אורי כבירי (צילום: דין אהרוני)
"פישנזון פתח לי דלתות ועזר לי לרכך אמנים מפוצצים באגו". אורי כבירי|צילום: דין אהרוני

ב-3 ביוני 2011 אורי כבירי יהיה בן 41, וזה גם היום שבו הוא יעזוב את הארץ, אם זה תלוי בו - לתמיד. כולם מכירים אותו בזכות הדמות הפולחנית של גדי פישנזון - תפקיד משני אך זכור ואהוב מסרט הפולחן "אלכס חולה אהבה" משנות ה-80'. פישנזון היה נער בעל מבטא ייקי מגוחך, שרדף אחרי בנות באובססיביות, שר שירים מצחיקים כמו "מיי בוני איז אובר די אושן" וכיכב בסצנות שתרמו לקלאסיקת הבורקס הישראלית משפטי קאלט כמו "בחורות ערומים זה חולירע".

אובססייה להקלטות

אורי כבירי אולי לא משעשע כמו פישנזון, אבל הוא בהחלט אדם אופטימי, וחביב, ונחמד, תכונות נדירות בג'ונגל של תעשיית המוזיקה. כבירי הוא מפיק מוזיקלי, מעבד, מוזיקאי, טכנאי ובעל אולפן מבוקש בתעשייה, עם חוש נהדר ללהיטים ולמוזיקה שמחה. ועם אובססיה להקלטות. על המחשב שלו מוקלטים לא רק אלפי סשנים אולפניים אלא גם עשרות ואולי מאות שיחות טלפון עם גדולי האמנים איתם עבד, מעפרה חזה ז"ל ויוסי בנאי ז"ל, דרך מתי כספי ושלמה גרוניך. כבירי גם, לדבריו, עיבד והפיק מוזיקלית את "דיווה" של דנה אינטרנשיונל.

"הקלטתי 24 שירים שלי עם 13 נגנים ו-8 זמרים. פסטיבל אורי"

עם עבר חביב והווה מוצלח, השאלה היא למה בגיל 41 קם כבירי ויורד מהארץ. התשובה היא, כמו במקרים רבים, הגשמת חלום. "אני עוזב לתמיד ואגור בנאשוויל, טנסי, בירת המוזיקה, "מיוזיק סיטי", מצהיר כבירי. "זאת עיר שיש בה את הידע, האולפנים, הזמרים, המפיקים. כמו שף שעומד להיות מוקף בכל המצרכים שהוא צריך. יש עיר אחת כזו בעולם. נדלקתי על נאשוויל לפני שנה וחצי. בעשור האחרון אני טס מדי שנה לסמינר מוזיקלי בניו יורק שמגיעים אליו אלפים מכל העולם לשמוע הרצאות וכיתות אולפן. לפני כמה שנים קיבלתי שם עשר דקות להשמיע שיר ולדבר עם איש תעשייה. הוא התלהב ממני ונשאר איתי חצי שעה בסוף הוא אמר לי: 'בואנ'ה אתה טוב. יש לי כדור בדולח על השולחן והוא אומר לי שאתה תהיה עשיר ומפורסם ותעבור לנאשוויל, כי הם עושים את המוזיקה שאתה עושה'".

אין תמונה
"אמרו לי: 'אתה תהיה עשיר ומפורסם ותעבור לנאשוויל, כי הם עושים את המוזיקה שאתה עושה'". אורי כבירי

"המילים האלה נתנו לי השראה. חיברתי בין לחנים שלי לטקסטים שנתנו לי כותבים והקלטתי 24 שירים שלי עם 13 נגנים ו- 8 זמרים, פרויקט ענק, פסטיבל אורי, 40 איש עבדו בשבילי. יש במוזיקה שלי המון קאנטרי והרבה רוק והרבה בלדות ונגיעה של אר אנד בי. עם הקטלוג הזה אני מגיע לנאשוויל. ההעדפה שלי היא מוזיקה מלודית. אני לא אוהב רעש ולא אגרסיביות או משהו שנעשה בעצבים. השירים שלי שמחים ואלה שיש בהם אווירה עצובה - יש תקווה במילים, הכל מלודי והשיר מרכך אותך ומלטף אותך. אני אוהב להלחין להיטים, זה נעשה באהבה גדולה ואומרים לי ששומעים את זה".

