הזמרת אוזי זולטק, שהתפרסמה בסדרה "מה שקורה באילת VIP", מוציאה את שיר הרוק "אפילו לא את", אותו כתבה והלחינה האקסית שלה, ירדן ברגר. "היא הרגישה שאני יוצאת עם כל מיני בנות ולא מוצאת את האחת ולא מצליחה להשיג אהבה", אומרת זולטק, "אבל אני לא חשבתי ככה. אני התחברתי לשירים שלה וכשקראתי אותם אמרתי שהם מהממים אני רוצה אותם".
-תמיד היית עם בנות?
"היתה לי תקופה עם בנים, ולא רציתי שיעזרו לי. עד גיל 24 הייתי עם בנים, ואז הכרתי אותה, את ירדן. חיפשתי את עצמי, לא ידעתי אם זה גחמה או לא. יצאתי גם עם בנות וגם עם בנים. אני שם כל הזמן, בלחפש את עצמי. היו לי כל מיני נסיונות להבין מי אני ומה אני".
"ריקי גל חיתנה אותנו"
-מתי הבנת מי את ומה את?
"כשאני וירדן התחתנו. ריקי גל, המורה שלי לפיתוח קול לימים, חיתנה אותנו. היא היתה אייקון בשבילי כפרפורמרית ובעלת נשמה גדולה. אני אוהבת זמרות גדולות שמעבירות רגש בשירה. כתבנו לה מכתב כי רציתי שהיא תחתן אותנו. אבל לא הבנתי את הכל דרך זה. אני לא מקטלגת את עצמי. אני מתאהבת בבן אדם, לא במה שיש לו בין הרגליים. התאהבתי בירדן כמו שהתאהבתי בבנים. אני אדם שמעולם לא מציב לעצמו גבולות, אין אצלי אסור, נורמה, מוסכמות, ו'תרגעי'. זה לא קיים. אני תמיד אחרי הלב והרצונות, כי חיים פעם אחת ואחרת לא הייתי איפה שאני היום".
-זה הסינגל השני שלך למעשה.
"בניגוד לשיר עם הצל, שלא מייצג את האלבום שלי, השיר הזה מייצג את האלבום, כי אני נותנת את הקישקע שלי על מגש. האלבום בנוי מחוויות שלי, שכתבתי, מתוך יומנים אישיים. קשה לי לתמצת רגש ומחשבה לשיר. אני כותבת יומנים, באים אנשים מוכשרים, ושולפים את המשפטים הנכונים, אני מספרת להם על החווייה והם כבר מסדרים את המילים שאני מתחברת אליהן רגשית".
-כמה זמן עבדת על האלבום? מה עבר עליך תוך כדי?
"האלבום הזה הוא און אנד אוף ארבע שנים. עברתי תוך כדי תהליך עם עצמי, תהליך רגשי, פרידות, עברתי לתל אביב מחיפה, מה לא עברתי בארבע שנים האלה. עוד אין לו שם. הוא ייצא בסוף פברואר-תחילת מרץ. מי שישמע אותו יכיר אותי כמו ספר פתוח. אני מנסה לשמר את זה מבחוץ כי אני רגישה מבפנים. השירים שלי, התוכן, אין מיסתורין, הכל גלוי, אני אומרת כל מה שאני רוצה, חושבת, ומרגישה. אלה דברים שאני לא מסוגלת להגיד בפנים. באישיות שלי אני לא אומרת כל מה שאני חושבת. האלבום הזה הוא בעצם הקול שלי".
-מזדהה עם שמות כמו ענבל פרלמוטר ז"ל, אורית שחף?
"אני פחות אוהבת את הקטע של רוק לסבי, לא יוצאת למועדונים כאלה, לא חברה במסדר. אני אדם מאוד נשי, מיני ומיסתורי בקטע הזה. אני אוהבת את "היהודים" מגיל 13. אביב גפן מבחינתי מוכשר ומדהים, חבל שאין לו קול יפה, אבל השירים מפצים והוא לא מזייף. אז אני סולחת לו".
"הנשמה דורשת תיקון"
-אז מי זו אוזי, מהאלבום הזה?
"מאוד רגישה, מאוד חשופה, מאוד פגיעה. מישהי שנלחמת ושורדת והיא שם בשביל להעביר את המסר הזה ולתקן את מה שהיא יכולה לתקן".
-מה דורש תיקון?
"בעיקר הנשמה. תיקון הנשמה. כל שיר לגופו. 'אפילו לא את' מתעסק בחיפוש עצמי או בהזדהות מסוימת של מישהו שמחפש מה לעשות בחיים, וכל אחד יכול להתחבר לשם. זה לא רק בקטע המיני. מבחינתי זה שיר של חיפוש עצמי ותהיות שלי עם עצמי, לאו דווקא שיר לסבי. 'אני כאן כל הזמן!' זה סוג של זעקה לאהבה, הנה אני, תאהבו אותי".
