אחרי עשור: נינט חזרה ל"ים של דמעות"

לפני שבועיים התראיינה נינט טייב ל-mako  וסיפרה שהגמר של "כוכב נולד" בניצנים, אותו ניצחה עם השיר "ים של דמעות" של זוהר ארגוב ז"ל, הוא האירוע המשמעותי בחייה. באותה כתבה, שהוקדשה למניין עשור שנים לערב ההוא בחולות ניצנים, אמרה נינט: "אין לי בעיה עם אלה שעדיין מחכים שאשיר להם 'ים של דמעות'". זאת, כמובן, אחרי שבמשך שנים, היא סופגת ביקורות מצד קהל מאוכזב, שלא סולח לה על הבחירה ברוקנ'רול, ועל כך שלא עמדה בציפיות שלהם ממנה להפוך למאמי לאומית עם אותו קאבר לזוהר ארגוב.

אמש, בהופעתה במועדון בארבי בתל אביב, שהיה מלא, שפשפו מעריציה הנאמנים של נינט את אוזניהם כלא מאמינים - כשלצדה על הבמה דודו טסה, הצטרפה אליו נינט לביצוע לאותו "ים של דמעות", עשר שנים אחרי הגמר ההוא.

נינט טייב ודודו טסה - "ים של דמעות"

(צילום: יובל אראל)

טסה התחיל את השיר, נינט בהתחלה כרעה ברך, אספה אומץ באמצעות לגימה מכוס הוויסקי שלה, ואז הצטרפה אליו בבית השני ובפזמון. הקהל הריע, בשלב מסוים טסה ביקש מהמעריצים להצטרף, ובאוויר נרשמה התרגשות. למי התכוונה נינט כששרה "מה שומם הוא חדרי מיום שעזבת... ליבי זועק שובה אלי"? - לא ברור, אבל טמירה ירדני, המפיקה של טייב מאז ועד היום, לא יכלה שלא להיות מרוצה. עשר שנים היא מחכה שנינט תחזור ותבצע את השיר הזה, והלילה זה סוף סוף קרה.

דודו טסה לא רק גרם לנינט להרגיש בנוח ולשיר איתו את "ים של דמעות", אלא גם לבצע שיר בשפה העיראקית. זה קרה כשהשניים ביצעו יחד את השיר "אישראב", ששרה במקור אימו של טסה, באלבום החזרה לשורשים שלו "דודו טסה והכווייתים". נינט נכנסה יפה לתפקיד, שרה, ואף עינטזה, לצלילי הגיטרה של טסה והסנטור של אלאייב.

דודו טסה ונינט טייב - "אישראב"

אבל לא רק מוזיקה מזרחית ועיראקית היו אתמול בבארבי. טייב וטסה התחברו גם ל"בסוף מתרגלים להכל", אחד מלהיטיו הגדולים, ול"כל הלבד" שלה, שזה לפתיחה חדשה, מופקת יותר, שהזכירה קצת באווירה ובביט את "Tears For Fears" ב-"Seeds Of Love".

דודו טסה ונינט טייב - "בסוף מתרגלים להכל"

והיה שם בעיקר הרוק המצויין של נינט וחמשת הנגנים שאיתה על הבמה - יוסי מזרחי בגיטרה חשמלית, עידן רבינוביץ' בקלידים, מאיה בלזיצמן בצ'לו, עדי הר צבי בבס וגדי פטר בתופים. יחד איתם היא ביצעה את המיטב מארבעת אלבומיה, כשעיקר השירים הם מהאחרון "כל החיות ידעו". הם נשמעו מצויין, ולמרות שנדמה היה שהם פחות מתאמצים להרשים ולהרעיש כמו שעשו במופע ההשקה של הסיבוב הזה - הנגינה שלהם היתה מדויקת ומהנה יותר. הם היו מחוברים היטב, הסאונד נשמע טוב, התאורה היתה מרהיבה, ונינט היתה מאושרת.

מי שחיפש אצלה סימנים למצב בו היא נמצאת מאז ההכרזה על הפרידה מבן זוגה יהודה לוי, יכול היה למצוא אותם בשיר כמו "מדברים", בו היא שרה על כמה אנשים מדברים ומדברים, האריכה את מספר הפעמים בהם חזרה על המילה וחייכה. נינט לא הקדישה שיר ליהודה, אבל אי אפשר היה שלא לחשוב על החתונה שהתבטלה כשבהדרן היא נתנה ביצוע קצרצר ל"כלה" - שיר על כלה שמאבדת את דעתה בחתונה סטנדרטית, או לחשוב על דמות גברית בשיר כמו "חבלים", בו היא מכינה לבן זוגה ארוחת שבת ושורפת אותה ואחר מבקשת ממנו להטביע אותו, וכשהיא רוצה לחיות הוא רוצה שהיא תמות, וההפך, כי הכל אצלה הפוך.

"חבלים"

בהדרן ריחפה רוחו של לוי מעל הלהיט "אם אני אלך" ("אם אני אלך, סוף סוף אני אלך, לא תמצא אותי"). לא ברור אם השיר הזה נכתב עליו, אבל הוא התאים לאווירה הכללית ולתחושות הקהל - נינט לבד, אבל היא חזקה ומנצחת.

פרידה מיהודה לוי, או לא פרידה מיהודה לוי - נינט לא שכחה איך לשיר ולנגן רוקנ'רול, להופיע כמו שצריך, לתת עוצמות, ליצור רגעים דרמטיים, להיות גרזנית ב"הגרזן", עצבנית ב"והדרת", להיקרע ב"Room", לדעת מתי להרפות ("חבלים"), לשיר את "Crazy" בישיבה על הבמה, ובעיקר להיות מה שהיא - הרוקרית הטובה בארץ כיום.

"והדרת"

הרגע היפה במופע התרחש בשיר "פרויקט הספר הכחול", כאשר נינט התחילה לשיר ועשרות מעריצים ומעריצות שרו אותו במקומה. החיוך שלה נמרח על כל הפנים. כמה זמן היא חיכתה שזה יקרה, כמה שנים היא השתוקקה לעמוד על במה עם שירים שלה, ושמולה יעמדו אנשים שאוהבים אותה ושרים את המילים שכתבה לעצמה בפרטיות החדר. כל מי שזוכר אותה סופגת קריאות בוז בפסטיבל ערד לפני ארבע שנים, לא יכול היה שלא להתרגש מעצם האירוע.

ערב יום הכיפורים, אולי יש לנינט טייב סליחות פרטיות לבקש, ואולי לא. מה שבטוח הוא שדי הרבה אנשים שבעשור האחרון לא פרגנו לה, אם מתוך קנאה, צרות עין, טיפשות, בורות, או חוסר בסבלנות וסובלנות, צריכים לבקש ממנה סליחה.רגע לפני גיל 30, ואחרי שהצליחה לחלץ את עצמה בציציות ראשה מתוך ביצת הסלבריטאות ולהפוך להיות אמנית אמיתית, היא ממשיכה לעשות את הרוק החשוף והנהדר שלה, גם כשהיא עוברת משבר אישי בחייה. וכן, היא הכי יפה שיש.

רשימת השירים במופע: 17 שניות, SNS, גרזן, מדברים, Room, והדרת, ארבע המיתות, חבלים, פרויקט הספר הכחול, בסוף מתרגלים להכל (דודו טסה), אישראב (דודו טסה), כל הלבד (דודו טסה), ים של דמעות (דודו טסה), כשאתה כאן, Crazy, דופק. הדרנים: כלה, אם אני אלך, ICU.