מיקי גבריאלוב הוא מהמלחינים ויוצרי השירים הגדולים במוזיקה הישראלית בכל הזמנים. בשירים שיצר לעצמו ולאחרים, ובראשם אריק איינשטיין ז"ל, ברא גבריאלוב כמה מהפיסות האהובות ביותר בזמר העברי, שהפכו לקלאסיקות של התרבות המקומית. לרגל עליית המופע החדש שלו, בעקבות האלבום החדש "ריח של ים", חזרנו עם מיקי גבריאלוב לעשרה משיריו היפים ביותר.

"אבא סיפור"


"זהו השיר הראשון ששרתי בחיי והתפרסם בתחנות הרדיו. הסיפור שלו התחיל בזמן שהצטרפתי למופע של יהונתן גפן ודני ליטני 'מכתבים למערכת' בשנת 76'. אחרי שיצרתי יחד עם אריק איינשטיין ז"ל את האלבום  והמופע 'סע לאט', פנה אליי יהונתן גפן שהיה מטופל במשרדו של אריק, 'הגר' להשתתף איתם במופע 'מכתבים למערכת' כנגן בס וכחקיין וזמר. אמרתי ליהונתן שאני לא ממש שר סולו, אין לי שיר, וזה קצת מלחיץ. האמת שיהונתן עודד אותי וגם דני ליטני, וזה יצא לטובה. יהונתן ואני כתבנו את השיר 'אבא סיפור' ובמופע שרתי אותו אחרי המערכון על 'כיפה אדומה'. זה הופיע באלבום של המופע ואחר כך הקלטתי אותו באלבום 'סיפור של חורף'"

 

"אני ואתה"


"אני בן תשע עשרה וחצי, חבר בלהקת הצ'רצ'ילים, גר בבית אבי ז"ל  ואימי ז"ל בשכונת שפירא. הלהקה מופיעה לבד ומלווה בהופעות את אריק איינשטיין. אנחנו נוסעים לאילת להופעה. במלון נפטון אחרי ההופעה ירדנו לבר-מועדון לבלות. אריק פונה אליי ושואל אותי אם ארצה לעבוד איתו יחד על שירים חדשים לאלבום חדש. אני  מופתע ואומר לו: 'שמע, אני לא יודע ממש להלחין, איך נעשה את זה?'. התשובה שלו היא: 'אתה לא יודע ואני לא יודע, בו ננסה ונראה מה ייצא'. השאר זה היסטוריה.

הצ'רצ'ילים רוקר חיי (צילום: באדיבות ארכיון להקת הצ'רצ'ילים)
"הייתי בן 19 וחצי כשאריק הציע לי לכתו איתו אלבום". מיקי גבריאלוב בלהקת הצ'רצ'ילים|צילום: באדיבות ארכיון להקת הצ'רצ'ילים

'אני ואתה' הולחן בלילה: היה לי אז טייפרקורדר ישן עליו הקלטתי רעיונות מוזיקליים. הטייפ היה על מצב כוננות תמידי. בלילות הייתי לפעמים מתעורר, היו עולות מנגינות והייתי מקליט אותן. בבוקר הייתי מקשיב. כמובן שחלק היו סתם חרחורים, כי שרתי בשקט כדי לא להעיר אף אחד, אבל חלק יצאו ברורים, וכך מצאתי מוטיב מנגינתי, שלימים הפך להיות השיר 'אני ואתה'. לפתיח של השיר קיבלתי השראה מהקטע "In Agadda La Vida" של להקת הרוק "איירון באטרפליי". האמת היא שאני לא יודע למה קיבלתי מהם השראה. אבל כך זה יצא וטוב שיצא".

 

"את יפה שלי"


"בסוף שנת 83' פנה אליי נחום היימן, שהיה אז מנהל ומייסד פסטיבל ערד, שאכתוב שיר חדש ואשתתף בתחרות זמר בפסטיבל. לא היה לי מה להציע ורציתי להשתתף. הייתה לי מנגינה, או יותר נכון פתיח של שיר שהתחלתי להלחין ונחצ'ה עורר בי אתגר לסיים אותו. התחלתי לכתוב מילים על הפגישה של אשתי מיכל ושלי, שנה אחת לפני כן. המנגינה כבר הייתה גמורה ברעיון, אבל את המילים לא הצלחתי לסיים לבדי. זה בטח היה קרוב מדי ולא הייתה לי פרספקטיבה. אז השמעתי את זה לאשתי שהתלהבה מהרעיון והוסיפה מילים משלה, וכך נולד שיר משותף שקשור לפגישה של שנינו. מה יותר טוב מזה".

