אוהד חיטמן 1 (צילום: סאם הריס)
"לא הצלחתי או נכשלתי בגלל עוזי, וגם האחים שלי לא מוזיקאים בגללו". אוהד חיטמן|צילום: סאם הריס

המוזיקאי אוהד חיטמן מסיים בקרוב לימודי תואר שני באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, אבל עוד לפני כן יעשה מעשה אח בכור ויארח מחר את אחיו תמיר חיטמן (30) ואת אחותו ענת אסתר חיטמן (23 וחצי) לקונצרט משפחתי מיוחד, שיתקיים מחר (רביעי, 5.5) בהיכל התרבות בראשון לציון, במסגרת פסטיבל האביב הבינלאומי.

המופע של החיטמנים ישלב להיטים משני אלבומיו הקודמים של אוהד חיטמן, כמו "תגידי לו", "סתם עוד יום", "חשבתי שיהיה רומנטי" ן"צעד אין חזור (מתוך האפלה)", לצד שירים חדשים שעתידים לראות אור באלבומו השלישי. כמו כן יופיעו השלושה בביצועים משותפים ומיוחדים לערב זה לשירים של תמיר וענת. ילוו אותם דורון מזרחי בגיטרה וסלעית להב בחליל, סקסופון ואקורדיון.

"אנחנו לא מוזיקאים בזכות עוזי"

אין תמונה
עוזי חיטמן על עטיפת "עבודה עברית"

מהרשימה המכובדת של החיטמנים נעדר שם אחד, מפורסם, של הדוד עוזי חיטמן ז"ל, שלאחרונה מלאו חמש שנים למותו, אירוע שצוין באוסף הכפול "עבודה עברית – שרים עוזי חיטמן". "במופע טריו מהסוז הזה מן הצפוי שנשיר גם שירים של עוזי, אבל קיבלנו החלטה אמנותית שלא מבצעים שירים שלו", אומר אוהד חיטמן.

"הוא היה מוזיקאי מדהים ותמיד היה דוד שלנו, אבל לא הושפעתי ממנו. אני לא מוזיקאי בזכותו או בגללו. גם את הכישלונות שלי אני מייחס רק לעצמי. לא הצלחתי או נכשלתי בגללו, וגם האחים שלי לא מוזיקאים בגללו. זה כמו שנראה לי מאוד חשוב שעשו 'עבודה עברית', אבל לא היה נכון אם הייתי לוקח בזה חלק. אני מאחל לעצמי שגם עלי יעשו פעם עבודה עברית".

-מה כן יהיה במופע?
"יש שני דברים שמייחדים אותו לעומת מופעים רגילים. קודם כל אני חושף כאן הרבה שירים מהאלבום הבא שלי, זה חלק נכבד מהמופע. אני יכול להגיד שהאלבום הבא שלי הוא מאוד אני, אבל אין קשר בינו לבין לאלבום הקודם. יש בו את כל מה שעובר עלי בשנים האחרונות. הנגנים הפעם אחרים, וגם הקהל של המעריצים שלי, שאני משמיע להם שירים אחת לכמה זמן לא יודעים מה יהיה. מבחינתי אני כמו תמיד נכנס לתוך הפקה ממרחק של 'לא יודע' ומצליח ליצור משהו חדש".

"האחים שלי לא דופקים לי חשבון. בשבילם אני קודם כל אח"

"הדבר השני שמיוחד במופע הוא החיבור עם אחי ואחותי. כבר הופענו יחד בערבי מחווה לעוזי, אבל זה לא היה תחת כותרת. הפעם אני מארח אותם עם חומרים מקוריים של שלושתנו, וזה יוצא די מאוזן. מצד אחד זאת חוויה מדהימה ואני מעריך אותם כמוזיקאים טובים. הם נורא מוזיקליים ומגיעים תמיד מוכנים לחזרות. מצד שני, זה מצחיק, אבל כמוזיקאי אני עובד עם הרבה מקומות, מקבל לעבוד עם תזמורות ומקהלות ויש כבוד, ודווקא האחים שלי לא דופקים לי חשבון. בשבילם אני קודם כל אח".

אוהד חיטמן 2 (צילום: סאם הריס)
"אדבר על חיי האישיים כשזה יהיה רלוונטי". אוהד חיטמן|צילום: סאם הריס

-יש חיכוכים?
"כמוזיקאים אנחנו מאוד שונים ולכן יש חיכוכים אמנותיים בין סטיילים ואסתטיקות. למשל אני רוצה קולות, והם עושים פרצוף, או ההפך. או ויכוח על ליין גיטרה. גדלנו בבית אחד אבל כל אחד התפתח לכיוון קיצוני ואחר, ודווקא במיקס בינינו כל אחד מביא את עצמו. גם שירים של תמיר וענת אני אשיר כמוני. ענת שרה איתי את 'נוקטורנו' ותמיר את 'חשבתי שיהיה רומנטי' והוא שר אותו מאוד לא כמוני. זה לוקח אותי מבחינת העיבוד למקום ששונה לי, וזה מגניב".

"גדלנו באותו בית, אבל כל אחד מאיתנו שונה באופי"

-איך אתה מאפיין את ההבדלים ביניכם?
אני עושה פופ ורוק עם השפעות קלאסיות. אני גם מורה אז אני מגיע ממקום יותר אקדמאי, אסתטי, קלאסי. תמיר, שגר תקופה בצרפת ולמד בפריז, הוא יותר השאנסיונר, אבל הוא גם הכי הרבה מעיז מבינינו. ענת היא רוקיסטית שנותנת בראש. זה כאילו הכי לא הומוגני בעולם, ויש דברים שנשמעים מדהים יחד, לאו דווקא שירים שלי".

"אני רוצה להיות מסוגל לכתוב לתזמורת סימפונית. למשל, אחת ההפקות שאני עושה עכשיו היא לאלבום של גילה אלמגור, ו גם שם הגישה של השירה זה חדש, ואחר, וזה מקסים. מוזיקאי לא צריך להיות מקובע אלא לחפש את מה שלא יודעים, זה מה שמנחה אותי".

"לא מסתיר את חיי האישיים, יש לי מה להגיד בעניין"

-מה לגבי חשיפת חייך האישיים?
"אני מאושר בחיים שלי. אני לא מכחיש ולא מסתיר שום דבר, אני מאושר ומאוהב טוב לי. לא מסתיר שום דבר. כשנושא השיחה יהיה החיים האישיים שלי אני לא אסתיר ויש לי מה להגיד בעניין, אבל זה לא רלוונטי כרגע".

-לסיום, אני חייב להחמיא לך על העיבודים שעשית בערב המחווה לשמרית אור בחולון.
"תודה רבה. שואלים אותי למה משקיע כל כך הרבה בכל פרויקט, אבל אני מאמין שאם אני רוצה להציג את עצמי כמוזיקאי אני צריך לכבד את המקצוע. בהפקה ההיא לקחתי שירים ידועים והבאתי אותם למקום אחר. למשל, ישבתי חודש שלם על העיבוד של השיר 'מוזיקה נשארת' למקהלה של בית הספר 'רימון' ויישמתי מה שלמדתי בקורס מקהלות. עשינו המון חזרות והמקהלה עבדה בצ'ארטים מדויקים. זה היה בשביל שמרית. אני 'פישר קטן' ויש כאלה שעיצבו לפני את האמנות ותפקידנו להצדיע להם. להסתכל על העבר וללמוד בשביל ליצור את העתיד".