בעולם הגיוני מוטי טקה היה הופך כבר מזמן לכוכב בישראל. חסויות של חברות ענק בקליפים, השמעות חוזרות בגלגלצ וכמובן מועמדויות במצעדי סוף השנה. לצערנו העולם שלנו לא הגיוני והוא זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת במדיה המסורתית וחבל, כי טקה מוכשר פחד ויש לו כל כך הרבה מה להציע. אני באמת לא יודע מה יהיה יותר גרוע, שהוא לא הפך לכוכב ענק בגלל גזענות או שבחוסר אמונה במוזיקה שהוא עושה - את זה תחליטו כבר אתם.
בתחילת הקריירה שלו זה היה נראה שהוא על דרך המלך להפוך לדבר הבא, כשהוציא כבר בגיל 20 את שיר הבכורה שלו "בלבלה". היו לא מעט שזלזלו במילים של השיר וטענו שמדובר בבורות, אבל למזלו השיר הפך ללהיט בזכות היוטיוב ואפילו התברג במקום ה-14 במצעד שירי השנה של mako ותחנות הרדיו המקומיות. לאחר מכן הוא המשיך להפגיז עם "חשבתי שניפגש" שכתבו והפיקו לו תמר יהלומי והנרי, ועם סיום השירות הצבאי שלו היה זה הפעם דורון מדלי, שתמיד ידע להתעלם מדעות קדומות, וגייס אותו ל"טוקור" שיר הגאווה הרשמי של עיריית תל אביב ב-2018. מדלי וטקה שיחקו אותה עם שיר שכולל מילים בצרפתית, אמהרית ואני יכול רק לקוות שהאחרון הוא זה שכתב את השורה "צבע שחור זה בוטה".
זה יהיה הגיוני לחשוב שהשורה הביקורתית הגיעה מטקה עצמו שבשנתיים האחרונות התחיל לכתוב, להלחין ולהפיק לעצמו השירים (עם עזרה ממאור שטרית). הדוגמה הטובה ביותר תהיה השיר המרסק שהוציא בפברואר האחרון, "לוקח אהבה". מדובר בבלדה שבאמת רק בטעות לא הפכה להיות המנון במדינה ונמצאת רק על 500 אלף צפיות ביוטיוב ולא מיליוני מיליונים. גם בהאזנה האלף ואחת טקה מצליח לרגש ולשרוט את הלב עם גוון הקול המיוחד שלו באותה מידה כמו בהאזנה הראשונה.
אנשים שמעריכים שירים עם הפקות גדולות נוטים לזלזל בבלדות, אבל לדעתי זה הרבה יותר קשה להפיק ולכתוב שירים כאלה. ככל שהפקה "קטנה" יותר, ככה יהיה קשה יותר להישמע מיוחד, ועל אחת כמה וכמה בשוק הישראלי שמוצף בכוכבי יוטיוב שמעמיסים את הרשת בקאברים. ועדיין, למרות הקושי, "לוקח אהבה" לא מזכיר אף בלדה ששמענו בשנים האחרונות ובטח שלא מרגש באותה רמה. אם הבחירה הייתה תלויה בי, הוא היה נכנס לטופ 3 (אם לא מקום ראשון) בשיר השנה של ישראל בכל המצעדים. קלילאו קליליי. אגב, סביר להניח שאם שרית חדד למשל הייתה משחררת את השיר הזה הוא היה הופך ללהיט בסדר גודל של "הוזה אותך מולי", לא פחות.
חודש אחרי הבלדה המרגשת טקה חזר אל עולמות הפופ-מזרחי וביחד עם החבר לעדה וכוכב סצנת הדאנסהול בישראל אופק אדנק, הוציא את "את אומרת", שיר שמשלב בין דאנסהול למזרחית. "השילוב שלא ידענו שאנחנו צריכים", הכריז אחד הגולשים בתגובות לשיר ביוטיוב ואני לא יכול שלא להסכים. בפזמון השיר טקה שר "את אומרת שאותי את לא שומעת / בעל פה את המילים את יודעת / את מזלזלת ובלב שלי פוגעת" - אמנם זה מכוון לבחורה, אבל זה די ברור שהזלזול שטקה מקבל הוא נושא שמעסיק אותו.
את כל השירים האלו כאמור, תחנות הרדיו המיינסטרימיות בישראל פספסו. השבוע טקה שחרר את "בלילה" ובגדול, הוא לא שונה בהרבה מכל שירי הפופ שכבר מנגנים לנו היום ברדיו, רק שאין לו מפלצות יח"צ מסביבו בדמותן של עופר מנחם או שיר פינטו. אבל מה שכן יש לו זה הוק עם לחן הרבה יותר טוב מהשאר: "בלילה לא ישן / תדעי חזרתי לעשן ובא לי / משהו טעים אז אכלתי סרטים".
אבי אוחיון, דורון מדלי והנרי הם שלושה אנשי תעשייה מהבכירים ביותר שיש פה ושלושתם האמינו בטקה, אז מה גורם לכל השאר לזלזל ובלב שלו לפגוע? אולי זה מתוך נאיביות אבל משום מה הפעם יש בי עוד תקווה שמישהו יתאפס על עצמו, ייתן את היחס הראוי ליוצר ישראלי מוכשר, שלחלוטין לא מקבל את הקרדיט שלו שמגיע לו, ויוכיח לנו על הדרך שצבע שחור זה לא בוטה.