"יש אנשים שנותנים לפחד לנהל אותם ואצלי רק אני מחליט ואפשר לעוף גבוה"

-ניסית ליצור שירים משלך בארץ?
"פה ושם, אבל בגדול המוזיקה שלי מאוד אמריקנית. יש לנו בעיה מנטאלית - אנחנו קונים ושומעים מוזיקה מאמריקה, אבל כשישראלי מנסה לעשות את זה מיד פוסלים וזה לא הגיוני שישראלי לא יוכל לעשות מוזיקה אמריקנית. זה בגלל שיש לנו דעות קדומות ורעות נגדנו ועלינו ואני לא מוכן להשתתף במשחק הזה. אם אנשי תעשיה זרים אומרים שהמוזיקה שלי מדהימה אז הם כנראה צודקים. ובדקתי אותם, זה לא רק שרצו להחמיא או לסתום לי את הפה. בדקתי כי לא האמנתי בעצמי, אלא כי שמעתי שהאמריקנים הם כאלה".

-במה אתה הכי גאה בקריירה המוזיקלית שלך?
"במה שזכה להכי הרבה פרסום, שזה 'דיווה' של דנה אינטרנשיונל, שאני אחד המעבדים, המפיקים והנגנים של זה, אבל זה לא שיר שלי. כשאני עושה מוזיקה למישהו אחר יש גבול של מה שאני יכול לדרוש ממנו. יש אנשים שנותנים לפחד לנהל אותם ואצלי רק אני מחליט ואפשר לעוף הרבה יותר גבוה. נדיר למצוא מישהו שיעוף איתך והוא איתך באותו ראש. ואני כן אוהב לשתף פעולה עם אנשים".

אורי כבירי 1 (צילום: גאיה אריאל)
"הבודדים שחשבו שאני ליצן או לא רציני התרשמו ממני מאוד כשעבדו איתי". אורי כבירי|צילום: גאיה אריאל

"פישנזון זה תפקיד פולחן בסרט פולחן, מי רוצה להשתחרר מזה?"

-התפקיד הקולנועי של פישנזון עזר או הפריע לך לפתח קריירה במוזיקה?
"ברוב המוחלט של המקרים זה עזר. פישנזון פתח לי הרבה דלתות ואנשים שאני עובד איתם שהם מפוצצים באגו התרככו מולי מאוד כשגילו שזה אני. הבודדים שחשבו שאני ליצן או לא רציני התרשמו ממני מאוד כשעבדו איתי. אנשי מפתח בתעשייה, הבודדים שלא הכירו, אמרו 'מאיפה השם מוכר?' חלקם הופתעו מהגימיק. שמע, זה תפקיד פולחן בסרט פולחן. מי רוצה להשתחרר מזה? זה ברכה. פתח לי המון הזדמנויות והכיר לי הרבה אנשים. יש מעריצים שנהיו חברים וכאלה שנהיו לקוחות. אומרים לי שגדלו עלי. זו מתנה אמיתית. זה משהו אהוב וכל כך גורם שמחה לאנשים. זה לא נמאס עלי וזה עושה לי טוב בלב. ככל שאני גדל אני מבשיל ויוצאים ממני דברים יותר ויותר טובים".

עזר לאמו להחזיר חובות של חצי מיליון שקל

עפרה חזה (צילום: דוקו קשת)
"כשהקול הזה פוגש מיקרופון זה רגע קדוש". עפרה חזה ז"ל|צילום: דוקו קשת

כבירי התחיל ללמוד מוזיקה בגיל 3. בגיל 9 למד תיפוף. הוריו התגרשו כשהיה תינוק ואמו התחתנה עם מורה לתופים, שפתח אולפן, אבל ניהל אותו גרוע והקליט חברים בחינם. החובות הגיעו לחצי מיליון שקל והאב החורג נבהל וברח. כבירי, שהתלמד שם כטכנאי סאונד, התחיל לעבוד אחרי הצבא עם אמו כדי להחזיר את החובות, עבד 20 שעות ביום ולא רצה להפסיק. "המשחק והדיבוב לסרטים מצוירים הם מקום שני אצלי, מוזיקה זה הדבר שאני הכי אוהב בעולם", הוא אומר. "היה לי את המזל ואחר כך האסרטיביות לבחור אנשים ושירים. אם בא אלי לקוח עם שיר שאני לא מתחבר אליו אני אומר 'לא'. הכסף מעניין אותי פחות מהכיף. עדיף לי לא לעבוד שנה מאשר להפיק שיר שאני לא מתחבר אליו כי זה לא ייצא טוב".

