"אשה בודדה"
"אשה בודדה- היא קצת אישה והרבה בדידות קשה. הלוך וסוב היא בודה תנועות ליבה מן הספרים. קצת לעצמה והרבה בשביל אחרים
גיל בדידותה - כבר לא ידוע אף לעצמה. כשהיא הולכת ברחוב- מה הולך איתה מלבד הרחוב. ומה הולך לפניה מלבד בושם בדידותה- לפעמים היא מתאהבת בשיר. העיר שלה קרה ודואבת- ואם היא גרה כאן בסביבה
יש לה ים המקבל אותה באדווה ובהבנה. והגלים מגלים לה פתאום אביב- עונת הזדמנויות
אשה בודדה לרב נפשה עייפה, באין קול, באין רואים. היא אשה לעצמה בגוב ערירותה. ובלילה היא מציעה לעצמה את מיטתה. מכינה לעצמה את אדמתה. והרטט עובר בה- רוח ועלטה. הבאים ויוצאים כלא היו".
את השיר "אישה בודדה" הלחינה חני דינור למילותיו של אשר רייך, והיא מבצעת אותו בדואט עם נגינת המנדולינה של שמואל אלבז.
חני דינור: "את אשר הכרתי דרך אמי,בלה גולדברג, קריינית אמנותית במקצועה שקיבלה לידיה משיריו של רייך לקראת ערב השקה של אחד מספריו. באסופת השירים מצאתי שיר שלא יכולתי לעמוד בפניו ושאותו גם הלחנתי ושרתי כהפתעה באותו ערב".
עוד בפרוייקט:
>> עם האקורדיון של יוסי גרושקה: "צליל קולו של הגשם", מאת מאי מוזפר
>> עם החליל של טלי רובינשטיין: "מתאפרת" מאת ש.שפרה
>> עם הגיטרה של גדי ציקמן: "מאזין בסתר" מאת יעקב ברזילי
>> עם הפסנתר של רמי הראל: "אור" מאת אלישבע גל
>> עם הקלרינט של פטר ורטהיימר: "הסתיו עובר" מאת אריה סיון
>> עם הנבל של סוניטה סטניסלו: "זה שאני עף" מאת אורציון ברתנא
>> עם הויולה של גליה חי: "הבל החיים", מאת פרץ דרור בנאי
>> עם הקונטרבס של גלעד אפרת: "תני לדמעות", מאת נתן יונתן
>> עם הבס של בנצי גפני: "שיר לילדה שכבר נולדה", מאת רוני סומק
אשר רייך - משורר ,מתרגם ועורך
אשר רייך נולד למשפחה חרדית בירושלים וכשהתגייס לצה"ל התנתק מסביבתו ובכך היה מראשוני החוזרים בשאלה (הוא עצמו טבע ביטוי זה) על אף ששואב עד היום השראה מילדותו בשכונת מאה שערים. למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית. פרסם עד היום כ-19 ספרי שירה, שגם תורגמו לשפות רבות וזיכו אותו בפרסים ספרותיים רבים ביניהם - פרס ברנר, פרס רמת גן לשירה, פרס אקו"ם, פרס הנשיא ופרס ראש הממשלה. שימש כעורך כתב העת הספרותי "מאזניים" והוסיף לכתב העת מדור שעסק בהשוואת תרגומי שירה לעברית. בימים אלה שוקד על סיום עבודת תרגום של המשורר הגרמני גוטפריד בן.
שמואל אלבז - מנדולינה
שמואל אלבז הוא מנגני המנדולינה המובילים בעולם, מעבד, מתזמר ומנצח. בוגר הקונסרבטוריון העירוני באר שבע והאקדמיה למוסיקה בירושלים בפקולטות לביצוע ולניצוח. בעל תואר שני בניצוח מהאקדמיה למוסיקה באמסטרדם ומנצח התזמורת הקאמרית של אמסטרדם והתזמורת הסמפונית של הארלם.
