אביב גפן ולהקתו "התעויוט" יעלו את "נשף רוק 3", במוצאי שבת בהיכל נוקיה בתל אביב, ויארחו אמנים כמו "החברים של נטאשה" ואביתר בנאי. אבל עם כל הכבוד לכוחות המקומיים, אני אהיה שם בשביל להקת החימום מחו"ל - "ביפי קליירו" ("Biffy Clyro"). אם אביב גפן עומד להיות מלך הנשף, הרי ש"ביפי" יהיו לא פחות מהנסיכים שלו.
בארץ לא כולם שמעו עליהם, אבל "ביפי קליירו" היא אחת מלהקות הרוק הטובות והמצליחות בעולם כיום, מהסוג שממלא אצטדיונים ומופעי ענק. עצם הגעתם לכאן על תקן להקה אורחת אינו דבר המובן מאליו ומגיע שאפו גדול לגפן שגרם לזה לקרות.
הטריו הסקוטי מורכב מהסולן סיימון ניל ומצמד התאומים הג'ינג'ים בן (תופים וקולות) וג'יימס (בס וקולות) ג'ונסטון. שלושת החברים מנגנים ביחד קרוב ל- 20 שנה וכבר כבשו כמעט כל נקודה על הגלובוס. אלבומם הראשון "Blackened Sky" יצא בשנת 2002 והציג את העוצמה והדיוק של הלהקה בשילוב הקול הייחודי והמעניין של ניל.
אך רק באלבומם הרביעי "Puzzle" מ-2007, ואחרי שחרשו המון במות, הם נכנסו לתודעת המיינסטרים הרוקיסטי, כאשר הגיעו למקום השני בטבלת מכירות האלבומים בבריטניה, בשבוע הראשון לאחר יציאת האלבום. מתוך האלבום המצוין שהפיק גארת' ריצ'רדסון (שעבד גם עם ה"רד הוט צ'ילי פפרס" ו"רייג' אגיינסט דה משין") מסמלים שירים כמו "Saturday Superhouse" ו-"Machines" את הטווח המוזיקלי של הלהקה, שמגיע לעוצמות שיא בלתי מתפשרות, אך נכנע לעיתים לקול השקט והמרגש של ניל.
כיאה לאחת הלהקות החרוצות בשטח, המשיכו ה"קליירו" להופיע ללא הרף ולאסוף חומרים לקראת יציאת אלבומם הטוב ביותר עד כה, "Only Revolutions", שראה אור בסוף שנת 2009. שוב בהפקתו המעולה של ריצ'רדסון, התגבשה הלהקה לאיכות סאונד גבוהה, שמגיעה לשיאה בשירים "Bubbles" ו-"The Captain", ההמנוני, בעל הקליפ המעולה.
לתודעה הישראלית נכנסה הלהקה עם יציאת הסינגל ההימנוני לא פחות, "Many of Horror", שמתנגן גם כיום בתחנות הרדיו אצלנו.
בהמשך זכתה הלהקה במספר פרסים נחשבים כ"להקה המופיעה הטובה ביותר". הופעותיהם הבלתי נשכחות בפסטיבל רדינג ובאצטדיון וומבלי היוו הוכחה לכך שהפרס ניתן להם בצדק.
בתחילת 2013 הוציאו הביפים את אלבומם השישי "Opposites" שהיה אלבום כפול בןן 22 רצועות. למרות אורכו של האלבום וההימור בהוצאתו, הצליחה הלהקה ליצור גם כאן יצירה ראויה שזכתה לשבחי המבקרים, כולל כמה סינגלים מהטובים ביותר שלהם, דוגמת הלהיט "Black Chandelier". על אלבום זה זכו "ביפי קליירו" בפרסים כ"להקה הבריטית הטובה ביותר" וכן בתואר "אלבום השנה".
ולמרות כל זאת, השם "ביפי קליירו" עדיין אינו מתגלגל בחופשיות על לשון המאזינים הישראליים. הסיבות לכך מורכבות. אולי הסגנון שלהם רועש בתקופה שבה רוב חובבי האינדי הישראלי ניזונים מואריאציות של פולק. אולי זו המדיניות של תחנות הרדיו הפופולריות אצלנו, ואולי טיימינג לא מוצלח בתחרות על משבצת להקת הרוק האהובה על הקהל הישראלי.
ההשוואה הכי רלוונטית כיום היא ללהקת "ארקטיק מאנקיז", אשר בשנה האחרונה נכנסה חזק למיינסטרים הישראלי לאחר שמונה שנות פעילות בהן ביססה עצמה כאחת הלהקות הטובות ביותר שיצאו מבריטניה, אך לא זכתה אצלנו למעמד שונה משל "ביפי קליירו" עד אלבומם החמישי "AM".
הנתון הזה רק מחזק את המעשה הגדול שיעשה מחר בערב אביב גפן, כשיחשוף לעיני הקהל שלו בהיכל נוקיה להקה מצויינת, שיש תחושה שרק צריכה את הניצוץ הקטן כדי לכבוש את לב הקהל הישראלי. אם "ביפי קליירו" ייצאו מנוקיה כנסיכים החדשים, אביב גפן ייצא מלך.