מתוך 24 אלף כרטיסים שהוצעו למכירה להופעות של להקת ה"בקסטריט בויז" בישראל, נותרו נכון להיום (שישי) בדיוק 358 כרטיסים פנויים לרכישה. זה אומר שהבקסטריט בויז" מכרו לקהל הישראלי בתוך שעות ספורות כמעט 24 אלף כרטיסים.
ומה, הבקסטריט בויז? אלה מהניינטיז? אלה מהיט מן 7? אלה מ"גט דאון גט אנד מוב איט אול אראונד"? משום מה, לא מעט גבות הורמו ולא מעט אנשים הופתעו מהעובדה שאחת מהלהקות הגדולות ביותר בעשרים השנה האחרונות עשתה כאן מה שאף אמן בינלאומי לא עשה כאן כמעט מעולם. בלי פרסומת אחת, או קמפיין מפוצץ בפריים טיים, חמשת ה"פנסיונרים" מלהקת הבנים הוכיחו יותר מהכל, שעם ישראל אוהב פופ, למרות מה שמנסים להכתיב מקבלי ההחלטות בעולם התרבות הישראלי.
בישראל המילה "פופ" מאז ומעולם הייתה מילת גנאי
בעיתונות ובמיוחד ברדיו, המילה "פופ" מאז ומעולם הייתה מילת גנאי. למה? כי ככה החליטו קובעי הטעם. מוספי התרבות בכל העיתונים מלאים לרוב בכל מיני הרכבים ואמנים שממש מגניבים ברוטשילד פינת שינקין, אך חוץ מהכותב והעורך, לא ממש מעניינים איש.
הרדיו בישראל? מזמן ז"ל. יש כאן תחנות שמנוהלות למופת, כן כן גם גלגלצ, אך כל קשר בינן לבין הפלייליסט של העולם החיצון הוא כקשר בין אולמרט לשלטון החוק. בתולדות הרדיו הישראלי קמו שתי תחנות שהצליחו להביא את הפופ על נגזרותיו השונות לקדמת הבמה - רשת ג׳ של ימי הזוהר (עד המהפך העברי ההזוי ב-97׳), שבשנות ה-90' הייתה למעשה הראשונה ששידרה בתדירות יומיומית את הבקסטריט בויז, ו-bu99, שנכנסה לרשימת החללים שהותיר אחריו ארקדי גאידמק לצד בית"ר ירושלים.
כבר אז הן זכו לביקורת מצד הממסד שמקדש את הרוק והאלטרנטיב, אך בפועל השפיעו הרבה יותר מכל תחנה אחרת בישראל. כנראה שהרבה בזכותן (בעיקר רשת ג' הישנה של פעם) ההופעה של ה"בקסטריט בויז" הפכה למדוברת ביותר בקיץ 2014.
יש קהל שרוצה לשמוע דאנס גם בבוקר
למרות האינטרנט והסמארטפון והניסיון להציג את הרדיו ככלי מיושן ולא רלוונטי, הרייטינג שלו בשעות השיא גבוה מזה של הטלוויזיה בפריים טיים. מכאן גם השפעתו הרבה גם בעשור השני של המאה ה-21. יש מספר תחנות מוזיקה בישראל שברובן מנוגן פלייליסט שתקוע עדיין עמוק באייטיז. בחלקן, כשממש רוצים לדפוק ת׳ראש בשישי בערב, מפקירים את המאזינים עם איזה סט משמים של דיג׳י מה זה מגניב מהולנד. זה כמובן במקרה שאין מסיבה עברית עם השירים העדכניים "על הרצפה" ו"ילדה סוכר".
אולי ההיסטריה הנוכחית סביב ה"בקסטריט בויז" תגרום לאיזה מקבל החלטות להבין שזה מה שהקהל בישראל אוהב. קהל שרוצה לשמוע דאנס גם בבוקר, קהל שעבורו הניינטיז היו גם אייס אוף בייס, טו אנלימטד, ונגהבויז ופייב, ולא רק אואזיס, נירוונה ואלאניס מוריסט. הקהל של "בקסטריט" שקנה היטמן 7 בקיץ 1996.
(מוקדש לכל מי שקנה את היטמן 7 בקיץ 96'):