"מדי פעם אני לא מצליח לכתוב שירים חדשים. אבל זה לא תירוץ להפסיק לעשות מוזיקה. אני לא מצליח להלחין משהו חדש? אז אני מנגן לחנים קיימים. אני קם בשמונה בבוקר, הולך לישון בחצות, ובין לבין משתדל להיות כל הזמן בסוג של עשייה מוזיקלית. מי שלא נשארו לו חלומות להגשים, אין לו סיבה לצאת מהמיטה", אומר עידן רייכל, המשיק בימים אלה את "בין קירות ביתי", אלבום שלישי של "הפרויקט של עידן רייכל", ממנו מתגן בימים אלה הלהיט "חלומות של אחרים". "הפרוייקט", למי ששכח, הציב את רייכל עד עתה בעמדת אחד האמנים המצליחים בארץ, עם מכירות של רבע מיליון דיסקים משני האלבומים הראשונים.
"רוב השירים באלבום החדש נכתבו במהלך השנה וחצי האחרונות, תקופה סופר-אינטנסיבית במהלכה נפתחו בפנינו הזדמנויות להופיע בחו"ל ולגעת עם המוזיקה שלנו בקהלים שלא היה להם מושג על ישראל", מספר רייכל. "במקביל לא רצינו לנתק מגע עם הקהל בארץ, אז היינו טסים כמעט בכל שבוע למקום אחר בעולם ואז נוחתים ובסופי שבוע מופיעים פה. בשלב מסוים התחלתי לחשוב: 'למה אני עושה את זה? מה הטירוף הזה נותן לי בעצם'"?
אין פלא שעידן רייכל נזקק בשלב מסוים למרווח נשימה, הסתגר בדירתו בתל אביב - שעל פי עדותו היא כמעט נטולת ריהוט פרט למזרן, פסנתר ואולפן הקלטות - והתחיל לשקול את הצעד הבא. "בפעם הראשונה מאז ש'הפרויקט' התחיל לצבור תאוצה מצאתי זמן לחשוב", הוא אומר, "הרי 'הפרויקט' נולד כמצגת לחברות תקליטים, שהכנתי במטרה לקבל הצעות עבודה כמעבד וכמפיק מוזיקלי לאחרים. מנקודה זו העניינים התגלגלו כל כך מהר שלא היה זמן לעכל מה קורה".
-וכשהתחלת לחשוב?
"הבנתי שאם אני חווה מסע, פיזי ונפשי, זה מה שהאלבום הבא צריך להעביר. בכל תקופת ההופעות עם הפרויקט הייתי חצוי. כשהיינו בארץ רציתי לראות עולם, אבל כשנסענו להופעות בחו"ל רק רציתי להיות שוב בבית. האלבום כולו הוא מארג של מכאן ומשם. סוג של קונספט. אפילו המילים מתחברות לסיפור".
-אמרת לאחרונה שזה האלבום הראשון שלך שנוצר מתוך עצב.
"בעיקר תהיות ושאלות. תשובות עדיין אין לי. רק להמשיך לעשות מוזיקה כל הזמן. בזמנו חלמתי ללוות זמרים שהערצתי, ואז התחלתי לנגן עם ריקי גל, עברי לידר, ערן צור, מיקי קם. לתקופה מסוימת זה מה שהכי ריגש אותי, ואז התחלתי לחשוב מה הלאה, ואני עדיין חושב על זה כל הזמן".
