דן תורן מדבר בציבור
"אנחנו חיים בתקופה שהפורמטים משתנים כל הזמן, דיסק פלסטיק מונשם במצב קריטי, דיסק און קי, דיסק באפליקציה? יש שאומרים למה בכלל להוציא את השירים ביחד, הרי הרדיו רוצה רק שיר אחד, השאלות גדולות על התשובות. דיבור בציבור הוא ניסיון להוציא דיסק בפורמט של מיני סייט". כך מציג דן תורן את הפרויקט החדש שלו, "דיבור בציבור" שבו כתב את הטקסטים יחד עם מאיר גולדברג ונעה א-ג וברי סחרוף הפיק מוזיקלית.
מדובר באלבום שמורכב כולו מקטעי ספוקן וורד שבהם תורן מחבר את יכולותיו כשחקן ומוזיקאי ומקריא קטעים על רקע הליווי של הלהקה. מעבר לפתרון היצירתי שמצא תורן לגסיסתו של האלבום גם התוכן מאוד מקורי בזכות סיפורים, סיטואציות ודיאלוגים נהדרים מהם מורכב "הדיבור". תורן מספר שימי דני ליטני ויונתן גפן העליזים היוו השראה לפרויקט, כך שיהיה מאוד טבעי מבחינתו לתרגם את הדיבור בציבור למופע בפני עצמו.
הפליטים ממשיכים לנסוע
איזה כיף להיתקל בקאברים שלא מביישים את המקור. לקראת אלבום ביצועים אקוסטיים חדש ו-25 שנים אחרי אלבום הבכורה עם הפליטים, זוכה אהוד בנאי לגרסת כיסוי מצוינת. מדובר בסינגל ראשון מתוך "עבודה שחורה", אלבום המחווה ל"אהוד בנאי והפליטים" שמבוצע כולו על ידי סטודנטים להפקה מוזיקלית בביה"ס Muzik.
"ממשיך לנסוע", הסינגל הראשון מתוך האלבום, עובד, הופק ומבוצע ע"י לונא אבו נסאר, ילידת נצרת (1990), שמסיימת השנה את לימודיה ב- Muzik, במסלול המלא ליצירה והפקת מוזיקה. במקביל להשתתפותה בפרויקט "עבודה שחורה" עבדה לונא בשנה האחרונה, במסגרת פרויקט הגמר שלה בביה"ס, גם על אלבום הסולו הראשון שלה, שיראה אור בקרוב.
כשניגשים להאזין לקאבר של סטודנטית בת 22 לקלאסיקה ישראלית שזו הסנונית הראשונה שלה כיוצרת, הציפיות לא גדולות. במקרה הזה מדובר בעיבוד מרשים שלא מנסה לחקות או להתעלות על השיר של "הפליטים". לאהוד בנאי יש סיבה טובה להיות מרוצה ולנו יש סיבה לצפות לחומרים מקוריים מלונא אבו נסאר.
איזבו צריכים את הקהל לצידם
ימים יגידו, אם ההשתתפות של חברי להקת איזבו באירוויזיון פגעה בהם או עשתה שירות נהדר - הם נחשפו אמנם לקהל רחב שלא היה מתוודע אליהם אחרת, אבל אחרי הנפילה בתחרות ובעקבותיה התאקל עם רשות השידור, לא בטוח שהקהל החדש יזכור אותם לטובה.
בכל אופן, דווקא עכשיו כשאלבומם החדש, "Life is on my side" יצא לחנויות, הזרקורים כבר לא עליהם דווקא ברגע שהם הכי זקוקים להם. סך הכול מדובר באלבום לא רע בעיקר בזכות "Dizzy" "Summer Shade" ו-"I like it" שההתחלה הגרובית שלו מזכירה את "בילי ג'ין", אבל סביר שיאכזב את הקהל הותיק של הלהקה. העטיפה המביכה של האלבום מלמדת שהוציאו אותו בחוסר חשק. אם בגלל שהחומרים חיכו יותר מדי זמן לצאת ואם בגלל שאת מלוא האנרגיה, החברים השקיעו לאחרונה באירוויזיון, זה לא משנה. כדי ש"החיים יהיו לצידם", הם צריכים לדאוג קודם כל שהקהל יישאר לצידם.
חסרי להקה
מעבר לחיפוש עצמו, באתר החדשני אפשר גם למצוא מידע על חדרי חזרות, כלי נגינה למכירה והופעות של המוזיקאים הרשומים לאתר. בינתיים יש כבר כמה מאות חברים הרשומים לאתר וזו עשויה להיות פלטפורמה נהדרת בעיקר עבור יוצרים צעירים בפריפרייה, שלא מעורבבים ושקועים עמוק בתעשייה התל אביבית.