עם שקיעתו של ענן האבק העכור שהשאירה אחריה שנת 2017, ההיפ הופ יכול להביט אחורה בסיפוק מסוים. אמת, גם עבור הז'אנר השחור זו היתה שנה מעייפת ומלאה ביותר מדי מלחמות פנימיות, אבל גם שנה שסימנה את נצחונו של ההיפ הופ על הרוקנ'רול, אותו עקף כז'אנר המושמע ביותר בעולם. הרכב הראפרים המצליחים שנשארו מהשנה הזו מגוון מתמיד ונע בין חזרה של ראפרים ותיקים כג'יי זי ועד כוכבים בהתהוות כמו קארדי בי. ובכל זאת, בין תערובת הדמויות הצבעוניות שההיפ הופ סיפק בחלוף השנה אחרונה יש פרצוף אחד שבולט מההמון כמו מפגין שחור בעצרת של טראמפ. או בעצם, אולי בדיוק ההיפך.
שיער מסודר בצמות צמודות לראש ברישול המשאיר הילת שוונצים. זקן מדובלל גדל בחוסר איזון מחריד. חיוך מטופש שחושף "גרילז" זהובים, אותו תכשיט שיניים נודע לשמצה שמספק לעונד לוק דנטלי רובוטי. ומעל הכל, עורו הבצקי, השמנוני והלבן מאוד של פוסט מאלון. הוא נראה כמו כל מה שבלתי נסבל בבני דור ה-Y רק במוזנח. הוא נראה כאילו הוא מריח כמו שהוא נראה. הוא נראה כמו מעריץ מעיק של היפ הופ שלא מבין את התרבות, ובטח שהוא לא נראה כמו אחד הראפרים המצליחים ביותר בשנה האחרונה. אז מה הקטע?
עולם ההיפ הופ כבר ראה מבחר נאה של פרצופים לבנים שגויסו לשורותיו – החל מהביסטי בויז דרך אמינם ועד, השם ישמור, מאקלמור – אבל מאלון הוא גלולה הרבה יותר קשה לבליעה. עד היום ראפרים לבנים התנהגו כמו אורחים של התרבות, דואגים להדגיש בזהירות רבה את החיבור האותנטי שלהם לסגנון עד שהקהילה מחליטה לאמץ אותם כחלק ממנה. כשהם לא נהגו כך, הם הוקצו ממנה במהירות שיא, כדוגמת ונילה אייס ימח שמו. אבל פוסט מאלון לא מתנצל כשהוא שם את נעלי היוקרה מלאות הבוץ שלו על השולחן. הוא מרגיש בבית, ואם זה לא נוח למישהו זו הבעיה שלו.
כשלהיט הפריצה שלו "אייברסון הלבן" יצא לפני שלוש שנים, רבים בקהילת ההיפ הופ נהגו בראפר הלבן החדש בחשדנות ולעיתים אף בעוינות של ממש. לא מספיק שהוא נראה כמו פארודיה של רדנק שמנמן על ראפרים, הוא גם בחר לדמות את עצמו לגרסה לבנה של אלן אייברסון, גיבור שחור ונערץ. החוצפה חסרת המאמץ הזו הודגשה עוד יותר כשלאחרונה התבטא בראיונות באופן שנראה כאילו הוא מזלזל בהיפ הופ. "אם אתם מחפשים לבכות, אם אתם מחפשים לחשוב על החיים, אל תקשיבו להיפ הופ", אמר למראיין פולני בנובמבר האחרון. "כשאני רוצה לבכות אני מקשיב למשהו כמו בוב דילן". להגנתו של פוסט, יש לומר, הוא דיבר בעיקר על הצד המסחרי של ההיפ הופ, אבל ההצהרה הזו הכתה גלים בקרב אנשים מהקהילה השחורה. מבחינתם, אם הוא כל כך לא מאמין בהיפ הופ, למה הוא אימץ ממנו כל כך הרבה מאפיינים?
במהלך הקריירה הקצרצרה שלו מאלון הואשם בצמד המילים המאוס ביותר של תרבות התקינות הפוליטית – ניכוס תרבותי. ובאופן ספציפי יותר, הוא כונה "Culture Vulture" (עיט תרבותי), ביטוי המדמה אדם ששואב ממאפייני תרבות שלא הגיע ממנה ואף מרוויח מהם מבלי להשיב דבר לתרבות עצמה. זה טיעון מתיש שאמנם מובן ואף לגיטימי במקרים רבים, במיוחד באקלים הגזעי של ארה"ב כיום, אבל אחרי שנותנים לפוסט מאלון הזדמנות ומקשיבים לדבריו, ובעיקר למוזיקה שהוא יוצר, התחושה הכללית היא שלא מדובר בערפד היפ הופ שמשחק את תדמית הראפ כדי לקפוץ על הטרנד. הוא בסך הכול צעיר בן 22 שגדל בעולם פוסט פוסט פוסעמק מודרני.
מאלון מגדיר את המוזיקה שלו כחסרת ז'אנר. הוא מתעקש שוב ושוב שהוא לא ראפר, אלא אמן. יש אמת בדבריו, שכן הוא באמת לא עושה ראפ, אלא מותח את המוזיקה שלו לתערובת פולק-רוק על גבי מקצבי טראפ רכים שמחוברים יחדיו בעזרת מוד סטלני מרחף. הלהיט האחרון שלו "Rockstar", ששבר את שיאי ההאזנה בסטרימינג לשיר בשבוע הראשון להוצאתו, הוא דוגמה מושלמת להלחם הז'אנרים המעורפל שלו. זו לא רק ההצהרה הברורה (והמתריסה) שהוא מרגיש כמו רוקסטאר, זה הדיבור המוארך, המתנגן, מבוסס המלודיה שמצליח לערבב הכל. אפשר לדמיין את זה כרימיקס לשיר רוק, אבל לא. מאלון פשוט יוצר כך.
זה טבע האבולוציה המוזיקלית. השפעות מקנייה ווסט מתערבבות עם נירוונה באלימות ויולדות בני תערובת. אי אפשר לצפות מאדם שנולד ב-1995 לסנן החוצה את המוזיקה המגוונת שספג, ואם כל כך קשה להבין מה דעתו של הבחור על היפ הופ, אולי זה בכלל לא משנה. הקו בין השראה לניכוס כל כך דק ומטושטש שאולי עדיף לשפוט ברכות, ואולי אפילו בהבנה, אמנים צעירים שמערפלים אותו. האתוס של ההיפ הופ תמיד דרש להישאר אמיתי, וב-2018 אנחנו כבר יודעים שאין אמת אחת. החשש לניכוס שהחל ב"אייברסון הלבן" מתפוגג עם כל שיר שבו פוסט מאלון נשמע כמו פוסט מאלון. זו האמת שלו, והוא דבק בה. אם ראפר לבן שמתלבש כמו שחור, מזמר על ביטים ולא לגמרי מפנים את תרבות ההיפ הופ זה המחיר שז'אנר ההיפ הופ צריך לשלם כי הגיע לפסגה, הוא בהחלט יכול לעמוד בזה. חוץ מזה, רוקסטאר זה פשוט שיר טוב, וכשהמוזיקה טובה היא מדברת בפני עצמה. גם אם זה דרך פה רובוטי של ילד לבן.