"לרדיו הישראלי קשה להשמיע זמרים ישראלים ששרים באנגלית"

הוויכוח בתכנית מתקיים לא רק בתכנית ריאליטי, אלא גם בשוק המוסיקה המקומי. זמרים וזמרות ישראלים רבים המעוניינים לפרוץ בחו"ל או לגוון את סגנון השירים שלהם על ידי שירה באנגלית, חוששים שלא יזכו לתמיכה מצד הקהל ותחנות הרדיו המקומיות. בדקנו עם כמה מהמוסיקאים הישראלים המוכרים על הקשיים לפרוץ בשוק המוסיקה הישראלית עם שירים באנגלית, על המכשולים בדרך ועל ההיאבקות לקבל צ'אנס אמיתי.

נינט טייב: "אסור לוותר"

אחרי שני אלבומים מוצלחים בעברית, נינט טייב הפתיעה את הקהל הישראלי ושחררה בשנת 2012 את אלבומה הבינלאומי באנגלית, Sympathetic Nervous System אותו הקליטה יחד עם להקת רוקפור בליברפול בקיץ 2011. האלבום זכה לביקורות מוצלחות למדי ונינט שמאז הספיקה להקליט אלבום בעברית, "כל החיות ידעו", עדיין לא ויתרה על החלום לכבוש את הקהל הישראלי גם כשהיא שרה באנגלית. טייב מספרת שלמרות הביקורות ואהדת הקהל, היו אלה דווקא תחנות הרדיו שמנעו מהאלבום באנגלית לנסוק לאן שיכול היה. "מבחינת הקהל האלבום באנגלית התקבל נהדר וזה הורגש בהופעות בעיקר, אבל מבחינת הרדיו זה לא התקבל בכלל. אני חושבת שהאזור הזה של המוסיקה פה בארץ של אמנים ישראלים ששרים באנגלית הוא מאד מצומצם והשטח שעל פניו סוג המוסיקה הזו מתפרס הוא יותר מצומצם. האפשרות השנייה היא שהם חושבים שזה חרא של שיר שזה גם סבבה. היה שיר אחד שהשמיעו יותר מהרגיל, I C U שהיה הראשון שיצא. נורא חבל לי שזה פחות מקבל ביטוי פה בארץ. חבל לי מאד".

את חושבת שביצוע שירים בעברית מתקבל בצורה טובה יותר בארץ?
"זה תלוי מי שר. מי שהתחיל מראש באנגלית אני חושבת שיותר קל לו. אני מדברת על אמנים כמו אסף אבידן שמלכתחילה שרו באנגלית ויש להם סטייטמנט מאד ברור. אמנים כמוני ששרו בעברית ופנו באנגלית זה קשה יותר לקבל את זה אבל שוב, אסור לוותר".

רוקפור: "ביצענו צעד אמיץ"

רוקפור הוציאה לראשונה חומר מקורי באנגלית בשנת 2000 "באלבום סופרמרקט" וכאמור גם סייעה לנינט טייב בהקלטת אלבומה הראשון באנגלית. הלהקה מאז שנת 2000 פנתה לכיוון יצירת מוסיקה בינלאומית באנגלית וזכתה להצלחה גדולה כשגם חיממה להקות בינלאומיות כמו "דייב מת'יוס בנד" והופיעה לצד להקות כמו "בלונדי". "מה שהיה בשנת 2000 מוזר ומיוחד היום הוא דבר סטנדרטי", אומרים חברי הלהקה. "גם האלבום משנת 1995, 'האיש שראה הכל' נכתב בג׳יבריש עם פזילה לאנגלית, כי הלחנים שכתבנו מאד התאימו לשפה ובסוף כתבנו טקסטים בעברית".

לטענת חברי הלהקה, השינוי שהביאה הלהקה למוסיקה הישראלית לא היה מובן מאליו. "על אף שמדובר בלא כל כך הרבה זמן אחורה, הסצינה המוזיקלית הייתה מאד שונה: הצעד שלנו כלהקה נחשב בעיני רבים כצעד אמיץ, מלא תעוזה, משהו שמעט מאד הרכבים עשו עד אז בהיסטוריה של המוסיקה המקומית. היו גם כאלה שפירשו לא נכון את המהלך וראו בו יומרנות, סנוביזם וחוסר לויאליות לשפה. האמת הייתה שלקחנו סוג של 'סיכון מקצועי' באיך שהדבר יתקבל. ידענו שיהיה קהל שלא ירצה לשמוע מוסיקה ישראלית באנגלית. בסופו של יום, הקהל ברובו הלך איתנו או ש'הסתגל' לשינוי. גם ברדיו נכנסנו לפלייליסט עם השיר 'אורנג׳ז'". עוד הם אומרים, השינוי נבע מרצון לגיוון. "אמנותית,  נראה היה לנו נכון וטבעי לכתוב באנגלית, כשפה שתשרת נכון את הלחנים החדשים שלנו ואת השאיפות לעתיד: כמובן שרצינו גם לנסות את מזלנו בחו״ל ושם הסוגיה הזו פחות רלוונטית. בסוף, מה שהכי נכון הוא לעשות מוסיקה והיא יכולה להיות פעם בעברית ופעם באנגלית".

