ב-20 בנובמבר יהיה אלי מזרחי, תל אביבי במקור, בן 34. אתם מכירים אותו בשם הנרי, היוצר והמפיק המוזיקלי שעבד עם עשרות אמנים במוזיקה הישראלית, משרית חדד ועד רמי קלינשטיין, מעברי לידר ועד ריטה. בשנה האחרונה נהנו משירותיו גם אדיר גץ, ג'וש, עידן יניב ומיכל אמדורסקי, וכמובן שרית חדד, עמה הוא עובד קבוע.
מי שעוד נהנית משירותיו בזמן האחרון היא הזמרת ניקה, שמרכיבה איתו את צמד הדאנס הלוהט "הנרי וניקה" שהקליפ החדש שלהם "My Blessing and My Sin" יוצא כעת, ומראה אותם (בעיקר את ניקה) רעבים לאהבה ברחובותיה הרומנטיים של פראג בירת צ'כיה. קדמו לשיר החדש שירים כמו "Crazy Boy", "I Can Fly" ו"Leave Me Alone", שמובילים את הצמד לקראת אלבום שני, אחרי הפריצה באלבום הראשון לפני כמה שנים.
"אנחנו מנסים לעשות מוזיקת פופ בארץ הזאת ולא רק", אומר הנרי. "המטרה היא לירות כמה שיותר סינגלים. זה עוד אחד מהדברים שאני עושה. שיתופי פעולה, כמו דיוויד גואטה".
-אתה דיוויד גואטה הישראלי?
"אין מצב שאני אגיד את זה על עצמי. קצת צניעות. זה לא טייטל שאני יכול להכתיר את עצמי. ממש לא. אוי ואבוי. זה אתה תגיד. כמוזיקאי יש לי שני פנים - כותב ומלחין וגם מפיק וגם נהנה לדג'ה ולעשות מוזיקה אלקטרונית ופופ. אני שני הדברים. בשנים האחרונות התמסרתי יותר לכתיבה, הלחנה והפקה של מיינסטרים וקצת זנחתי את הדאנס והפופ שאני עושה אותם לכיף וההנאה, כדי להרגיש שאני עושה משהו שיוצא מהמסגרת שקורית בארץ. לצערי אנחנו לא מיישרים קו עם מה שקורה בעולם בתחום הפופ".
-מצד שני אתה מחובר חזק לשרית חדד.
"שרית היא היחידה שאני כותב ומלחין לה ברמה כזו אינטנסיבית. היא זמרת-על. מבצעת את השירים שלי בצורה מעולה, מחמיאה להם, מוסיפה את הברק שאני כל כך אוהב. צריך אינטליגנציה ווקאלית לשיר אותם ויש לה את זה. לא יודע אם הכל מבחירה, כי אני פועל מהבטן, כותב כשיש לי מוזה, אין לי שירי מגירה. הרבה אמנים מזמינים ממני שירים, אבל זה לא קורה אצלי ככה. אני כותב שיר והוא כבר בוחר את האמן. שרית היא המוזה שלי לשירים האלה שאני כותב מעומק הלב ותהפוכות הנפש".
-וכמפיק?
"כמפיק כיף לי להסתכל על דברים מהצד, לפרק מילים ולחן ולעבות בהפקה. בשנה האחרונה הפקתי שירים לאדיר גץ, ג'וש, את 'לינדה' לשרית, לעידן יניב, מיכל אמדורסקי, אני כבר לא זוכר מי עוד".
השנים האחרונות לא היו קלות להנרי. "ההורים שלי נפטרו", הוא מספר. "קודם אבא שלי, אחרי זה אמא שלי. אלה היו שלוש שנים קשות. לא הייתי בתפוקה הרגילה שלי. היה לי מאוד קשה. באיזשהו שלב צריך לצאת מזה. אנחנו אחים מלוכדים והתמיכה עוזרת. לאבא היתה מחלת ריאות קשה, הוא היה מונשם שנתיים בבית חולים. אמא שנה אחריו התדרדרה מאוד עם כל מיני סיבוכים, מחלות לב ואירועים מוחיים".