 

"עוף גוזל"


"השיר נכתב בתחילת שנת 87'. אריק איינשטיין ז"ל  ואני סיימנו את האלבום 'אוהב להיות בבית' ומיד המשכנו לאלבום הבא. בזמן ההוא אריק ואני נפגשנו בעיקר אצלי בדירה, ברחוב טהון פינת בן יהודה בתל אביב. חדר קטן עם חלון קטן, פסנתר, שולחן ושני כסאות. היינו יושבים, מדברים, שותים קפה, מנגנים ומקליטים את השירים לטייפ מצ'וקמק שהיה לי. באחת הפעמים שנפגשנו אריק מוציא מכיס החולצה פיסות נייר ועליהן כתובות מילים וכל מיני משפטים, והוא אומר 'כתבתי כמה מילים לשיר חדש, מה דעתך'.

שידור מיוחד: כבוד אחרון לאריק איינשטיין (צילום: משה שי , פלאש 90)
"אריק סיפר איך לוקחים ליונה את הגוזלים מהקן כדי שהצווחה שלה תפתח שערי שמיים". איינשטיין ז"ל|צילום: משה שי , פלאש 90

"אני מעתיק את המילים, לוקח גיטרה, ומנסה להלחין. המוטיב הראשון שיוצא זה הפזמון  ומשם הלחן התגלגל הלאה. עשינו הפסקה. אריק יצא לסלון להתאוורר, נעמדנו מול החלון, ואריק התחיל לספר סיפור על איך בראש השנה, כשהמתפללים רוצים שתפילותיהם יישמעו בשמיים, הם באים לקן של היונה וגוזלים את הגוזלים, וכשהיונה חוזרת להאכיל אותם היא לא מוצאת אותם, אז היא פורצת בצווחה ואז נפתחים שערי השמיים והתפילות נשמעות. ובאותו הרגע נחתה יונה לבנה והתיישבה על אדן החלון של הדירה. כמו סימן משמיים. הסיפור עצוב וקצת אכזרי, אבל יצא שיר יפה".

 

"תן לחיות"


"אני על הבמה בשנת 91' בהופעה היכן שהוא בארץ, עושה בדיקת מיקרופון. תוך כדי אני מנגן לעצמי לאט לאט מקבץ צלילים ואקורדים, שהופך למנגינה שאני שר אל המיקרופון. הלהקה מצטרפת באופן ספונטני למקצב ולאווירה ואני מרגיש שיש פה משהו עם תוכן. מסתיימת ההופעה, אני מגיע הביתה ומקליט את הקטע. אז לא היו טלפונים חכמים שאפשר להקליט איתם מיד כמו היום. המילים באו אחר כך. בשיר יש לי ויכוח פילוסופי תאורטי אישי עם בורא עולם, ושאלות שאין עליהן תשובות מבוססות. כנראה שהנחמה שאנחנו מחפשים קשורה לאמונה שאנחנו מוצאים".

 

"סע לאט"


"סוף שנת 73' או תחילת 74', קצת אחרי מלחמת יום כיפור. היינו במילואים בצפון ובדרום, טיסות במטוסי ססנה, דקוטה, הרקולסים, ומה לא, שהעבירו אותנו להופעות ממקום למקום. נסיעות לאורכה ולרוחבה של  הארץ, לשיר  לחיילים ולהרים מורל. אריק כותב מילים על החוויות שעוברות עלינו, מין שיר פרוזה. המילים עוברות לשלום חנוך, שחושב שהשיר לא מספיק טוב. אריק מפנה את המילים אליי. אנחנו כבר באמצע תהליך עבודה על אלבום חדש. אני בתקופה שבה חיפשתי שינויים מוזיקליים, התחלתי להלחין מילים כתובות בעיתון בשביל לשבור את הסגנון הרגיל של הלחנת בית ופזמון לפי קצב מוגדר עם חרוזים. והנה נופלות עלי המילים האלו. זה היה אתגר רציני ומשמעותי בשבילי. עסקתי בהלחנה של השיר הרבה זמן, עד שיצא שיר שמורכב מחמישה חלקים, וכל חלק בשיר עומד לבד. קודם היה 'סע לאט' אחר, והשיר התגלגל במין רצי'טטיב, מה שנקרא היום ראפ. ואחר כך 'תן למחשבות לרוץ', ואחר כך 'אתה זוכר שנסענו לאילת', והלאה והלאה. בשבילי זה היה אתגר, ובדיעבד טוב ששלום לא הסכים להלחין אותו".

