לפני שלוש שנים, בגיל 18, הגיע שגיא טרבלסי מראשון לציון לעונה השישית של כוכב נולד, התקבל לנבחרת ודחה את שירותו הצבאי. הוא זכור בעיקר מביצועים מרגשים כמו "אם את עדיין אוהבת אותי", "אימפריות נופלות אט" ו"הזמן שלך", וכמובן מהסיפור המרגש על אחיו הלוקה בתסמונת דאון ותמיד אומר לו את האמת. בתוכנית הרביעית הוא יצא מהנבחרת ומהעונה, ומיד החל לחשוב על קריירה.
"היום כולם שרים מזרחית ואני שונה"
היום שגיא טרבלסי בן 21, חייל ביחידת תובלה בבסיס בבית נבאללה, שהוציא את סינגל הבכורה שלו "תפתחי ליבך" (מילים ולחן: גילי זכאי, הפקה מוזיקלית: נדב ביטון) ומתכוון להוציא את אלבום הבכורה ב-2 באוגוסט הקרוב, היום בו ישוחרר מצה"ל.
אבל בין כוכב נולד לבין השיר הראשון עבר טרבלסי תקופה קשה מאוד בזמן שירותו בצבא. הוא פספס את האודישנים ללהקות צבאיות והגיע ליחידת התובלה כשהראש שלו עוד בכוכב נולד. עד מהרה הוא נכנס לדיכאונות, הגיע לדבריו למבוי סתום, ניסה לפגוע בעצמו פיזית, והרופאים אף חשבו שסכנה ברורה ומיידית נשקפת לחייו.
"אני בלחץ, פחד והתרגשות בגלל הוצאת השיר", אומר טרבלסי. אני יוצא עם משהו שונה מהפלייליסט שיש בארץ, אבל מאמין במה שאני עושה. היום כולם שרים מזרחית ואני שונה, מושפע בעיקר מבעז שרעבי ושלומי שבת, אבל יהיה בסדר".
"הייתי מאושפז חודשיים וחצי בבית חולים בחשד ללוקמיה"
-איפה אתה מתברג בין יוצאי כוכב נולד לזמרים ים תיכוניים?
"לא יודע. יש מקום לכולם. אני באמצע, בין שתי הקבוצות האלה. אני לא מזרחית של 'היידה היידה', אבל אני ים תיכוני. טרבלסי, אין מה לעשות ואני יוצא כוכב נולד שהיתה התקופה מדהימה. כבר התחילו להשמיע אותי ברדיו. יש לי אלבום שלם כבר מוקלט כולו במלואו עם דברים מפתיעים ויפים שלא האמנתי על עצמי שיהיו, והיתה לי הופעת בכורה בתל אביב עם שישה נגנים והיה מדהים".
_c.jpg)
-מה קרה איתך אחרי כוכב נולד?
"חזרתי לצבא אחרי הדחיית שירות והפסקה של 3 חודשים מהצבא. התחלתי לחפש את עצמי. אתה חוזר ואומר 'מה אני עושה מכאן?'. התחלתי לחפש חומרים, כותבים ומפיק. אחרי שמצאתי מפיק מוזיקלי חזרתי לצבא ואז הכל נפסק. אני משובץ בבסיס תובלה בבית נבאללה, מש"ק רישום באפסנאות. אחרי כוכב נולד הייתי נהג הובלות וזה לא התאים לרוח המוזיקלית ועשה לי בעיות, גרם להמון דברים קשים בדרך, המון בלגנים".
"הייתי בעננים, ואמרו לי שאני אפס"
"הייתי בקטע של לנסות להסביר להם שאתה אחרי תוכנית ריאליטי ובעננים, ואז לשמוע שאתה לא שונה מאחרים, הצבא קבע לך תפקיד ואתה אפס. תחושה של דיכאון מוחלט. הגעתי למצב בריאותי לא טוב עקב המצב האישי. הייתי מאושפז חודשיים וחצי בבית חולים בחשד ללוקמיה, סרטן הדם. רציתי להוציא גימלים בשביל לא להגיע לבסיס, בלעתי כל מיני דברים, לעסתי כל מיני דברים, מרחתי לעצמי משחה בתוך הגרון, שתיתי אפר של סיגריות, כי אמרו לי שזה יעלה לי את החום, ובסוף גרמתי לעצמי לזיהום בגרון".
-ואז?
"התחלתי להרגיש לא טוב, חשבו שיש לי שפעת חזירים. ראו בבדיקת דם שאין לי כדוריות לבנות והיה חשד לסרטן דם. אשפזו אותי והתחילו סדרת בדיקות. אחרי משהו כמו חודש וחצי גילו שהכל הגיע מנקודה בגרון וזה אחרי בדיקות מח עצם, שכבר חיפשו לי תורם. היה לי אבצס בגרון ועברתי ניתוח ואחריו הכל הסתדר".
-זה לא קצת מביך לגרום לעצמך נזקים?
"לא רציתי לצאת מהצבא, אלא להחליף תפקיד וקיבלתי יחס מזלזל מהמפקדים. לא היה לי עם מי לדבר. וההורים אומרים לי 'תתמודד, אין מה לעשות'. ומה שלא ניסיתי ודיברתי עם גורמים גבוהים - לא היה מה לעשות. פחדתי מנפקדויות וניסיתי להוציא גימלים. זה מביך, אבל לא היה לי עם מי לדבר".
"עבר לי בראש המון פעמים לקפוץ מהגג"
-חשבת על הכי גרוע?
"עבר לי בראש המון פעמים לקפוץ מהגג, אבל הייתי פחדן. אתה מול מערכת סגורה ואטומה ואין מה לעשות והם לא יזוזו מטר. עמדתי בחוסר אונים. זה לא שהייתי לוחם. אף אחד לא הבין אותי. התסכול היה יום יומי, לא היה לי עם מי לדבר. רציתי לתרום שלי, שיותר יבינו אותי. שיהיה לי יומיות, שאוכל לעבוד על האלבום, לחפש חומרים, למצוא אנשים, להקליט. הייתי יוצא חמשושים בערב ונשאר לי שישי שבת שבהם אף אחד לא ייפגש איתך וזה נורא קשה".
-מתי קיבלת את התפקיד החדש?
"זה השתנה אחרי הבית חולים. בגלל המצב הבריאותי נפסל לי רישיון הנהיגה הצבאי ואז באותו בסיס נתנו לי תפקיד שאני יוצא כל יום הביתה. בית נבאללה זה ליד ראשון לציון ואני כל יום בבית. אני משתחרר ב 2 באוגוסט. זה התאריך שכנראה ייצא האלבום שלי".