתוך פרויקט שיצא בחודש הבא הכולל ביצועים של אמנים שונים לטקסטים של ארז הלוי. כאמן פאנק וסול שרגיל להפקה עמוסה והרבה נגנים סביבו, אפשר להניח שההקלטות לשיר הזה, היוו סוג של אתגר והוא עמד בו מצוין בזכות ההפקה המוזיקלית של שחם אוחנה ויוסי מזרחי. "טיפה של חום".

 

הדרה לוין ארדי חוגגת עצמאות

הדרה לוין ארדי פרומו (צילום: דוד פרל)
אלבום 11. הדרה לוין-ארדי|צילום: דוד פרל
בזמן האחרון כנראה שפרץ של מוזה תקף את משפחת לוין-ארדי, מה שהוביל ליציאת האלבום של הדרה, חודש בלבד אחרי ששיחרר בנה, אדם ג'יימס את אלבום הבכורה שלו. "Who's gonna stop me now", הוא אלבומה ה-11 של הדרה, אבל לראשונה היא משחררת אותו בצורה עצמאית לחלוטין. אם בכל האלבום נשמרת הרמה של הסינגל הכפול, "Into your life" ו-"The king beyond the wall", ושל "True Love" שיצא לפניו, כנראה שאף אחד באמת לא יצליח לעצור את פרץ היצירה של הדרה.

למרות שהיא נחשבת מחלוצות האינדי בארץ ושיתפה פעולה עם אמנים כמו ירמי קפלן ושלומי שבן, היצירה שלה עדיין לא זכתה להערכה שמגיעה לה. בזכות השירים היפהפיים שהפיק בנה במקצועיות מרשימה, ראוי שההכרה ותשומת הלב יגיעו להדרה לוין ארדי.

 

אפרת בן צור היא "אף אחת"

אפרת בן צור הופעה (צילום: יובל אראל)
סיפור עלילתי עם כמה נקודות מפנה מרגשות. אפרת בן צור|צילום: יובל אראל

מחזה. אם תרצו ערב שירה, בכל אופן ערב ההשקה של אפרת בן צור בשבוע שעבר לאלבום החדש משירי אמילי דיקנסון, לא היה מופע רגיל. הערב הזה התנהל יותר כמו סיפור עלילתי עם כמה נקודות מפנה מרגשות, מוטיבים מנחים, דמויות משנה מפתיעות, פואנטה חשובה באמצע והתרה בהדרן.

מקפצת כמו ילדה במסיבת כריות

הדרמה שהתפתחה לה בשני השירים הראשונים "Rememberance" ו-"Thought", הגיעה לשיא הראשון מיד אחריהם ב-"While I was fearing it". בזמן שהיא פחדה מזה, האורח הראשון, מנשה נוי התמקם לו בתוך הקהל וברגע שקיבל את האות, החל להקריא את הטקסט של "Bee", כשהוא מגלם את דמות הזבוב בשיר.

בזכות הרכב הליווי המעולה עומרי הרשמן, גיורי פוליטי, אסף שתיל וקרני פוסטל, בן צור משתחררת מההתרגשות ומתחילה לקפץ כמו ילדה על מיטת ההורים באמצע מסיבת כריות. לעיתים היא ילדה, לפרקים היא מבוגרת אחראית, צינית, לוחשת, צורחת, צוללת, מספרת סיפורים בתור "הבחורה מנהריה", אבל בשורה התחתונה אפרת בן צור היא שחקנית מוכשרת ששרה מדהים או ההפך. איכשהו שני הכשרןנןת האלו לא מתעלים אחד על השני אלא משלימים דווקא.

אפרת בן צור הופעה (צילום: יובל אראל)
קונספט משלה. אפרת בן צור במופע ההשקה לאלבומה החדש|צילום: יובל אראל

כשמגיע האורח השני, בני בשן, לפני "I'm Nobody", מסתבר שמדובר בקונספט האירוח של בן צור שהופך לחלק חשוב בערב - האמן לא  מצטרף אליה לביצועים אלא מקריא מתוך הקהל את הטקסט לקראת הביצוע (ערב שירה כאמור). המדקלם המצטיין היה שלומי שבן שביקש כמו האחרים לקרוא טקסט שכתבה דיקנסון, אבל נאלץ "להסתפק" במיני-להיט של בן צור, (כמו שהיא בעצמה הגדירה) "צוללת".

"הבחורה מנהריה לשעבר"

חוץ משירי האלבום שבוצע כמעט במלואו ו-"צוללת", במהלך הערב נוגנו גם "קח אותי", "יש עוד מקום", "כבר הרבה ימים" ו"אבוא אליה" שהופיעו באלבומיה הקודמים ובהדרן הגיעה הקלאסיקה הנצחית של אלביס ."Cant help falling in love" נראה שבן צור לא יכלה לבחור מקום מוצלח יותר מה"איזור" לערב מהסוג הזה. מדובר בחלל אינטימי אבל מרווח יחסית ללא במה, מה שיצר עבורה קשר אידיאלי עם הקהל - למרות שנראתה מנותקת לגמרי רוב הזמן, זה הרגיש קרוב במיוחד.

הפואנטה המתבקשת - לפני שבני בשן הקריא בעברית את "Nobody" ואחרי שסיפרה על העיתונאי ששאל לגבי "הבחורה מנהריה לשעבר", בן צור מצהירה שבדומה לדיקנסון גם היא סוג של "אף אחת". והיא אכן אף אחת אחרת - יוצרת אמיתית מהזן הטהור, כך שבמקרה הזה - "אף אחת", זה כל מה שצריך להיות.

אפרת בן צור הופעה (צילום: יובל אראל)
יוצרת אמיתית מהזן הטהור. אפרת בן צור|צילום: יובל אראל