את יאיא כהן-אהרונוב מכירים בעיקר כבסיסט המתולתל של להקת "הדג נחש" ומאלבום הסולו שהוציא לפני כשנתיים. כעת הוא מוציא את השיר היפהפה "תמונה על הקיר", סינגל שני מאלבומו השני, אחרי "קאובוי של שושנים".
בלדה יפהפיה ומרגשת באמת
בשונה מהמוזיקה הגרובית של להקת-האם שלו "הדג נחש" וממרבית השירים שהוציא עד כה, "תמונה על הקיר" הוא בלדה יחסית שקטה, אותו כתב כהן-אהרונוב על אביו אפרים כהן-אהרונוב ז"ל, שהלך לעולמו ממחלת הסרטן כשיאיא, כיום אבא בעצמו, היה בן 21. בשיר הזה הוא לראשונה ונוגע בעצב הכואב (תרתי משמע) של היתמות.
"השיר הז נולד כשעבדתי עם דן תורן על האלבום הזה כיועץ אמנותי", אומר יאיא. "הוא עזר לי למצוא נושאים לטקסטים ונתן לי תרגיל לכתוב מכתב למישהו שלא ראיתי הרבה זמן. השיר נולד כמכתב מצתוך התרגיל. בהתחלה זה היה כל כך אישי והיה לי מאוד מוזר לשתף. אבל כל מי שהשמעתי לו מאוד התרגש והבנתי שזה מדבר להרבה אנשים. אבא שלי נפטר כשהייתי בן 21 ופתאום גיליתי שאני לא יודע עליו הרבה דברים ושהייתי רוצה לשתף אותו בהם".
"השיר איתי ואבא שלי הולך איתי בתוך המוזיקה שלי"
-מה אתה זוכר מאבא?
"יש המון זיכרונות. הוא היה ראש מחלקת הטקסים בעיריית ירושלים והיה מקבל פנים של גדולי האומה ושל אלה שבאים מחו"ל. הוא זכה בתואר אביר כבוד של מלכת הולנד. עכשיו כשאני אבא בעצמי ואיש ולא ילד הייתי רוצה לשמוע דעתו על דברים שאני עושה. הוא לא זכה לשמוע את הדג נחש ואת המוזיקה שלי, הוא ליווה אותי בתחילת הדרך בלבד".
_c.jpg)
-השיר עוזר להתמודד עם התחושת ההחמצה הזו?
"זה לא פותר את הבעיה כי זה עדיין קיים. השיר לא מחזיר אותו, אבל הוא גורם לי לחשוב עליו הרבה יותר. עברו 12 שנה ואני ממשיך בחיים, כשיש לי את השיר שמלווה אותי בהופעות. צילמתי לו קליפ ושם שרתי אותו 40 פעם בגלל הצילומים והיה מאוד מרגש כי הוא איתי, השיר איתי ואבא שלי הולך איתי בתוך המוזיקה שלי. ככה אני מרגיש".
"האלבום הזה מאוד אישי והיה לי קשה, אבל הלכתי על זה"
"באופן כללי המוזיקה היא טיפול פסיכולוגי שבה אתה אומר את הדברים. ב'קאובוי של שושנים' למשל יש התמודדות עם גבריות בעידן החדש. רוב החיים אמרתי שאני לא מספיק 'גבר גבר' בשביל החברה, אני לא מאצ'ו, לא הגבר שילך מכות וישפץ את הבית. באיזשהו שלב זה התחלף שאני כן הגבר. כי מי שבא כמאצ'ו לא עושה גבר יותר טוב. זה עזר לי להרים דגל של גבריות אחרת. המוזיקה עוזרת לך להתמודד עם החיים, אין ספק".
-החשיפה האישית שלך בשיר על אבא שלך לא מובנת מאליה.