 

"אל תבכה ילד"


"לפני שהקלטתי את האלבום 'סיפור של חורף' התלבטתי מאד איך לעבד את השירים. האם לבחור בכיוון אקוסטי או בכיוון חשמלי יותר. אחרי התייעצויות עם חברת התקליטים בעניין החלטתי לעבד את השירים בצורה אקוסטית. זה כיוון את הביצוע שלי כזמר וגם את בחירת השירים לאלבום למשהו יותר רך ועדין. בזמן בחירת השירים נפגשתי עם מורתי למוזיקה אסתר אדמון שאמרה לי 'אל תשכח את הבית שלך'.

"הכוונה שלה היתה שאני אנבור בשירים מהבית ואנסה לבצע אותם בסגנוני. חשבתי שהרעיון מוצלח והתחלתי לנבור בארכיון המשפחתי. וכך הגעתי למי שהיה גיסי ז"ל, שהיה ממוצא טורקי, אהב שירים טורקיים והיה אספן של שירים. ממנו קיבלתי שיר טורקי שמצא חן בעיניי. ומחבר נוסף קיבלתי מילים של בחור בשם אפרים בוצ'וק. בשלב מסוים, כשאני משתעשע עם המנגינה של השיר, הרגשתי שהמילים שקיבלתי מתחברות ברעיון למנגינה שקיבלתי. חיברתי ביניהם ושיניתי באישור המלחין המקורי את המנגינה לשיר, כך שהיא תתאים לי ולרעיון שהיה לי. בהקלטה עצמה הזמנתי נגנים מאזרבייג'ן שניגנו על קאמנצ'ה - כינור אוריינטלי, על טאר - כלי פריטה, ועל תוף נגרה. מטורקיה הגיע נגן שניגן על קלרינט ממתכת בסולם סול. החיבור היה מקסים. לימדתי אותם את השיר והם השתלבו כאילו הכירו אותו מלפני. דרך אגב, המשפט שאמרה לי מורתי, 'אל תשכח את הבית שלך', הפך להיות שיר שכתבתי באלבום שלי 'על כף היד'.

 

"הכניסיני תחת כנפך"


"בסוף שנת 88' אריק ואני נפגשים בהיכל התרבות בתל אביב מאחורי הקלעים של ההופעה המשותפת שלו ושל שלום חנוך, מדברים קצת ואריק שואל אם ארצה לכתוב איתו  שירים חדשים לאלבום חדש. היתה הסכמה והחלטנו להתחיל להיפגש. במפגשים החלטנו להתרכז בעיקר בשירים שכתבו משוררים. אני קניתי את הספר של ביאליק 'כל שירי ח.נ.ביאליק', והנחתי אותו על המדף אצלי בדירה, ברחוב דיזינגוף 212. היינו נפגשים הרבה אצלי בדירה. באחת הפעמים אריק שלף את ספר השירים מהמדף והלך לשירותים. פתאום אני שומע אותו קורא לי משם 'היי, מיקי, יש פה שיר יפה שנקרא 'הכניסיני תחת כנפך' שים לב'. לקחתי את הספר, קראתי את השיר והחלתי להלחין את המילים הראשונות. הלחן לקטע השני בשיר בא כבר באופן טבעי אחרי הראשון".