-דעתך על תעשיית המוזיקה המקומית?
"יש פה משהו במנטאליות שמסרס אנשים. יש כאן מנטאליות של הרמת גבות וצקצוקי לשון. יש קבוצה של כמה קובי דעה וטעם שאם משהו לא נראה להם הם מיד פוסלים ואחריהם הרוב מיישרים קו כמו עדר. תראה מה עשו לריטה. בחו"ל זה מקובל שזמרת עם קול גדול תשיר גדול. פה הכריחו אותה כמעט להוציא אלבום עם שירים קטנים כי נמאס לאנשים לשמוע אותה פותחת את הגרון. למה שהיא תקטין את עצמה. זו אמנות ויש קהל לכל דבר. יש כאן כוחניות בהשלטת דעות. אנשים רוצים להיות כמו כולם, אף אחד לא רוצה להביע דעה קיצונית מדי. יש כאלה שלא מתווכחים כדי שלא יחשבו שהם פלצנים, חנונים או לא מהחבר'ה, לא גברים בקיצור, לא כמו כולם, וכולם יודעים ושותקים".

"לפעמים בראיונות הזמר הוא מכונת יחצנות ללא רגש"

-פופ ים תיכוני?
כש"מדובר בלהיטים אני הראשון שאתמוך. מדי פעם אני מתווכח עם מישהו מאיפה שיר בא. אומרים ששיר נועד כדי לעשות כסף ואני מאמין בכוח המשמח והמרפא של מוזיקה ואם שיר עושה טוב לאנשים אני הראשון שאתמוך בו. אבל כשהאגו משתלט על הזמר הוא חוגג פרסום וכסף ולא את המתנה והמטרה שלו. פרסום וכסף הם פרסים ולא תפקידם לנהל אותך, זה בעיקר בראיונות, כשאתה מרגיש שהזמר הוא מכונת יחצנות מדברת, אין רגשות, אין כלום. אני בחיים לא אגיע למצב כזה. אני יודע מה אני שווה מבלי להתרברב. לא רגילים פה לאנשים שיודעים את ערכם. אין פה תרבות שאנשים יגידו על עצמם דברים טובים".

יוסי בנאי, פיקט (צילום: חדשות 2)
הקליט אותו לפני מותו. יוסי בנאי|צילום: חדשות 2

-זמר ישראלי שאתה מעריך במיוחד
"הכי נהניתי לעבוד עם עפרה חזה, יוסי בנאי, שלמה גרוניך ומתי כספי, שפשוט היו גדולים מהחיים. הם כל כך היום 'שם'. לא היה צריך לעשות כמעט כלום. עפרה חזה הגיעה אלי עם המלחין מישה סגל, שהיה רגיל לעבוד על תוכנת סאונד ואני היחיד בארץ שהם הכירו שהיה לו אותה, צירוף מקרים שבא לי טוב. יוסי בנאי הקליט אצלי עם תיקי דיין למזכרת הצגה של חנוך לוין, 'מלאכת החיים'. בדיוק אחרי שהוא מת יצא לתיקי דיין אוסף שכלל את אחד השירים. נורא נהניתי מהמוזיקליות והוירטואוזיות של כספי וגרוניך. יש לי את המיקרופון שירה הכי טוב בעולם וכשהוא פגש את הקולות הכל כך טובים של האנשים האלה זה פשוט נהיה נס. אני כל כך אוהב את הרגע הקדוש הזה. צריך להיות שם כדי להבין ולאהוב מוזיקה מאוד מאוד כדי להבין עד הסוף מה קורה פה".

>> שימי ביטון הולך ברגל מבאר שבע לתל אביב כדי להשיק סינגל