"נכון. האלבום הזה מאוד אישי והיה לי קשה להוציא את זה. אבל הגעתי שלב בהתפתחות שלי כאמן שבו הגיע הזמן להוציא דברים החוצה. אני אוהב שאנשים מדברים ביצירה שלהם על מה שעובר עליהם, על הלב, הקרביים. צריך אומץ להיחשף ולהוציא החוצה, אבל הלכתי על זה בלב שלם, למרות שלקח לי זמן התבשל עם הרעיון. אני בא ממקום של להקה, חממה, ששם אני יכול להתחבא ולעשות מה שאני רוצה, ופה התחשק לי לצאת החוצה".
-וזה מאוד שונה ממה שהדג נחש עושים.
"כן, כי זו ההזדמנות להוציא את ה'אני מאמין' בנפרד. בלהקה זה קואליציה ופה אני נותן את שלי, מה שבא לי להגיד לעולם, מה שיושב לי על הלב. גם בדג נחש יש התפתחות לכיוונים אישיים. נגענו בזה קצת. לא אמרנו שאין שירים אישיים, אבל מתלבש לנו יותר טוב השירים על החיים והמדינה, לייצג דור בטקסטים שלנו, טקסטים על ישראל".
-אתה לא מרגיש בשיר הזה יותר מדי חשוף, לא יגידו שזו פורנוגרפיה של האבל הפרטי?
"אני ממש לא מרגיש ככה. אני מאמין בכנות, היצירה צריכה להיות כנה. יכולתי להתחבא מאחורי דברים, אבל כשאתה אומר את האמת מתחברים לזה. יש לי שירים עם יותר מטאפורות וכאלה. במקרה הזה השיר נכתב ממש כמכתב אישי. התחשק לי להלחין אותו וזה מה שיצא לא דמיינתי שהוא ייצא כסינגל. הלכתי עם ההרגשה וזה מאוד מרגש ועושה את העבודה".
"ראיתי שתי בנות בוכות בקהל ואני לא רגיל לזה"
-יגלו כאן צד אחר שלך.
"כן, וזה מה שרציתי. האלבום מגוון ויש כל מיני סגנונות, צדדים יותר רכים ונוגים ואחרים מהדג נחש. יש בי את הצד הזה של רצון לרגש, גם בשירים שכתבתי לאחרים. המוזיקה שאני שומע היא לא רק גרוב, יש גם צד של הרגש. התארחתי בהופעה לפני חודשיים, ניגנתי את השיר הזה, סיימתי אותו ואני רואה שתי בנות בקהל ממררות בבכי והיה לי קשה, כי אני רגיל לקהל שמח או קופץ ופתאום בכו. לקח לי הרבה זמן לקלוט ולהכיל את זה. אבל אם זה נוגע אז זה נוגע, מוזיקה התפקיד שלה גם לרגש".
-מתייחסים אליך אחרת כשאתה בא מלהקה?
"זו שאלה טובה שאני עוד לומד אותה. זה יתרון וחיסרון. מכירים אותי, אבל המוזיקה שלי היא לא של הלהקה. לוקח זמן להתרגל שאתה לא מה שמצפים. אני בתהליך של להרגיל את הקהל והאנשים ללמוד מי זה יאיא ולא רק 'יאיא מהדג'. מצד שני אני גאה שאני 'יאיא מהדג', בשבילי זה מפעל חיים, אני שם מהיום הראשון וזה דבר מאוד חשוב".
-והיום אתה כבר אבא.
"יש לי בת, בת שנתיים וחצי בשם אורי. היא שרה את כל השירים שלי מגיל שנה וחצי, בטירוף, כל היום שרה. יש מצב שהיא תהיה זמרת כי היא לא מזייפת. בכלל, היה לנו בדג נחש 'בייבי בום', שבשישה חודשים נולדו חמישה תינוקות בלהקה. כשנהיה זקנים ולא יהיה לנו כוח לקפוץ הם יופיעו במקומנו".
* יאיא כהן-אהרונוב יופיע ב"ארמנס" באור יהודה ב -21 בנובמבר ובהופעה חגיגית בתמונע בתל אביב ב-28 בנובמבר, עם אלון רדאי בקלידים, יוסי מזרחי בגיטרה וניר מנצור בתופים.