-מה החזיק אותך בתקופה הקשה הזו?
"דווקא מוזיקה לא, כי הדבר האחרון שעניין אותי זה לעבוד. היתה מלחמת הישרדות, להרים ראש מעל הצער הזה. עד שהרגשתי שאני מסוגל להגיד משהו, ליצור, לכתוב. יש לי שריטה שאם אני לא יוצר ואין לי תוצרת אני נכנס לדאון, זה ממש משפיע עלי. תוסיף לזה את כל מה שהיה, אז לא היה לי חשק. היו שנים לא קלות, חטפתי מכות מהחיים, וזה היה בהפסקות. אבא זה היה לפני שלוש שנים, יצאתי מזה, ואז באה המכה של אמא ועכשיו אני מנסה להרים את הראש מעל המים".
-שרית חדד ואבי גואטה היו מודעים למצב שלך?
"ברור, ידעו ומאוד תמכו כשהיה לי ממש קשה. אבי הוא סוג של אבא. הם תומכים ועוזרים ומבינים. היו לי שיחות עומק איתם. הם פה כמעט יום יום לעבודה משותפת ואנחנו נפגשים גם בשמחות וגם באירועים העצובים. הם הבינו את המקום שלי ועזרו במה שאפשר. שרית מכירה את זה שאבא הולך. כתבתי לה על זה את השיר 'געגועים'. גם אבי איבד אבא ואמא".
-והם עברו תאונה קשה לפני שנה.
"כן. נכון. זה קטע מטורף. גם על זה נכתב שיר שנקרא 'ובאת אלי', על התאונה ששרית עברה. אני מעריך שהוא ייכנס לאלבום החדש".
-הוא מדבר על מפגש קרוב עם בורא עולם?
"כל אחד יבין אותו איך שהוא מבין".
-בוא נדבר על הקריירה של "הנרי וניקה".
"היתה לנו פריצה לפני כמה שנים, היו להיטים כמו "Finally" (SeeMe Now), "The One And Only" ו"Naked In The Wind", ו"המסך שלי" מטלנובלה בע"מ ו"האלופה", והחידוש ל"בגידה" של ריטה, והיתה אתנחתא. חקרנו כיוונים שונים, כל אחד בקטע שלו. תמיד היינו חברים ועכשיו אנחנו מתכנסים לעוד פרויקט. זה קרה באופן טבעי, כי זה עניין אחד מתוך כמה דברים שאני עושה אותם ממקום של כיף. אני מתבל את היצירה שלי בדברים שיש להם קריצה לחו"ל. חזרנו עכשיו עם ניקה מהופעה בפראג. לפני זה היה ברלין ויש תכנונים להמשך. המטרה היא לפרוץ שם".
-בניגוד לעבודה במיינסטרים, כאן השם שלך בפרונט.
"כן זה אחרת, אבל גם עם שרית, הנרי הוא שם מוכר. עם ניקה זה אחר במהות, בתחושה. גם עם זה אני מזדהה. שרית זמרת וניקה זמרת. לכל אחת הקו שלה, עולמות רחוקים אחד מהשני. אני כמו שף שמכין קינוחים ומכין גם מנות עיקריות".
-הסיפור של ניקה כטראנסג'נדר או טראנסקסואל חשוב?
"אולי לפני עשר שנים זה היה חשוב למישהו. בסצנה של מוזיקת המועדונים אנשים פחות מתעסקים בזה. אם היתה בארץ זמרת מזרחית שהיתה טראנסג'נדרית זה היה אישיו גדול בהרבה. זה תלוי בז'אנר. קהל של מוזיקה אלקטרונית, קהל של בליינים, לא עושים מזה עניין יותר מדי. הקהל של המוזיקה הזאת לא אכפת לו. אם זה מעסיק אותו זה יהיה לו יותר טבעי".
_c.jpg)
-בחו"ל זה עובד כגורם שיווקי כמו שעבד לדנה אינטרנשיונל בשעתו?