 

"אמא אדמה"


"אני בלונדון עם להקת הצ'רצ'ילים, סוף שנת 71',  חורף, קר לי ואני מבואס מהמקום. גר בדירה שכורה בשכונת  סטמפורד היל במקום מדכא, מעליי עוברת רכבת באופן  קבוע כמעט כל היום. בשביל להרגיש קרוב לארץ הייתי מכין חומוס וטחינה. לקחתי גיטרה והתחלתי לנגן מנגינה. לא כתבתי מילים. השארתי אותה כך, כמו שהלחנתי. כשהגעתי לארץ לביקור נפגשתי עם אריק אצל אביגדור בדשא, וסיפרתי לו על המנגינה. השמעתי לו אותה והוא אהב. אמר שייתן  את זה ליענקל'ה רוטבליט, שאותו לא פגשתי, למרות שהוא כתב חלק מהשירים לאלבום שאריק ואני יצרנו לפני כן, 'בדשא אצל אביגדור'. יענקל'ה, שהוא משורר רגיש, כנראה הרגיש את מה שאני הרגשתי וכתב את המילים, והחיבור בין הלחן למילים פנטסטי".

 

"גברת מגונדרת"


"את המנגינה של השיר הזה הכרתי מהבית שלי עוד כשהייתי ילד. אבי ואמי אהבו את השיר הזה .לימים כשנולדה בתי שירה והגיעה לגיל שלוש וחצי, היא הייתה מחליפה בגדים ומתאפרת ונועלת נעלי עקב כמו שילדות עושות כהזדהות וחיקוי של האמא. המצב העלה לי רעיון למילים, שהתחברו למנגינה הזאת. כשהקלטתי את השיר רציתי  להוסיף עוד אלמנט בשירה ולא הצלחתי למצוא. כשעשיתי חזרות על השיר עם נגן הסאס (כלי פריטה טורקי, נקרא גם בגלמה) מוסטפא אפוקור, שאלתי אותו אם הוא רוצה להשתתף ולשיר בטורקית. הוא אמר לי שהוא לא בטוח, אבל יש את ביתו מוג'דה שיודעת לשיר. ואז פרצה לחדר בתו מוג'דה, שהתחילה לשיר איתי את השיר, היא בטורקית ואני בעברית. כמובן שזה היה יוצא מן הכלל. קיבלתי אישור מאביה מוסטפא, הזמנתי אותה לאולפן ואחר כך הכל היסטוריה".

 

"ערב מול הגלעד"


"השנה היא 1973. חזרתי מאנגליה, אחרי שנתיים שהייתי שם עם להקת הצ'רצ'ילים. הקמתי בארץ להקה וקראתי לה "הצ'רצ'ילים החדשים". ליווינו את אריק איינשטיין בעיקר בהופעות. אריק ואני התחלנו לעבוד על אלבום חדש. בזמן הזה אריק נותן לי שיר של לאה גולדברג, ערב מול הגלעד'. אני מרגיש שאלו מילים שאני צריך להלחין בצורה כזו, שהמנגינה תהפוך להכי ישראלית שיש, ואני בעצמי לא ידעתי מה זה 'הכי ישראלית' .ניסיתי כך וניסיתי אחרת והגעתי עד לבאך בשביל ליצור משהו אחר. בשבילי זה היה אתגר לא פשוט, עד שהתבייתי על מלודיה ששיקפה משהו שהוא ישראלי בעיניי. האמת היא שלא ידעתי מה זה בדיוק 'ישראלי' ונברתי אצל הרבה מלחינים ישראליים מן העבר, שניסו ליצור ברוח הצליל הבדואי והמזרחי, כדי למצוא את קו המשווה של המוזיקה הישראלית. אני חיפשתי משהו יותר קלאסי, כי בכל זאת, להלחין את לאה גולדברג, זה בעצם לצייר מוזיקה. לטעמי גולדברג היתה ציירת של מילים, והיא לא ציירה מילים בצורה אוריינטלית, אלא אירופאית. בסופו של עניין אני חושב שיצא שיר יפה".

*מיקי גבריאלוב יוצא לסיבוב הופעות חדש עם שירי האלבום החדש "ריח של ים", ויופיע ב: זאפה הרצלייה (12.12), הברלה להבות חביבה (9.1), זאפה ירושלים (15.1), זאפה תל אביב (30.1).