שתי מילים חשובות מאוד בדיון על האלבום החדש של ג'סטין טימברלייק, כסף ויומרה. קודם כל הכסף. האלבום יוצא בדיוק חצי שנה אחרי אלבומו הקודם, שהיה אחד האלבומים המעניינים ביותר של 2013, ומתחרה עם דפאט פאנק על תואר "אלבום השנה" בתחומי הפופ והדאנס. משמו ומהעטיפה של החדש, אפשר להבין שזה בעצם אלבום המשך. כלומר, אהבת את הראשון ובא לך עוד? בבקשה.
אלא שהעניין כאן הוא בעיקר כסף. ג'סטין טימברלייק חתם בשנים האחרונות על חוזים גרנדיוזיים להופעות. הוא הופיע הקיץ בצפון אמריקה עם ג'ייזי ועשה בוחטות, וכעת הוא יוצא לסיבוב הופעות עצמאי משל עצמו, שיגיע בשנה הבאה גם לאירופה ואסיה, ואולי אפילו לישראל. כדי לקדם נכון את סיבובי הופעות האלה, צריך לעבוד הרבה בשיווק, ובעולם המשתנה, שלא לומר מתמוטט, של תעשית האלבומים העולמית, טימברלייק הוא אחד שאפשר לעשות איתו ניסיונות.
ולכן "The 20/20 experience 2 of 2" הוא סוג של ניסיון. במסגרת סשן ההקלטות שערך טימברלייק לקראת "20/20" הראשון הוקלטו בעצם שני אלבומים. כלומר אחרי שבחרו את עשרת הקטעים המצטיינים לאלבום הראשון, נכנסו טימברלייק, המפיק טימבלנד והמפיק ג'י רוק הרמון לאולפן ובחרו עוד עשרה קטעים שמתאימים להיות אלבום המשך. הם כמובן הקליטו ושיפצו עוד קצת, אבל באופן כללי, כמו שאפשר להבין מהשם והעטיפה, זה בעצם חלק שני של משהו.
אולי בעידן אחר, טימברלייק היה מוציא אלבום כפול בבת אחת וזהו. אבל בעידן הנוכחי ברור שאלבום כזה היה צריך להימכר במחיר של אחד, ולכן כלכלית, עדיף לפצל אותם לשניים, כולל שני קמפיינים של יחסי ציבור, שיעזרו למכור עוד כרטיסי להופעות. שם, כזכור, נמצא כיום הכסף.
אחרי כל זה האלבום עצמו הוא כמובן לא רע בכלל. טימברלייק החליט שאם כבר, אז באלבום ההמשך הוא יהיה עוד יותר ניסיוני. הוא רוצה יומרה. לנסות להגיד משהו. יש כאן קטעים של שבע ואפילו תשע (!!) דקות, שזה ממש קיצוני לאלבום פופ מהסוג של טימברלייק. אין כאן כמובן שום מסר חדש, או איזה שהוא טריק מוזיקאלי שלא שמענו קודם. מ"Take Back The Night" שהוא לגמרי שיר של מייקל ג'קסון ועד "True Blood" הארוך והמפותל שמנסה להציג את טימברלייק כמוזיקאי רציני, ולא ממש מצליח.
יש להיט חמוד "Drink You Away", יש בלדת אן סינק אפלולית "Amnesia", יש דואט מעולה עם דרייק "Cabaret", אבל אלה בעיקר פרטים. מי שאוהב את החלקלקות הפופית השחורה-לבנה של ג'סטין טימברלייק יאהב גם את האלבום החדש. ומי שלא הספיק, יכול לרכוש עכשיו את שני האלבומים כיחידה אחת, במחיר טוב.
מי שמרגיש שג'סטין הוא קצת החדשות של לפני חמש שנים, גם הוא לא ממש טועה. בחצי השני עוד יותר מאשר בראשון, טימברלייק נוסע בדרכים הידועות, גם אם כמו תמיד בחן ועם המון כשרון. לכן בעידן שבו ממילא עולם המוזיקה מתפורר, זה אפילו לא חסרון. ג'סטין נשאר ג'סטין. לטוב ולרע. זה לא מסעיר אבל כמו שאומרים, סבבה לגמרי.
Justin Timberlake. The 20/20 experience 2 of 2 (אן אם סי) *** שלושה כוכבים
הילדים גדלו, הפלא נעלם
זה סיפור קצת משונה הסיפור על MGMT. הצמד החצי יהודי מברוקלין שכבש את העולם לפני שבע שנים עם האלבום המעולה "Oracular Spectacular". זה היה אלבום שהגדיר תקופה, מצב רוח, ומה לא. אלבום מלא להיטים שהפך את ברוקלין לבירת המוזיקה של העולם, את ההיפסטרים ללהיט שיווקי ואת השירים להמנונים. רק שהצמד האלקטרוני לא היה מרוצה.
אלבומם השני היה שינוי כיוון ולא הכיל אף להיט. הוא היה פומפוזי, הזוי, יומרני ולא ידידותי לסביבה. הקהל הרחב שחיכה לעוד סט של "Kids" ו-"Time To Pretend" התבאס מאוד. גם חלק גדול מהמבקרים ירקו עליהם, אחרים היללו את רצונם לא לשחק את המשחק. התוצאות המסחריות היו גרועות מאוד. האלבום השלישי וחסר השם שיוצא עכשיו ממשיך את הכיוון הזה.
"MGMT" נפתח כמו מחזמר, עם מקהלת ילדים מזמרת ומשם נוסע לכל כיוון אלקטרוני אפשרי, אבל בלי לייצר להיטים המנוניים. בחלק מהעתונים בעולם בחרו למחוא ל-MGMT כפיים ולטעון שזה אלבום נפלא ונסיוני, אבל האמת היא שהוא לא יותר מסביר. זה נחמד, אפשר להתמכר לזה אם רוצים, אבל זה בו בזמן על-זמני וחסר הקשר.
קחו למשל שיר כמו "Introspection", גרסת כיסוי לשיר של Faine Jade משנת 68'. הוא מתחיל עם גיטרות שמזכירות קצת את "Suspicious Minds" של אלביס ואז הולך למקום יותר פסיכדלי, סיקסטיז, חוף מערבי שכזה, כולל חליל חמוד. זה קאבר נחמד, שיככב נכון בכל פלייליסט אינדי שתכינו לעצמכם. הבעיה היא שאם תשכחו לשים אותו לא יקרה כלום. כי באלבום הזה MGMT לא פרצו שום דרך חדשה, ועכשיו הם עוד אחד ממאות הרכבי האלקטרוניקה שפועלים בעולם.
וזאת בעצם הבעיה של MGMT. הם התחילו כמנהיגים של דור שלם, ואז הודיעו שאין להם כח להנהיג. אוקיי, אין בעיה. אבל מה כן? להיות סתם להקת אלקטרו-היפסטרים נטולת ייחוד זה לא באמת תחליף טוב. חביב, מעורר הערכה, אבל כזה שאפשר גם בלעדיו. וזה מקום מאוד לא טוב להיות בו. לפחות לטעמי.
MGMT. MGMT *** שלושה כוכבים