דייר בית "האח הגדול" אבי לוי הצהיר על עצמו כבר בתחילת העונה, שהוא מעריץ אדוק של להקת הרוק "לד זפלין". עד כדי כך הוא מעריץ אותם, עד ששינה את שמו בתעודת הזהות ל"אבי לד זפלין לוי". אבל מסתבר שהערצה כרונית למוזיקאים בגיל מבוגר, היא לא תכונה כזו נדירה וחוץ מ"לד זפלין", יש עוד כמה אמנים שההתמכרות אליהם הפכה לדרך חיים עבור כמה ישראלים. למשל, המעצבת הגרפית שמתי כספי חיתן אותה, המוסלמי מאבו גוש שכתב ספר בהשראת אביב גפן, המפיקה שמקדישה את חייה למען הבאת פרל ג'אם לארץ ומנהל התוכנה שמחזיק באוסף ההקלטות הכי נדיר של הפטשופ בויז. קבלו את מועדון המעריצים של הגדולים באמת.
חתונה עם מתי כספי
מיכל (כספית) בוברוב, בת 42, בעלת משרד לגרפיקה ובניית אתרים, שמעה לראשונה כשהייתה בצבא את "מי בכלל אמר לך שאני מלאך" של מתי כספי, התהפנטה ומאז קשרה איתו "ברית עולם." מיכל שאגב קראה לעסק שלה ע"ש כספי, הייתה במאות הופעות לאורכה ולרוחבה של הארץ, הקימה את אתר האינטרנט שלו שבו כתבה את כל התכנים לאחר מחקר ארוך והפיקה מפגשי מעריצים ואירועים נוספים שקשורים אליו. בשנת 2002 מיכל אפילו יזמה, הפגנת תמיכה בעקבות הרשעתו בבית המשפט בגין עבירת ביגמיה.
האובססיה הזו אליו, הובילה להכרות אישית ויחסים אישיים עם כספי ומשפחתו שנמשכים כבר 15 שנים. השיא ביחסיהם הגיע כשכספי הסכים לערוך את טקס החתונה שלה. למרות שהיום היא כבר מכירה אותו באופן אישי, מיכל טוענת שהייתה עושה הכול כדי לחזור להופעות הראשונות שראתה כשכספי חזר לארץ: "רעדתי, פיזית, מאוד מאוד רעדתי מהתרגשות".
לשכנע את פרל ג'אם
ההתמכרות למוזיקאי, הופכת הרבה יותר מורכבת ויקרה כשמושא ההערצה שלך נמצא מעבר לים. עינת שאול, בת 32 מפיקה, ונספחת התרבות לשעבר של ישראל באטלנטה, ראתה ב-1992 את האנפלאגד של פרל ג'אם ב-MTV ומאז, הלהקה הפכה למרכז חייה. עד היום היא הייתה ב-52 הופעות שלהם ברחבי העולם, אירגנה אירועי צדקה בחסות אדי ודר בהוואי ובין המובילות של קהילת "Bring Pearl Jam to Israel", שמונה היום כמעט 23 אלף איש.
עינת זכתה לכמה מפגשים חפוזים עם חברי הלהקה שבאחד מהם, קיבלה ממייק מק'ריידי הגיטריסט את המעיל שלו ומאדי ודר תוף מרים שבו ניגן. בהזדמנות אחרת היא העניקה לודר בקבוק יין מאוד יקר ודיסק של "הקולקטיב". אחד הפרטים המעניינים בסיפור המוטרף בין עינת לפרל ג'אם, הוא ההסבר שוודר נתן לה בעצמו כששאלה מדוע לא הגיעו עד היום לארץ. בקצרה טען שמאוד היה רוצה להופיע כאן אך גורמים כלכליים גדולים ממנו לעיתים מתווים מציאות אחרת: "I will make a note and I will state the request, but my notes and requests often go unheard. I am just a guy who got lucky enough to sing a few tunes. We'll see how it goes. Peace, Ed". מעניין איך וודר יגיב כשיראה את המחווה שעלתה השבוע לרשת כחלק מפעילות הקהילה.
