אחרי המיינסטרים, הים-תיכוני והאוספים בחלק א' ואחרי הרוק בעברית ואנגלית בחלק ב', מגיע תורם של ההיפ הופ, מוזיקת העולם ואלבומי האמונה. קבלו סדרה שלישית (ואחרונה) של המלצות שלנו למתנות שוות לחודש החגים.
היפ הופ
מתיסיהו – "Light"
הוא לא הכי ישראלי, אבל אי אפשר לעבור את ראש השנה הזה בלעדיו. הבחור החסידי מברוקלין שכבר הפתיע אותנו בארץ בכמה הופעות סוחפות, הוציא אלבום שלישי. ומה בתוכנית הפעם? פחות אלמנטיים משיחיים והרבה יותר פופ, הרבה יותר היפהופ, הפקה מוקפדת ולהיטי MTV. אם אתם רוצים להתחזק עדיף שתלכו יותר לכיוון של אתי אנקרי, אבל אם אתם רוצים לעשות שמח, מתיסיהו עם האלבום "Light" עונה על כל הציפיות.
שי 360 - "כולם רוצים את האמת"
האלבום החדש של שי 360 מתגוון מהיפ הופ לתוך מוזיקת עולם, פופ, קיטש ("חצי עולם"), סול, רוק וכמובן גרוב. מהרצועה הראשונה "א.מ.ת.א.ק.ט" ועד שיר הנושא שסוגר את האלבום שב ומוכיח שי שיש לו הרבה כישרון וגם את הדרכים הנכונות לבטא אותו, מהגדלת האגו עד התרסה, מאהבה עד מודעות חברתית. 360 עושה את זה, כמקובל, בעזרתם האדיבה של אורחים כמו מטרו, מייקל הרפז, היאמאנז, מומי לוי (לפעמים נדמה שבספר החוקים של ההיפ הופ הישראלי כתוב שאסור להוציא אלבום בלי דואט איתו), פלד ואורטגה, בריינד, כלא 6, תומר רז, יונתן דרור ואלון שר, וכמובן האח הגדול סאבלימינל שעינו תמיד פקוחה לכיוון הלהיט הבא. לא בטוח שהדיסק הזה יוציא את ההיפ הופ מקומי מהקיפאון שנקלע אליו לאחרונה, אבל בטוח שב"תאקט" לא יפסיקו לנסות להגניב לנו את הצורה (אסף נבו).
קוטג' - "קוטג'"
מהאגף ההפוך של ההיפ הופ המקומי, אגף הרגאיי-ראסטה-ראגא-מאפין מגיח קוטג' עם אלבום סולו, שמגיע אחרי שנים של ציפייה ודשדוש. גם הוא, כמו שי, מודה על העטיפה לאלוהים, מה שמעיד שהראפרים שלנו, גם אם הם משבטים יריבים, עדיין מאמינים. לקוטג' יש אפילו שיר בשם "אב בשמיים", סוג של ראפר כשר. אז אדם בכור (זה השם הרשמי) יביא לכם את הפנאן של "שחור ולבן", יעשן אתכם "גנג'ה וויד", יודה אתכם בהתרגשות ל"אמא" ואפילו יהיה אתכם "סליזי", אבל מרבית האלבום שלו מתנהל די על מי מנוחות. עד שמגיעה רצועה 8 "בשביל המוזיקה" עם החבר הטוב קוואמי, שסוחב חזק לאזורי הביסטי בויז. זה לא שהאלבום רע, הוא אפילו מומלץ, אבל התחושה שהולכת ומתחזקת ככל שמאזינים לו היא שההיפ הופ הישראלי נמצא בשלב אבולוציוני מעט מסתגר. (אסף נבו).
Dig It – אוסף היפ הופ
בין להיטים גדולים של "פלו רידה", אייקון וליל וויין, משתחלים לאוסף הזה גם כמה שמות כחול-לבן כמו סאבלימינל עם "חי בגדול", מטרו עם "תל-אביבי" (שניהם מאותו בית ומדברים על אותו דבר), גיא מר עם שיר הנושא של אלבומו "אין לי מה להתלונן", אקסום השכונתיים עם "אחלה קומבינה", רונית ראסטה עם מה-שאמור-היה-להיות-להיט - "דבש" וקוטג' מהאייטם הקודם. בקיצור – כל מה שחובב היפ הופ מקומי שהמחשב התקלקל לו צריך כדי להעביר את החגים. האוסף הזה גם מראה שעם כמה שהשמות מחו"ל גדולים, לחבר'ה שלנו אין מה להתבייש. (אסף נבו).
מוזיקת עולם
מוש בן ארי - "אנשום"
בהאזנה ראשונה האלבום החדש של מוש בן ארי מטעה. על פניו נדמה שמדובר בעוד דיסק באווירה שאנטית ורגועה, משהו נעים נעים. כי אין כאן "ממריאים" חדש, וגם לא "יה" מקפיץ, או שיר אחר שמיד שולח אותך לרחבת הריקודים.