-כמו בדואט של עברי לידר ונתן גושן.
"אני מאוד רוצה לעשות דואט עם עברי. מאוד מעריכה אותו כאמן".
-אז את יותר במיינסטרים?
"אני אף פעם לא אמרתי שאני לא מיינסטרים. אני עושה רוק במיינסטרים. יש לי את החומרים שלי, ויש את הלהקה שלי שהיא בהארד קור. זו רב גוניות שאני מאוד אוהבת. נמאס לי מהקטע הזה של גותית, מקטלגים את זה גם לשחור ושונאת חתולים. מה נסגר אתכם? תפתחו אופקי.ם יש לי חתולה בבית שישנה איתי כפיות. אני הכי לא כת השטן ששוחטת חתולים. אני לא מהפאנקיסטים של קרינג ג'ורג' וגן מאיר".
"ההורים שלי פולנים, אבל תומכים"
-איך הגעת ל"מה שקורה באילת VIP"?
"רצון לחוות חוויה שלא אחווה בחיים, ולקדם קצת את המוזיקה שלי דרך הפלטפורמה. ידעתי שאני עובדת על אלבום ורציתי להגיע לאנשים. ניסו להוציא אותי שם לא חברותית, אבל רציתי להראות שהגותים לא רעים ושזה לא נכון לקטלוג הזה. זו סתם סטיגמה כזאת".
-איך נראים החיים שלך? ממה את חיה?
"אני בת 30 וחצי, חיה לבד בתל אביב, עם סושי החתולה. לקחתי הלוואה כדי לממן את האלבום, האמנתי בעצמי ידעתי שזה יקרה. כשעברתי מקרית אתא לתל אביב ידעתי שהמזל שלי ישתנה. אי אפשר לעשות מוזיקה מהפריפריה, אלא אם כן אתה בא לתוכנית כמו 'הכוכב הבא' ואז הפריפריה זה לטובתך. יש לי הורים תומכים שמכבדים אות את הרצון שלי, הלבוש, הסגנון וההחלטות. הם פולנים, אבל הם שם".
-קהל?
"יש לי קהל, אני יודעת. מזהים אותי, מצטלמים איתי, אומרים 'את זמרת מדהימה'. אני רוצה להגיע לעוד קהל. הז'אנר שלי קשה. אני לא זמרת חתונות ואירועים. זה קשה, אבל אני לא מוותרת ומאמינה בחומר שלי ובעצמי. הנה, ב-16 בינואר אני מופיעה עם הלהקה שלי 'Beyond Cause', בפסטיבל הגותי במועדון בארבי בתל אביב. אנחנו שייכים לז'אנר ה-EBM, 'אלקטרוניק באדי מיוזיק', שזה גם סינת'פופ, וגותי. אני הולכת לעשות במופע שילובים עם להקות ישראליות".
-נשמע מעניין.
"בסך הכל יופיעו בפסטיבל שלוש להקות ישראליות ושלוש להקות מחו"ל. ויהיו הפתעות מרגשות. יהיה שם גם מתחם של מרצ'נדייז ובגדים של גותי ואלטרנטיב, יהיו חולצות שלנו. זו חוויה מעולם אחר, תל אביב הופכת להיות עיר גותית קטנה לערב אחד, כמו גות'הם סיטי, שווה לבוא".
-את מוזיקאית עם מגבלת שמיעה.
"נכון. למדתי לחיות איתה. האוזניים שלי, זה מה שלמדתי לחיות איתו. ברגע שהפסקתי לשמוע כלים זה עצבן אותי, לא היה סקסי בעיני להגיד כל שניה 'מה?' כמו איזו זקנה. אז נעזרתי במכשירי שמיעה ועם השנים האוזניים שלי למדו להכיר צלילים נכונים. ממגרעה זה הפך ליתרון, כי אני יותר רגישה לזיופים וצלילים".
-יש אהבה בחייך?
אני לא אוהבת לדבר על זה. אני בסדר אני. סמיילי".
-מה עוד לא יודעים עליך?
"הייתי מלאה פלוס בגיל 22 כזה. אחרי הצבא לא התאזנתי, אחרי כל הבורקסים. זו תקופה שאתה עדיין לא יודע מה קורה איתך ועם גופך. היתה לי פרידה, וירדתי 13 קילו. וככל שאתה אוהב את עצמך יותר אתה משקיע בעצמך יותר".
-ב"היפה והחנון", בצד של מי את?
"הייתי מגיעה עם משקפי שמש וקלצ'ניקוב, יורה בכולם והולכת. ב'מה שקורה באילת' נתקלתי באביבית בר זוהר שהיא אשת עסקים חריפה, רק בלי הרבה חוכמת חיים".
-אבל מה הכי מעצבן אותך?
"ששואלים אם אני קשורה לאלי זולטה מ'אלמנה שחורה', וששואלים אם אני מצפצפת בגלאי מתכות".