להתמכר לפט שופ בויז
מי שדווקא כן יגיעו לארץ השנה ולא בפעם הראשונה הם הפט שופ בויז שגם נחשבים (מסתבר) מחלה ממכרת עבור כמה ישראליים. הדוגמא הכי בולטת כנראה לסיפור, הוא אורי שיינר, מנהל בחברת תוכנה בן 35 שהתאהב בצמד הפופ ברגע שראה לראשונה את הקליפ Go west בתוכניתו של אילן בן שחר ב-1993. מאותו יום התחיל לרכוש תקליטים שלהם וברגע שהופיע האינטרנט, נדהם מכמות הפריטים הקיימים והתחביב הפך לאובססיה. הוא לא מוכן לגלות כמה כסף הושקע עד היום בטירוף אבל מדובר באוסף הכולל 850 תקליטים, דיסקים, דמואים וסקיצות הקשורים אליהם.
הפריט הכי נדיר הוא הקלטת המקורית מ-1983, עליה הוקלטו הדמואים הראשונים שלהם בסטודיו מקצועי עוד לפני שנקראו בכלל הפטשופ בויז (הפרטים על הקלטת נכתבו בכתב ידו של כריס לאו). את אישתו הכיר כמובן בפורום המעריצים של הצמד וכשפגשו אותם לפני אחת ההופעות ניל טננט , אמר לו: "אין ספק שאתה מכיר את החומרים שלנו הרבה יותר טוב מאיתנו".
להעריץ את אביב גפן
עם כל הכבוד ל"לועזיים", האמן הישראלי שכנראה זכה להכי הרבה מעריצים אדוקים בדור הזה הוא אביב גפן, שחגג לאחרונה 40 כמו רוב "ילדי אור הירח" שלו. לדור ההוא ממשיכים להצטרף צעירים בכל הגילאים ובאופן מפתיע גם מכל הדתות. עבדאללה אבו-קטיש מוסלמי מאבו גוש בן 27, התחיל ללכת להופעות של אביב גפן כשהיה בערך בן עשר, והצטרף לנערים הרבה יותר מבוגרים ממנו שהיו חלק מילדי אור הירח.
המעגל אליו נכנס, הפך לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של עבדאללה שרואה בטקסטים של גפן מורשת שיש להעביר הלאה. יחד עם סמדר הרמן, אחת משותפותיו להופעות, הוא נרתם ליזום מפגשים של גפן עם נערים בעלי מוגבלויות, אבל ההשפעה על חייו באה לידי ביטוי בעיקר בשנים האחרונות. בהשראת גפן עבדאללה כתב ספר שירים שנקרא "אז התחלתי לכתוב" ויצא לאור לפני כשנתיים.
הנה אחד השירים הבולטים מתוכו: "הוא קבע" / עבדאללה אבוקטיש
"הוא קבע שייפגשו בתחנה המרכזית בתל אביב, ללבוש חולצות שחורות ולשים את הדמעות בכיסים, לפני ההופעה ואחריה לא לדבר, רק להקשיב למה שהיה לזה עם האיפור לצרוח
הוא קבע שהיא תקבע שתהיה נשיקת פרידה, שתכאיב מאוד כמו ההיא שלפניה, ותותיר צלקות בלב ונהר גועש בעיניים, ובאוזניים ההוא עם האיפור שתמיד צורח
הוא קבע שהוא נפרד משניהם ביחד, היא קבעה שהוא לא יקפוץ מהגג בינתיים, בחניון תת קרקעי עם רובי המתכת, ומחברת שירים שלא נגמרים שפתחה רגליים, וברדיו ההוא עם האיפור שתמיד צורח
כשהשעה מאוחרת בלבו של הטראנס, כולם עומדים ומצביעים ורק הוא מתיישב לו, כי הוא קבע שהיא תקבע שנשיקה אחת וזהו, זה לא נגמר עד שלא יסתיים השיר