מכונית משטרה שוקעת
הקליפ כולו ממוקם בניו אורלינס, לואיזינה, המקום שבו אמא של ביונסה גדלה ואחותה סולאנג' מתגוררת כרגע. ביונסה משתמשת במקום הזה כדי להדגיש את הקיפוח של השחורים דרך מה שקרה שם במהלך הוריקן קתרינה (2005). הקליפ נפתח כשביונסה נמצאת על גג ניידת של משטרת ניו אורלינס ששקועה בשטפונות שיצר ההוריקן, ונגמר בכך שהיא טובעת במים - כפי ששחורים רבו טבעו באמת. 10 שנים אחר כך, הקהילה המקומית עדיין מחלימה מאסון הטבע שהתוצאות שלו הוחמרו על ידי אי צדק כלכלי וגזעני. הקריינות אומרת: "מה קרה אחרי ניו אורלינס", וזהו למעשה קולו של גבר בשם מסי מיה, סלב אינטרנטי פרובוקטיבי מניו אורלינס שנורה למוות ב-2010.
שיטפונות
בקליפ משולבים קטעים מתוך סרט דוקומנטרי שמציג את הנזקים מהוריקן קתרינה (אגב, יוצרי הסרט כעסו על כך שלא ניתן להם קרדיט, ובסוף קיבלו את מה שמגיע להם והעניין הסתדר). הסרט הזה והקליפ של ביונסה הם תזכורת לשני דברים: שמוזיקה מאחדת אותנו, ושהוריקן קתרינה היה יותר מאסון טבע, הוא היה אסון חברתי. אגב, כבר עלו קולות בעקבות הקליפ שטוענים שביונסה סתם מנצלת את האסון של הוריקן קתרינה בלי באמת לעזור לאנשים האנשים שנפגעו ממנו. אז לא שהיא באמת צריכה שאגן עליה, אבל רק שתדעו שמיד אחרי האסון ביונסה וקלי רולנד (חברתה לדסטניז צ'יילד) הקימו קרן צדקה שנותנת סיוע ודיור לאלו שאיבדו הכל בסופה.
אהבה עצמית
"אני אוהבת את האפרו של התינוקת שלי, אני אוהבת את הניגר שלי עם עם נחיריים של הג'קסון פייב" - השורות האלה כמובן מדברות על הדיבור בתקשורת על הנחיריים של בעלה, ג'יי זי, ועל כך שהיא לא מחליקה את השיער של הבת שלה בלו אייבי. ביונסה מסרבת להתאים את עצמה לאידיאל היופי הלבן ולאורך כל השיר עפה על הזהות השחורה שלה, גם החיצונית. התשובה שלה למלכלכים היא לצלם את ביתה עומדת בגאווה עם השיער הטבעי שלה. לאורך הקליפ ביונסה מחליפה כל מיני סגנונות שיער, ביניהם גם האפרו הטבעי שלה. עבור בנות שחורות כל נושא האפרו הזה הוא מאבק מתמשך של החלקות.