אחרי שהמופע של "הפרויקט" חרש כל במה מקומית אפשרית, פרץ, כאמור, לפני שנים אחדות לפסטיבלים ולאולמות יוקרתיים ברחבי העולם. "במבט לאחור, כשאני חושב מה היו החלומות שלי בתחילת דרכי כמוזיקאי, הצלחה בינלאומית לא הייתה אחד מהם. היא עדיין לא", אומר רייכל. "חו"ל זה חלון שנפתח עבורנו בלי שתכננו, אבל כשהבנתי שזה מצב נתון רציתי שכל מפגש עם מדינה זרה ותרבות חדשה יהיה מזוהה עבורי בצלילי שירה של אמנים מקומיים. בנינו אולפן הקלטות נייד, אותו לקחנו לכל הופעה בחו"ל, והיינו מקליטים זמרים שפגשנו במקומות הכי ביזאריים. חדרי מלון, אחורי קלעים של אולמות, אפילו חדר ריק במוזיאון בניו יורק שנתנו לנו לעבוד בו לכמה שעות".
רשימת האמנים המתארחים ב"בין קירות ביתי" כוללת שלוש זמרות מקצוות עולם: מרתה גומז מקולומביה (שהתארחה בזמנו בחמש הופעות של רייכל בארץ), מיירה אנדראדה מקובה, קאבסומי קאקומה מרואנדה, ומפיק אמריקני בעל-שם: דייויד "דיוק משרום" שומר.
ארבעתם חוברים לצוות המבצעים המקומי, בו נוכחים, מלבד רייכל עצמו, גם אמיר דדון, ענת בן חמו, מאיה אברהם, אילן דמתי, שמעון בוסקילה (ששר במרוקאית) ושי צברי. להפקה המוזיקלית גייס רייכל את שותפו הקבוע ליצירה בשנים האחרונות, המפיק והמתופף גלעד שמואלי, עליו הוא אומר: " גלעד מכיר אותי הכי טוב ויודע בדיוק איך צריך לעבוד איתי". התוצאה היא מארג צלילים קסום, בו מוכיח רייכל פעם נוספת יכולות אבסולוטיות כמעבד, כותב ומלחין. כמעט כל שיר ב"בין קירות ביתי" יכול להפוך ללהיט, כאשר מעל כולם בולטים "מי נהר", "שב" ו"רוב השעות".
-סיפרת בזמנו שהזמנת מבצעים אלמונים לשלוח לך סקיצות. מישהו מהם השתלב במוצר המוגמר?
"ענת בן חמו, המבצעת את 'מי נהר'. התרשמתי מהיכולות הקוליות שלה, וביקשתי ממנה להקליט כמה שירים ברמות מתקדמות יותר, לפני שליהקתי אותה לפרויקט. גם מבצעים בינלאומיים הגיעו אלי, ברובם, דרך האינטרנט. חברים בחו"ל שלחו לי קטעים מאלבומים שלהם, ומי שהרשים אותי במיוחד ניסיתי ליצור איתו קשר ולתאם מפגש. אני משתמש בכוונה במילה 'ליהוק', כי בחירת מבצעים לפרויקט היא קצת כמו עבודה על סרט בו אני הבמאי. כל האלמנטים צריכים לשבת נכון ביחד כדי שזה ישכנע".
-שלוש שנים אחרי "ממעמקים", מה לדעתך הסיכויים ש"בין קירות ביתי" ישחזר את הצלחתו במכירות?
"להצלחה יש הרבה מדדים, לא בהכרח מסחריים. יש אמנים שמבחינתם עצם כתיבת השיר היא הצלחה. עבורי עצם הקלטת השיר היא הצלחה. ברגע בו השירים מתועדים על גבי דיסק, ואני יודע שעשינו את העבודה על הצד הטוב ביותר, מה שיקרה מעבר לזה מטריד אותי פחות".
-מה השלב הבא?
"סיבוב הופעות חדש, ובימים אלה התחלנו חזרות במטרה לעלות בינואר. לפחות בשלב הראשון נתרכז בשוק המקומי, ורק מאוחר יותר נחשוב על החזרה לבמות הבינלאומיות".
-ואולי תקנה סופסוף ריהוט ראוי לבית?
"בהחלט. זה הדבר הראשון שאעשה אחרי שהמופע יעלה. הגיע הזמן שהדירה שלי תיראה כמו מקום שאפשר להזמין אליו אנשים".