בעז שרעבי: "רצוי שזמרים ישראלים ישירו בעברית"

איך התקבלת בארץ ובתחנות הרדיו ומבחינת הקהל כששרת באנגלית?
"פשוט הופעתי באנגלית בשביל הכיף. חזרתי מסבב הופעות בארצות הברית ואפריקה והתחשק לי לשיר באנגלית. עבדתי עם שלמה צח והקלטנו באנגלית, אבל אני זמר ישראלי ולא אמריקאי. עשינו את זה בשביל הכיף וזה תפס אבל חזרתי לשיר בעברית. הלכנו לכיוון הישראלי כי אנחנו ישראלים". מה שכן, בניגוד לזמרים אחרים בארץ ויחסית לתקופה בה השיר יצא, שרעבי בעצמו מעיד על כך ש"פמלה הושמע בצורה בלתי רגילה כי זה היה כרטיס הביקור הראשון שלי".

שרעבי אומר שאין הבדל בין ההצלחה שלו בארץ לבין זו בחו"ל מבחינת שירתו באנגלית. "לא היה לי יותר פשוט בחו"ל לשיר באנגלית אלא בלי שום קשר. פשוט יצא ככה באנגלית וזה נסחף ועובדה שאני שר באנגלית כבר הרבה שנים". לדעתו, ניכר שהקהל הישראלי מעדיף שירים בשפת האם שלו. "אני חושב שהעברית בארץ ישראל מתקבלת יותר מאשר שירה באנגלית למרות שזמרים תוצרת חוץ מתקבלים פה יפה מאד, אבל רצוי שזמרים ישראלים ישירו בעברית".

יאיר ניצני: "אף אחד לא רצה לשמוע אמנים ישראלים שרים באנגלית"

יאיר ניצני שהיה חלק מרכזי מהרכב הרוק המוכר, תיסלם, יחד עם דני בסן ויזהר אשדות, מספר על התקופה בה שחררו חברי הלהקה את אלבומם הראשון בשנת 1981, "רדיו חזק" גם באנגלית בשם "Loud Radio". "לא הופענו בחו"ל אבל התקליט יצא בשבדיה, קנדה ודרום אפריקה, אבל שום דבר גדול לא קרה איתו. התקליט יצא גם בארץ ובאוספים האחרונים שלנו שמנו כמה שירים באנגלית אבל אין לנו סיבה לשיר באנגלית".

איך התקבלתם בתחנות הרדיו ואצל הקהל בארץ כששרתם באנגלית?
"הופעתי באנגלית במסגרת תיסלם שעשתה תקליט שלם באנגלית שכמעט לא הושמע בישראל. בשנים בהן יצא התקליט, להשמיע אמנים ששרים באנגלית היה נשמע לא רלוונטי למדינה. לא היה שום צורך להופיע מול הקהל הישראלי באנגלית. לכן לכל השירים ששרנו באנגלית, יצרנו גם גרסאות עבריות. בשנות ה-80 בישראל אף אחד לא רצה לשמוע אמנים ישראליים שרים באנגלית". עם זאת הוא אומר, שלדעתו יש שינוי במדינה מבחינת הופעות של אמנים באנגלית. "בעיקרון אנחנו מדינה דוברת עברית והקהל אוהב שירים באנגלית. היום יש פתיחות גדולה יותר לנושא הזה ואפשר גם לשיר באנגלית ויש אמנים שעושים את זה ולעיתים מצליחים אבל זה בשוליים".

אסתר רדא: "אין סיבה שמוסיקה מקומית באנגלית לא תתקבל בארץ"

את חושבת שביצוע שירים בעברית מתקבל בצורה טובה יותר בארץ?
"הכי הגיוני שבגלל שהשפה השלטת בארץ היא עברית, לקהל הישראלי יהיה יותר קל להתחבר לשירים בשפה העברית. עם זאת יש יבוא גדול מאוד של מוסיקה באנגלית שמתקבלת יפה בארץ, אז אין סיבה שמוסיקה מקומית באנגלית לא תתקבל גם כן".