גידי גוב עטיפת אוסף (צילום: אילן בשור)
גיגי גוב - "שלל שיריו"|צילום: אילן בשור

פסח כבר פה והמתנה המומלצת לחג היא כמובן לקנות דיסק טוב לבני המשפחה, חברים או בני זוג, בהתאמה כמובן לטעמם האישי. קיבצנו כאן עבורכם רשימת אלבומים חדשים שיצאו לרגל החגים, כאלה שרק מחכים לכם על המדפים בחנויות וממתינים שתארזו אותם באריזה יפה ותצרפו ברכה קטנה ונשיקה.

למען הנוחות חילקנו אותם לפי חמש קטגוריות: מיינסטרים ישראלי, ים-תיכוני, רוק, איכות ומסורת. ויש גם קטגוריה נפרדת לאלבומי מסורת, אמונה ופיוטים.

מיינסטרים

גידי גוב – "שלל שיריו"
אוסף משולש עם מיטב הלהיטים של גידי גוב, כריש הבידור הוותיק, שהוא כמובן לפני ואחרי הכל אחד הזמרים האהובים בישראל. העריכה קצת בעייתית, אבל תמצאו כאן את שיריו המוקדמים והיפים ("בלעדייך", "יש אי שם"), את המיטב משני האלבומים הגדולים "דרך ארץ" ו"אין עוד יום" וכמה שירים שהתפזרו לאורך הדרך, שכבר הופיעו באוסף ישן יותר. שימו לב במיוחד לדיסק השלישי, שכולל קטעים מגוונים, מלהקת הנח"ל ועד לדואטים עכשוויים עם זמרות כמו רונה קינן, שמעבדת ומפיקה את המופע אליו יצא גוב בעקבות האוסף הזה.

קובי אפללו - "ביום הכי בהיר"
בצד השני של המיינסטרים נמצא קובי אפללו, חוליו איגלסיאס הישראלי (או מירי מסיקה הגברי), שממשיך לייצר להיטי פופ רכים, נעימים ומבוססי גיטרה אקוסטית. עם שירים כמו "יש בי אור" ו"ביום הכי בהיר", עם המיתרים והכינורות וקול המרשמלו המלטף, אפללו הולך לגרום ללא מעט בחורות להזיל בחג הזה דמעה של אושר.

רמי קליינשטיין - "שיר חשוף"
מצד אחד האלבום הזה עשוי היטב ומציג את רמי קליינשטיין כאדם פגוע, שמתגבר על הכאב ומצליח לזקק את האמת שלו, כך שיש עם מה להזדהות. מצד שני, הוא נשמע הכי "אמצע הדרך" ומלא בטקסטים של יאיר לפידים למיניהם, כך שכנראה רק תושבי רמת אביב ג' יוכלו לצלוח אותו עד תומו. אם יש לכם חברים יאפים שעברו את גיל 35 - אל תהססו.

ים-תיכוני

הפסח הזה הוא זירה לקרב אמיתי בין גבר לאישה, ולשם שינוי לא מדובר במיכל ואסף אמדורסקי. שרית חדד ואייל גולן, שני הכוכבים הגדולים ביותר של המוזיקה הים-תיכונית, הוציאו אלבומים חדשים, ומבלי שיאמרו זאת בקול רם מתחרים ביניהם מי יותר גדול. אייל גולן עשה חריש עמוק בחודשים האחרונים והצליח להצעיד בסך שורה של להיטים כמו "זה אני", "לנצח בני" ו"יפיופה". שרית חדד התעוררה קצת מאוחר אבל העוצמה של "מקודשת" היא אדירה, וכמובן שאחריו מגיעים עוד כמה וכמה להיטים, כל שהכל פתוח.

מאחורי שני הענקים מגיח בחג הזה גם עידן יניב עם האלבום השלישי "על הרחבה", שמסמן מעבר מבלדות ללהיטים מקפיצים כמו "מה עם אהבה" ו"נשיקה קטנה". אם יש לכם אחות או אחיינית בגיל המתאים שאוהבת לרקוד בחתונות – תנו לה בעידן יניב.

