לפני כשנה ארז גבע אלון את הגיטרה והאישה ועבר וארה"ב. הוא התמקם בניו יורק והתחיל לחרוש את אמריקה, ממועדון למועדון, ממוטל למוטל, מבית של חברים, לדירה של ידידים. מהופעות מול 40 איש לחימום לפול וולר ב"פילמור" בסן פרנסיסקו, לאירוח של אמנים מהארץ, כמו ערן צור, בעז בנאי ותמר אייזנמן. לא ביקור ראשון, וגם לא סיבוב הופעות ראשון, ובכל זאת, הוא אומר, היה מרגש.
ב-13 באוקטובר יקפוץ אלון לארץ, לכמה הופעות אקוסטיות, ברובן רק הוא והגיטרה, פרט להופעות בהן יארח את מיקה שדה, והופעה אחת עם הפליינג בייבי בברזילי בת"א. בהופעות יציג אלון שירים חדשים אותם כתב בארצות הברית, וכמובן מבחר משני אלבומיו.
"אני מאוד מתרגש לחזור להופיע בארץ", הוא אומר. "קיבלתי לאורך כל התקופה אי-מיילים מאנשים שמחכים שאחזור להופיע בארץ, אנשים מכל מיני מקומות, אז השתדלנו לעשות פריסה ארצית, שכולם יוכלו לפגוש אותי מחדש. מעניין אותי מאוד איך הקהל בארץ יגיב לשירים החדשים, שכבר ניסיתי אותם בהופעות כאן, ואני מגיע איתם לארץ כבר עם שפשוף, וצורה מוגמרת".
-מה היתה ההופעה הכי מיוחדת שם?
"הכי מרגשת היתה כשחיממתי את פול וולר לפני חודש בסן פרנסיסקו ב"פילמור". היה בילד- אפ לקראת ההופעה, חיכיתי לזה, והצלחנו לארגן שאופיע על הבמה המרכזית ולא על במה אחרת באותו אולם. זה גם פול וולר שאני מת עליו והוא מדהים. זה היה אחלה, כבוד, וגם המקום עצמו שהוא היסטורי. כשגרתי בסן פרנסיסקו ראיתי שם את ה"אולמן בראד'רס" והיה מרגש מאוד לנגן שם.
-איך נראית שם השגרה שלך?
"כשאתה בדרכים אתה נגרר ממוטל למוטל מחוץ לניו יורק או בבתים של אנשים שהכרת לאורך הדרך. ניו יורק היא הבית שלנו, הבסיס זה פה. כשיש הופעה במרחק שעתיים או שלוש שעות נוסעים וחוזרים".
-איזו אמריקה גילית?
"אני מצאתי שיש המון אמריקה. כל עיר זה כמו ארץ אחרת, כל כך הרבה סוגים של סצנות. יש הבדלי תרבויות מדהימים בין עיר לעיר. כל עיר זה כמו ארץ חדשה ואתה נחשף לדברים שלא הכרת קודם בארה"ב. איך אנשים מתנהגים, איך תרבויות המועדונים ואיך דברים מתנהלים. בקונטיקט, למשל, שזו אחת המדינות הכי עשירות, הכל משופצר, מדוגם גם המקום הכי פושטי הוא נורא מדוגם מבחינת ציוד וניקיון. אתה הולך שעה דרומה לניו יורק והמקומות יותר טראשים וסליזים, יותר 'מאגניבים'. לאנשים בברוקלין יש סטייל אבל הם זרוקים. זה מאוד שונה".
-איך האמריקאים הגיבו אליך?
"טוב בסך הכל. תמיד יש הופעות פחות טובות, שאתה מרגיש שפחות הגעת לקהל, אבל סך הכל היו הופעות טובות וראיתי את זה במכירת דיסקים בהופעות. היום כמעט לא קונים דיסקים. למכור 15 דיסקים מתוך 40 איש שבאו להופעה זה מרגש. אתה יודע שעשית משהו לאנשים. התגובות מצוינות".
-אתה מספר שאתה מגיע מישראל?
"כן. אני לא מתרברב בזה ומנפנף בדגל. אני אומר שאני מהארץ. סך הכל זה לא מעניין אותם אני חושב, הם באים לשמוע מוזיקה. אני מרגיש שזה לא כל כך רלוונטי. זה לא מה שחשוב. הם לא באים בשביל שתספר להם על החיים שלך, אלא לשמוע מוזיקה".
-איך החיים שם?
"שאלה גדולה. החיים פה טובים. אם אתה עובד ומשתלב במערכת אז די קל להסתדר. מצד שני מאוד מתגעגעים, זה לא תחליף בשום צורה לארץ. תמיד יהי בי הגעגוע וחוסר שייכות באיזשהו מקום".
-אתה ואשתך מתעננים להוליד ילד באמריקה או בארץ?
"עוד לא מדברים על זה".