בשנת 1996 שב לישראל ומשמש כמנצח הבית של תזמורת הבמה הישראלית חולון וכמנצח אורח בתזמורת הקאמרית ת"א, סימפונט רעננה, הסימפונייטה הישראלית ב"ש, הסימפונית אשדוד והתזמורת הקאמרית הקיבוצית. במקביל הופיע כסולן מנדולינה עם התזמורת הקאמרית של ת"א, התזמורת הסמפונית ראשל"צ והתזמורת הפילהרמונית הישראלית וזכה בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות.
בנוסף - מרצה אלבז באוניברסיטת חיפה בחוג למוסיקה ובחוג ללימודים רב תחומיים, במקצועות תורת המוסיקה ועומד לסיים את לימודי הדוקטורט לחקר המוסיקה האנדלוסית באוניברסיטת בר אילן. במסגרת פועלו לקידום החינוך והטיפוח למצויינות בתחום התרבות באיזור הנגב, הקים ב 2004 את ביה"ס למוסיקה בנתיבות, אותו גם מנהל ויזם את הפסטיבל הבינלאומי לכלי פריטה בבאר שבע. משנת 2002 מכהן כמנהלה המוסיקלי וכמנצחה הראשי של התזמורת האנדלוסית הישראלית, איתה זכה ב-2006 בפרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה בתחום התרבות. ראיון עם שמואל אלבז.
חני דינור - "משוררים בדואט" - אודות הפרויקט
"לספרי השירה היה חלק נכבד במדף הספרים בבית הוריי וכך התוודעתי לעולם ומלואו של מילים השזורות כאבני חן בשרשרת. השירה להבדיל מהפזמון אינה נכתבת במטרה להפוך לשיר בעזרת הלחן, היא עומדת בפני עצמה,במלוא הדרה וגם כשאין בה חריזה ומשקל - היא מתנגנת. עבורי כמוזיקאית, להלחין שירת משוררים זו הרפתקאה מאתגרת במיוחד, דווקא משום שבניגוד לפזמון, שירה אינה נכתבת על מנת להיות מולחנת. אני תמיד מתרגשת כשמונח לפניי טקסט מעורר השראה, שיש בו סיפור, התרסה, מחאה, הומור, שמחה, כאב, עונג והכל נכתב בשפה כל כך מדוייקת וקסומה. לעיתים משתמש המשורר במילים המוכרות אבל בצירוף שלא השתמשו בו קודם ובורא את המילים מחדש. התמזל מזלי ולאורך השנים התבקשתי על ידי משוררים שונים להלחין משיריהם בארועי מחווה ובערבי השקה של ספריהם החדשים ואט אט נאספו להם שירים שבקשו להשמיע את קולם.
"הרעיון לשיר כל שיר כדואט עם כלי אחד אחר, עלה מתוך הרצון לתת כבוד למילה ולאפשר לה להיות בקדמת הבמה. באותה מידה, גם ביקשתי לאתגר את עצמי כזמרת שקולה חשוף לגמרי ואינו יכול להסתתר או להתמך ושלכל ניואנס בביצוע הקולי יש משקל ומשמעות. היה גם רצון לתת מקום של כבוד לכל כלי בנפרד, גם לכאלה שאינם כלים הרמוניים ובד"כ מנוגנים במסגרת הרכב אינסטרומנטלי. חשוב לציין שגם קהל המאזינים, המורגל בעושר צלילי, זוכה להיות מאותגר בהזדמנות הזאת.
"בחירת הכלים הייתה פועל יוצא של הלחנים השונים ושל האופי המסויים שבקשתי לתת לכל שיר ושיר .
כל אחד מהנגנים הנפלאים, הנמנים על השורה הראשונה של המוסיקאים בארץ, תרם מאישיותו המוסיקלית ומהסגנון היחודי שלו והשארנו במכוון מקום גם לאלתורים ספונטניים בזמן ההקלטה עצמה. חשוב להדגיש שכל השירים הוקלטו בפורמט של הופעה חיה, כלומר- בטייק אחד בזמן הצילום עצמו .אולפני ברדו בהם הוקלטו וצולמו הדואטים שותפים לפרוייקט כבית תוכן מוסיקלי שרואה את קידום השירה העברית לנגד עיניו. היה זה מסע ארוך ומרגש ואני תקווה שתתרגשו יחד איתנו". חני.
אולפן הקלטות וצילומים: "ברדו". צילום ועריכת וידיאו : זהר גולובאטי