אין תמונה
המשולש של פורטיס

רוק

פורטיס משולש
כמעט הכל כבר נכתב על האלבום המשולש של רמי פורטיס. אין ספק שמדובר במתנה שכל חובב רוק ישראלי, ובמיוחד כזה שאוהב את פורטיס וסחרוף, ישמח לקבל. מצד שני, אל תצפו לקבל כאן להיטים נוסח "חלום כחול" או "אמריקה". המשולש של פורטיס הוא אלבום מורכב, ארוך (כל השלושה יחד), שצריך להאזין לו ברצינות ובהתמדה. לא תמיד קל איתו, לא תמיד הוא זורם, אבל המאמץ משתלם. זה לא הדיסק שיעביר לכם בכיף את הנסיעה לצפון, אבל זה כן דיסק שיעשה לכם את החג.

שלום חנוך – "שלום חנוך"
יש אנשים שלא נמאס להם להיות נביאי זעם שתמיד צודקים. מנחם בן הוא אחד כזה, וגם שלום חנוך. המלך הבלתי מעורער של הרוק הישראלי מוציא אלבום חדש בגיל 62 וזה הזמן לכולם להיעצר ולהצדיע. על האומץ שאין להרבה צעירים לשיר שירים כמו "אלוהים" ו"מתפללים". על הבחירה שלו לפתוח את האלבום בצליל הגיטרות של "פתוחים לאהבה". על שירי אהבה כמו "אומרת לי לעד". על היכולת לכתוב את עצמך כל פעם מחדש ב"במו ידיי". גם אם נמאס לכם משלום חנוך, שתמיד חושב שהוא צודק, שמלא בחשיבות עצמית ושעדיין לא הצליח להסיר מעליו את רוני פיטרסון, אין מצב שהדיסק הזה לא יגיע אליכם הביתה.

אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, יצחק קלפטר – "נפגשנו Live"
מבחינת הגיל שלושת המוסקטרים הותיקים נמצאים בין פורטיס לשלום וזה קצת עצוב ששלושה מתוך ארבעת אלבומי הרוק של החג הזה הם של אנשים שעברו את גיל 54, אבל זה מה שיש. אלון אולארצ'יק, יצחק קלפטר, אפרים שמיר ולהיטיהם הגדולים מקריירות הסולו לא זקוקים להמלצות. ובכל זאת, הדיסק הזה מרכז אליו המנונים כמו "נכון את יפה", "דמיון חופשי", "בא לשכונה בחור חדש", "היא הולכת בדרכים" ו"רוקד לקול הבנות". תתחילו לרקוד, ותדאגו שכל הבנות יצטרפו.

עמיר לב - "הכל כאן"
עמיר לב הוא השלמה ארצי של חובבי הרוק הישראלי. הסגנון נשאר קבוע, מרבית השירים נשמעים דומים, הטקסטים לא תמיד ברורים, אתה יודע כמעט בוודאות מה אתה הולך לקבל. אלא שאת עמיר לב, בניגוד לארצי, יכולים חובבי הרוק לאהוב מבלי לפתח נקיפות מצפון. האלבום החדש שלו "הכל כאן" הוא השני הטוב ביותר בקריירה (אחרי "פעם בחיים"). אלבום מלא בשירים טובים שמרגישים כאילו הצטרפת אליו לנסיעה, עד שבא לך לעצור את האוטו בצד ופשוט לחבק אותו.

אין תמונה
כרמי זיסאפל וערן וייץ

אלבומי איכות

כרמי זיסאפל וערן וייץ
זהו האלבום היפה ביותר שאתם יכולים להניח עליו את היד בחג הזה. כרמי זיסאפל וערן וייץ, זמרת ורקדנית, ובן זוגה המוזיקאי והגיטריסט, מגישים כאן אסופת שירים שיש בה כל מה שאתם מצפים לקבל ממוזיקה איכותית. מרגשת, מאירה, רחבת אופקים, מלאה הומור ודמיון, צחוק ועצב, כמו לקרוא רומן זוגי כתוב היטב. מהאלבומים שאיך שהם נגמרים מיד רוצים להקשיב להם עוד פעם. המתנה המושלמת לכל מי שבאמת באמת אוהב מוזיקה לעומק. ותרשו להמליץ גם על המופע המעולה שלהם.