אבל כשנכנסים לעומק מגלים שלהיות פס-קול של ירידה לסיני זה משהו שבן ארי השאיר מאחוריו. האלבום הזה הרבה יותר בוגר, אישי, חשוף ומעמיק מאשר מה שאוהבים לכנות "שאנטי". יש כאן אומנם שירי אהבה, אבל הסייפא היא טקסטים עם אמירות חברתיות ואף כלכליות, חלקן מתריסות, ומניפסטים מוצקים על הנושא שמעסיק את בן ארי יותר מכל - שימור ואיכות הסביבה (אפרופו רצועת הבונוס "ים המלח").
חלק משירי האלבום נכתבו במהלך מסע רענון להודו ולמזרח אליו יצא בן ארי, וכמו שזה נשמע - זה עשה לו ממש טוב: ההגשה שלו צלולה מתמיד - בשיר כמו "אנשום", למשל, מוש אשכרה שר במלוא הגרון והעוצמה, אולי לראשונה בקריירה, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להגיד, והעיבודים המוזיקליים שלו ושל אסי איילון עוטפים את השירים בצליל שדרכו אפשר להתחבר אליהם באופן הברור והטוב ביותר. (ליזט דנן, אסף נבו).
מיכאל גריילסאמר
הוא מתחיל עם הבטחה לבוקר טוב, ממשיך עם שיר אהבה לאשתו היקרה ומקנח בסולו של כינור. תקליט הבכורה של מיכאל גרייסלאמר הוא פס-הקול האולטימטיבי שאתם צריכים במסע הפקוק כל הדרך אל ארוחת החג. הוא יקפיץ אתכם עם נגיעות ברורות של רגאיי וגרוב מדויק, ירגש אתכם בזכות טקסטים פשוטים אך נוגעים ללב ויגרום לכם לרצות לנסוע לפריז וללמוד צרפתית. או לאכול קרואסון. אז נכון שכזמר יש לו שם קצת ארוך, אבל עם תקליט ראשון מקורי וייחודי, שווה בהחלט להתאמץ ולזכור אותו (לילי שרצקי).
יסמין לוי – להרגיש
כנראה שהשנה היא השנה של "הללויה" לאונרד כהן. עובדה שאפילו יסמין לוי באלבומה החדש "Sentir" מביאה את גרסת הלאדינו לשיר המופת הזה. זמרת הלאדינו המוערכת שזוכה להצלחה בין לאומית מוציאה את אלבומה הרביעי . על אף שכל הדיסק בספרדית יש בו ייצוג לעברית בשיר הסוגר את האלבום, שנקרא "יגדל". לוי שהופיעה כבר באולמות הגדולים בעולם כמו הקרנגי הול, בית האופרה של סידני ועוד, מצליחה כאן לשמר את איכויותיה ואף לעשות את המעשה המדהים ולהשתפר. הקהל הנאמן שלה ייהנה ממנה שוב, לפחות כמו באלבומים הקודמים, אם לא למעלה מזה (ליזט דנן).
אלבומי אמונה
גולן אזולאי
את גולן אזולאי אתם בטח מכירים יותר כשחקן ("טירונות", "בנות בראון"), והנה הוא מוציא דיסק בכורה בשם "בדרך אל הלב" ומספר על מסע התשובה שלו. חשבתם פעם לדבר עם בורא עולם ובמקביל לנוע לצלילים לטיניים? בשיר הפותח "אדון מנהל (של כל העולם)" בו משתתפת התזמורת האנדלוסית תגלו שזה אפשרי. האלבום הזה ייקח אתכם ברחבי העולם כשהוא משלב בתוכו לחנים ספרדיים, בדואיים, טקסטים מהמקורות כמו "אשת חיל" ולחן מיוחד לשירת העשבים הברסלבי (ליזט דנן).
אמנון פישר - "פשוט"
אלבומו השני של השחקן אמנון פישר הוא דיסק אישי וחשוף. אל תטעו לשם השיר הראשון שיצא ממנו - "כמו מלך" - להטעות אתכם, כי האלבום כשמו כן הוא - "פשוט". פישר, שהוציא בעבר את האלבום המוערך "הבן של יוסי ומלי", המשיך לאסוף חומרים ושירים מעולמו האישי והפנימי ומצליח למצוא כאן מקום מיוחד של תחושת "ביחד", מקום קסום בו המוזיקה והמילים מתחברות לשלם שעוטף את ההאזנה בדוק של אופטימיות זהירה. באלבום אפשר לשמוע את החיפוש של פישר, את הדרך שהוא בונה לעצמו, את ההתלבטויות שמשובצות כאבני מדרך באותו שביל של החיים. אתם מוזמנים לצאת איתו למסע. (ליזט דנן).