"דנה סללה לנו דרך. היא עשתה משהו גדול. סללה דרך לזמרות כמו ניקה. אבל העניין עצמו הוא גימיק לכמה שניות. אם המוזיקה לא טובה ואין קול ואין פרזנס זה לא עובד ולא פורץ, כי יש המון דראג קווינס. האמת? אני לא יודע אם זה עוזר להביא קהל. אני מניח שזה מסקרן יותר מזמרת רגילה. אבל לגימיק יש אורך נשימה קצר ולכן חובת ההוכחה עלינו".
-תגיד, למה חייב להיות סקס בקליפ פופ היום? למה אי אפשר בלי סקס בקליפים?
"במקום חזייה שקלנו להצטלם עם רעלה ובסוף החלטנו על חזייה. ועכשיו ברצינות. המוזיקה הזו נושקת לעולם האופנה והסטייל וחייבים ליישר קו. לא חשבנו על זה יותר מדי. ניקה נראית טוב בזה וזה לגיטימי. זה כמו שלא תראה מישהו בסרט הוליוודי מחזיק מכשיר סלולרי שהוא פחות מאייפון 4. חשוב להגיד שהטקסטים והתוכן לא פחות חשובים מהחיצוניות. אני עושה פופ עם עומק. אם אתה לא אומר כלום אז זה לא שווה כלום. המטרה היא לעורר אנשים לדבר על זה לחשוב על מעבר למה שרואים".
-עד כמה יש היום הבדל בין הקהל שאוהב את שרית, לקהל של הנרי וניקה?
"לקהל שאוהב את שרית בכל הארץ אני כותב שירים אחרים, בעברית. ברור שהפופ עם ניקה הוא לקהל מפולח יותר, ובמקרה אני משתף פעולה עם טרנסקסואלית, אבל מוזיקה היא מוזיקה וכשאנחנו מופיעים לחיילים ונוער, קהל צעיר ופתוח, שם מתים עלינו. בכל מקום אני מנסה לגרום לאנשים הנאה והזדהות. אני לא חושב איך לחנך אותם".
-מי הקולגות שלך בתעשייה, את מי אתה מעריך?
"אני אוהב מאוד את מה שעברי לידר ואסף אמדורסקי עושים ואת עידן רייכל".
"נשארתי לטפל בהורים כשהיו חולים, וזה נשאר ככה, הבית שלי"
-אתה גר לבד?
"בן 34 בקרוב. גר לבד. זה הבית שלי ולא עזבתי אותו אף פעם. נשארתי לטפל בהורים כשהיו חולים, וזה נשאר ככה, הבית שלי. אני נמצא פה, האולפן שלי פה, ביחידת דיור נפרדת, הכל פה".
-למה השם הנרי?
"לפני עשר שנים 'וירג'ין' הבינלאומית החתימו אותי לארבעה אלבומים והטיבו אותי אליהם. גרתי תקופה בחו"ל, הקלטתי אלבום ושלושה קליפים יצאו וצעדו בהולנד, בלגיה וצרפת. סומנתי כהבטחה גדולה. ואז 'EMI' בלעה את 'וירג'ין' והכל הוקפא. הנרי חזר לארץ והתחלתי אחרי שנה לכתוב. 'הליקון' קיבלו אותי בזרועות פתוחות. עשיתי רמיקס לריטה ואז הפקתי לעברי (לידר) את המופע האלקטרוני, נתתי את 'חגיגה' לשרית, וזה קרה הכל נורא מהר. אחרי שנה ביקשתי מחו"ל שישחררו אותי מהחוזה פחדתי שלא יקרה כלום משך שנים, וצדקתי כי 'EMI' גם מתה. וזהו, התברגתי בתעשייה המקומית והשם הנרי נשאר".
-אבל זה לא השם האמיתי שלך.
"כולם קוראים לי הנרי. תעודת זהות זה בשביל משרד הפנים, לא בשביל דבר אחר. אני לא רואה בזה אישיו. אני לא מיוחד, זה נשאר מאז וזהו. אני לא מייחס לזה חשיבות גדולה".
*הנרי יחמם את ההופעה של שרית חדד בפארק אריאל שרון.