שלומי שבן, הפיוט הגדול (צילום: ענבל מור)
הביטל החלופי. שבן|צילום: ענבל מור
בטריפ אל.אס.די שאף פעם לא עשיתי כי זה לא חוקי (תודה על התזכורת, יאיר) הזיתי שאני בהופעה של הביטלס. פול מקרטני יושב על הפסנתר ומנגן את הפתיח ל-HEY JUDE, ואז ג'ון לנון מתעצבן ומתחיל לנגן בעצמו את ALL YOU NEED IS LOVE. כולם צוחקים, בעיקר הקהל ששוכב על הרצפה שעשויה מאינספור כריות ושמיכות.

במציאות זה כבר לא יקרה, כי לנון וג'ורג' הריסון מתים, ולפול מקרטני יש יותר בוטוקס בפנים מאשר לאורחת ממוצעת בתוכנית הבוקר של דנה רון. מצד שני, שלומי שבן, שהיה בן 4 כשג'ון לנון נרצח, הגשים את החלום ההיפי דווקא בירושלים, עם הופעת פסנתר סמי-סודית בקומה מינוס שבע של חניון ירושלמי מול פחות מ-50 איש ששכבו על פופים וכריות.

שוקו ירושלמי ללא הגבלה

ירושלים מאיימת על ההגמוניה התל אביבית בכל הנוגע לתרבות, כך לפחות זה נראה כרגע עם ההכרזה על מופע האיחוד של כוורת בבריכת הסולטן ביוני. אפילו סגן ראש עיריית תל אביב הודה בפייסבוק שלו שהוא מקנא בעיר הבירה של ישראל. אלא שעם כל הכבוד לשבעת החטייארים של כוורת, שללא ספק יקבלו כותרות, קשה להאמין שאפילו נפילים כמו סנדרסון, רכטר וצ'רצ'ריל יצליחו להעפיל על השיאים המרגשים של שלומי שבן בהופעה הקטנה הזאת, שאף אחד לא שמע עליה.

שלומי שבן בבית אבי חי (צילום: נגה כהן אלורו)
אין יותר אינטימי מזה. שלומי שבן בבית אבי חי, הקהל על פופים |צילום: נגה כהן אלורו
הערב נערך בחסות "המוסף", מגזין האינטרנט של בית אבי חי, שערך בשנתיים האחרונות פרוייקט שהורכב משירי הערש שליוו אותנו בילדותינו. "ההופעה בפיג'מה" של שבן נערכה בחלל האינטימי, כאמור, באולם קטן שחבוי עמוק בחניון שמתחת לבית אבי חי. האולם עוצב במיוחד באווירת "לילה טוב" עם פופים, מזרונים, כריות, ושוקו חם ללא הגבלה. בדיוק כמו כל הופעה שאף פעם לא הייתם בה.

אחרי שנסעתי לשפילד כדי לראות את בוב דילן ולנוטינגהם כדי לצפות בפלא שהוא ניל יאנג, מה זה כבר לקפוץ לירושלים בשביל לצפות בהופעה של שלומי שבן? ספרו את זה לפקקים שחיכו לי בכניסה לעיר (ותודה לאלף החרדים שהחליטו לטייל על כביש מספר 1 במקום על המדרכה). ובכל זאת, יש גם יתרונות להופעות בעיר הקודש - ההופעה התחילה בשעה שמונה וחצי, נגמרה אחרי כשעתיים והספקתי לחזור הביתה לפני חצות. לא מצליח להיזכר מתי הייתי באיזושהי הופעה בתל אביב שנגמרה לפני חצות.

שישה שירים חדשים ובקבוק מהול בסם

כאחד שנכח בלא מעט הופעות של שלומי שבן בשנים האחרונות ובכלל (בשנה האחרונה סיקרתי את הופעותיו באמפי החדש על הר הזבל בחירייה ואת הופעתו עם הפילהרמונית) חששתי ששלומי יתייחס להופעה הקטנה כחלטורה - וטעיתי בגדול.

שלומי שבן בבית אבי חי (צילום: נגה כהן אלורו)
לילה לילה מסתכלת הלבנה. שלומי שבן, הירח והדובי ב"הופעה בפיג'מה"|צילום: נגה כהן אלורו
לא רק ששבן פינק את הקהל בהופעה ארוכה במיוחד, הוא גם שילב שישה שירים שטרם יצאו בהוצאה רשמית, מתוכם שיר חדש לגמרי שנכתב במיוחד לפרוייקט, "שום קסם לא", שיר ערש הפוך - שבו הילד שר להוריו. השיר "דיוטי פרי" שאמור להיות משולב בפרוייקט הבא של שבן, עם מילותיו המעט חתרניות, התאים במיוחד לתקופת הבחירות הסוערת.

שבן זרם עם הקהל, נפתח אליו, וחש באינטימיות שהקיפה אותו ואפילו סגרה עליו (למעשה, מחוסר מקום, שכבתי אני על פוף בקרבת הבמה והנחתי את רגליי על הבמה עצמה). זה התבטא בשחרור מוחלט מכבלי המרחק של אמן-קהל, כולל דיאלוגים קלילים עם הקהל (תתפלאו כמה ביטחון מקבלים אנשים כשהם שוכבים על פוף ושותים שוקו) ואפילו הזמנה של האמן לחלוק עם הקהל את בקבוק המים המהול ב-MDMA. לא באמת יאיר, זאת הייתה בדיחה.

רשימת השירים במופע: נוקטורן (דוד אבידן/ שופן), פעם שירים, יחזקאל VS ניו יורק, יחזקאל ממשיל, החיים שלי טובים (קאבר עברי לרנדי ניומן), עמוק, כולם אומרים, שום קסם לא, דיוטי פרי, אני שוקעת תפוס אותי, ידוען למחצה, מותק, את אצלי בראש (קאבר עברי לבוב דילן) כשהיית איתי (את לא אהבת לרקוד) + אלתור בעזרת מתנדב מהקהל של פזמון ליקינטון, שגר פגר (קאבר ל"הבילויים"), שרמוטה פוריטנית, זוגות זוגות, אריק, מגדל הפזמון. הדרן: עברנו לצפון, lonely at the top (קאבר בגרסת המקור של רנדי ניומן). הדרן שני: הצעה לשיר ערש חדיש.

שלומי שבן בבית אבי חי (צילום: עמית סלונים)
מצטער שלומי, לא היה מקום אז כתבנו נאלץ לשים את הרגליים על הבמה|צילום: עמית סלונים