בללי, רביץ, רביקוביץ'
תקצר היריעה מלתאר את כל האלבום הזה, על המסלולים המתפתלים, המוזיקליים והטקסטואליים אליהם הוא לוקח את המאזין. זהו אחד מרגעי השיא בקריירה של אבי בללי כמלחין וכזמר מבצע, ואחת הפנינים הקטנות אך הזוהרות בקריירה העמוסה של יהודית רביץ. אם יש ולו תלמיד בית ספר או סטודנט אחד שיכיר את דליה רביקוביץ', המשוררת והאייקון, בזכות האלבום הזה, הרי הם עשו את שלהם. אתם מוזמנים בהחלט לסייע - אם יש לכם מישהו שקצת מתעניין בטקסטים עמוקים ובמוזיקה שהיא מעבר לרדיו – עזרו לו לצלול אל העולם המופלא הזה.

Yael Dekelbaum – Ground Zero
האלבום הזה רחוק מלהיות מושלם, אבל על איכותו קשה לחלוק. מי שאהב את "הבנות נחמה" או את "איזבו" ימצא כאן כמה וכמה שירים שימצאו חן בעיניו. יעל דקלבאום היא יוצרת מוכשרת וזמרת נהדרת. יונתן לוי (בסיסט "איזבו") כמפיק מוזיקלי, עזר לכישרון הזה לפרוץ כאן בגדול. שניהם משלבים כאן איכויות ומחברים יחד אלבום יש בו גם להיטים ("Alice", "100% Light") וגם רצועות אישיות שדורשות יותר מאמץ ("The story of my life"). בקרוב בזאפה הקרוב למקום מגוריכם?

אין תמונה
Asaf Sarig - Fat Elvis e.p

אלטרנטיב

Asaf Sarig – Fat Elvis e.p
לאף גיטריסט בארץ אין את הסאונד של אסף שריג. לאף אמן אלטרנטיב אין את השילוב המיוחד בין אותו סאונד לבין מלודיות מנצחות ואווירה ושירה פסיכדליות. בשישה שירים מצליח שריג לבטא עולם שלם של פחדים ואהבות, בריחה ורגשות, עם רגעים של דיכאון שיגרמו לכם לחייך. אולי הוא לא "מגניב", אבל הוא תותח.

מרסדס בנד – "תביאו בירות"
כנראה שהסדרה "תעשה לי ילד" עשתה טוב ללהקת "מרסדס בנד". האלבום החדש שלהם "תביאו בירות" הוא הרבה יותר טוב מכל מה שהוציאו עד היום, בכל הפרמטרים: מילים, לחנים, נגינה, הפקה, שירה, רעיונות. גל תורן וחבריו הפסיקו לשחק בשטויות והתחילו לעשות מוזיקה אמיתית, כשהם מתחילים לגעת בדברים נכונים ולהוציא החוצה את הפוטנציאל הגדול שלהם. דיסק שכשמו כן הוא - עושה חשק לערב בירות עם החבר'ה, בפאב או בחצר האחורית.

הקולקטיב
עולם האינדי הישראלי מייצר לצד המון זבל גם כמה דברים טובים. במקרה של רועי ריק, עידן רבינוביץ' וחבריהם ל"קולקטיב" מדובר בדבר טוב במיוחד, בדיסק שיחבר לכם בראש את ג'ירפות, הבילויים ומאור כהן על גלגוליו השונים, וזו מחמאה. "הקולקטיב" מצליחים להיות גם משעשעים, גם מתריסים ופוליטיים ובעיקר חבורה מגובשת של מוזיקאים, וזה כשלעצמו השילוש הקדוש של הרוקנ'רול.