רק בעוד 30 שנה נבין כמה גדול היום שלומי שבן

ב-6 בספטמבר 2007 ערך שלומי שבן את מופע הבכורה של אלבומו השני "עיר". אחרי שנים ארוכות של הופעות אינטימיות סטייל "שלומי והפסנתר" עם שירי האלבום הראשון והמופתי, שבן הגיע לאולם לולה ב"צוותא" לראשונה מזה שנים עם להקה מלאה. על ההפקה המוזיקלית האוונגרדית הופקד רע מוכיח. הביקורות היו חלוקות, אבל דבר אחד היה בטוח לכל מי שהיה שם באותו ערב אקלקטי - שבן המציא את עצמו מחדש. ההופעה הזאת הייתה לפני פחות משבע שנים, וכבר הפסקנו לספור כמה פעמים הספיק שבן להמציא את עצמו מחדש בשנים האלה. לטוב ולרע.

תרגיל בהתעוררות (צילום: lovemusic)


לילה אחרון בלונדון (צילום: lovemusic)


הקסם נגמר (צילום: lovemusic)


האזרח ה-1 (צילום: lovemusic)


מותק את אצלי בראש (צילום: lovemusic)

כמו שאני רואה את זה, ניל ורנדי שבן, הבנים שעוד לא נולדו לשלומי ויובל שרף, יקימו עוד שלושים שנה להקה. עם קצת מזל, הם יגיעו להופיע במקום כמו היכל התרבות בתל אביב. גם שבן עצמו עדיין יופיע באולמות מכובדים. הסגנון ישתנה כמובן. הוא יהיה חנוט בחליפה וכובע כמו לאונרד כהן. הוא יישב על הפסנתר ויתלוצץ עם זמרות הליווי בסטייל של ויקטור בורגה. הקול שלו יהפוך להיות עמוק יותר, צרוד יותר - מתנה מהסיגריות עליהן הוא ימשיך לשיר עד יומו האחרון. מה שבטוח, עוד שלושים שנה נסתכל אחורה ונבין כמה גדול שלומי שבן היה כבר ב-2014.

לא בטוח שאנחנו מבינים את זה היום. אחרי ההופעה של שבן עם "הקולקטיב" בפסטיבל ישראל בירושלים כתבתי פה שלמרות שהוא חתום על השירים ושמו כתוב על הכרטיס, זו היתה הופעה של להקה, ששלומי שבן הוא במקרה הסולן שלה. ההרגשה הזאת רק התחזקה אתמול בהיכל התרבות בתל אביב. שבעת חברי "הקולקטיב" ושלומי שבן יוצרים יחד פצצת כישרון מטורפת, שמתחלקת בצורה מושלמת ונדירה. זה כאילו שבשנת 1975 "כוורת" הייתה יוצאת לסיבוב הופעות עם שלום חנוך שבדיוק חזר מלונדון.

ב-2007 שבן יצא לבדוק את החומר החדש שלו על קהל קטן ב"צוותא", ב-2014 הוא כבר משיק את הופעת הבכורה בהיכל התרבות, אולם הקונצרטים הכי נחשב בישראל. זו הייתה גם חגיגה ברנז'אית-תל אביבית במיטבה. לצד חובבי מוזיקה איכותית התכנסו ברחבת ההיכל צוותי טלוויזיה, סלבס וכל אנשי המוזיקה המקומית. כדי להבין את דמות הצופה הממוצע בהופעה הזאת, נספר שהרגע שזכה להכי הרבה מחיאות כפיים הגיע כששבן  דיקלם את השורה השנויה במחלוקת "ראש ממשלה לא בוחרים". הקהל היה בעננים. היה רק חסר שישפכו בגלריה של ההיכל קצת דם של זמרים מזרחיים, כדי שיוכלו לרקוד עליו.

והיה מה לרקוד. בעוד ב-2007 שלומי עלה וביצע את כל שירי האלבום "עיר" החדש בבת אחת, הפעם שולבו בין שירי האלבום החדש "תרגיל בהתעוררות" גם קלאסיקות שעזרו למופע להרגיש יותר זורם, למי שעדיין לא התרגל לחדש. השדרוג היחיד שהיה יכול לגרום להופעה הזאת להיות טובה יותר, היה אירוח של חווה אלברשטיין בדואט "תרגיל בהתעוררות", שיר הנושא של האלבום, שפתח את המופע. במקום אלברשטיין נאלצנו להסתפק בהקלטה שלה על רקע הוידיאו ארט (המדהים) של סטודיו אינסייט. 

את ההופעה אמור היה לחתום, כמעט כרגיל בשנים האחרונות, השיר "עברנו לצפון". אלא ששבן, כנראה, החליט לשנות את רשימת השירים ברגע האחרון, תוך כדי ההדרן. כך קרה שהשיר האחרון בהופעה היה אותו "אריק" שאין לדבר עליו. גם בסיבוב ההופעות של "עיר" ב-2007 "אריק" חתם את ההופעה. אז הקהל זכה לשמוע ביצוע פאנק-רוקי זועם שלא השאיר זכר למקור כמעט. כאילו שבן ניסה להגיד "כל מי שבא להופעה בשביל לשמוע את השיר הזה יכול ללכת להזדיין". אמש "אריק" זכה לגרסת "ראפ" על סף הפרודית, אבל במקום זעם הייתה שם המון אהבה. שבן ירד לקהל והסתובב ברחבי ההיכל כמו השטיק המוכר של ירמי קפלן, וגלעד כהנא (ג'ירפות). עוד זמר שהתחיל עם מראה חנוני ואפרו-יהודי על הראש והפך לקינג אוף קול.

שלומי שבן חתום על המחמאה הכי גדולה שאי פעם נכתבה לקולגה בתוך שיר בעברית. זה קרה בגרסה המקומית שלו ל"החיים שלי טובים", כאשר תרגם את שמו המפורש של ברוס ספרינגסטין, ל"אביב גפן". אותו גפן ישב אתמול בהיכל התרבות ולא הצליח למחוק את החיוך מהפנים בקטע הנ"ל. זה גורם לפנטז על שיתוף פעולה בין השניים, שיכול למלא את היכל התרבות כמה וכמה פעמים. אין תרגיל אמיתי בהתעוררות לפני שחולמים קודם.

רשימת השירים במופע: תרגיל בהתעוררות, הקסם נגמר, האזרח האחד, מותק, את אצלי בראש (גרסה עברית לבוב דילן), לילה אחרון בלונדון, היופי שלך מכאיב לכולם (עם תמיר מוסקט על התופים), מלכה לב שבור (עם נינט טייב), ראש הממשלה, אילת, שוקעת, החיים שלי טובים (גרסה עברית לרנדי ניומן), כולם אומרים, איקאה, דיוטי פרי, שגר פגר (קאבר ל"בילויים"), דניאלה, שמש עלי אדמות, הנה בא הסוף. הדרן: שרמוטה פוריטנית, עברנו לצפון (עם אסף תלמודי על הפסנתר), אריק.