קטלין רייטר, זוכת "דה ווייס", מוציאה היום את השיר "כלום לא עוזר לי", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה בהפקתם המוזיקלית של רונן סאבו ואופיר קותיאל (סאבו וקותי), זאת במקביל לכיכוכבה בפסטיגל הנוכחי. מי שהתרשם מיכולותיה הווקאליות הגבוהות של העולה החדשה ממונטריאול בטלוויזיה ובסינגל "צועקת לך", יכול היה לראות אותה מתארחת לאחרונה בהופעה של שרית חדד בפארק שרון ובמופע ההשקה של חן אהרוני ולראות שגם על הבמה היא שורפת.
את "כלום לא עוזר לי" כתב והלחין ניר דנן, ורייטר מפרשת אותו כשיר על פרידה. הסגנון המוזיקלי, מעין פופ-סול עם רית'ם נ' בלוז, משהו שנשמע בין אדל לאיימי וויינהאוס, הוא מבחינתה השפן שהיא שולפת כאן מהכובע. "ידענו שזה יפתיע אנשים, התכוונו לזה", אומרת קטלין.
-איך את מתחברת לשיר?
"מאוד מתחברת. זה שיר שמדבר על פרידה קשה. לפעמים קשה להשתחרר מאנשים, מהבן אדם וזה רודף אחריך. השיר מדבר על זה".
-ממקום של פרידה מהמשפחה שנשארה בקנדה או פרידה מבחור?
"אפשר לקחת אותו לשני הכיוונים. אני בקטע של פרידה זוגית. זה קורה בכל מיני תקופות בחיים. זו לא פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה. זה קרה לי כמה פעמים, להרגיש את ההרגשה. למשל כשאתה בתיכון ואתה בסיטואציה שאת לא יכול לברוח ממנו כי הוא תמיד שם. היתה לי סיטואציה כזו בתיכון. דלקתי על מישהו והייתי דלוקה עליו, רציתי להשתחרר ממנו וזה לא עזר לי כי הוא תמיד נמצא בסביבה ואתה לא יכול להשתחרר. זה דבר קשה להיפרד וקשה להשתחרר גם".
-ויש את הפרידה מהמשפחה שנשארה בחו"ל.
"זה דבר קשה להתמודד איתו. חשבתי שכאשר יותר זמן יעבור זה יהיה יותר קל לי, אבל זה לא ככה. הזמן עובר והריחוק נהיה רק יותר קשה. כשביקרתי בקנדה היה קשה לעזוב שוב ולחזור לארץ. גם במצב כזה, בתקופה מהממת בחיים שלי, שאני עושה דברים בקריירה. היום התגשם חלום ענק כשיוצא לי סינגל והם לא איתי כדי לחגוג. אנחנו מדברים בסקייפ ובטלפון אבל קשה לעבור את הדברים בלי משפחה תומכת".
-ועכשיו גם יש את הלחץ של הפסטיגל.
"זו עבודה מאוד קשה וגם נורא כיף. אני לוקחת את זה כסוג של בית ספר ומנסה ללמוד מהחוויה. האנשים מהממים, ההפקה מטורפת, חוויה מדהימה. בפסטיגל אני בתפקיד 'קטלין הקוטלת'. זה על בסיס סיפור של מרגלים. יש רשע ויש מרגלים צעירים שצריכים להציל את העולם. יש 'ארבעת המופלאים' ואני אחת מהם. התחום שלי זה נשק, אני כאילו מומחית לכלי נשק ואמנויות לחימה והלוואי וזה היה אמיתי בחיים, כי אני כל כך לא. אני שרה שם את השיר של הפסטיגל 'אל תתעסקו איתי', שגם אותו כפיר אפשטיין כתב. זה שיר פופ כיפי שמקפיץ את הקהל. ואני גם שרה שם עם אתניקס את 'קטורנה מסאלה' בתפקיד זהבה בן וזה ממש כיף. אני כל יום מופיעה איתם, וזה טירוף מה שהולך שם".
-בואי נחזור לשיר, איך הגעת אליו?
"אחרי שהתוכנית הסתיימה התחלתי לאסוף חומרים עם אנשי 'הליקון'. השיר הזה פשוט הגיע אלי. התחברתי לטקסט ולגרוב. השמענו אותו לסאבו וקותי והם עפו על זה. הבנו שטוב להתחיל עם שיר כזה, במיוחד שזה הז'אנר שלהם, שתפור עליהם. גילינו שהחיבור מהמם ונכנסנו לאולפן להקליט. אנחנו בתהליך של אלבום, הקלטנו כבר חמישה שירים, יש לי שם חומרים שנועם חורב כתב ושגיא ויהל הלחינו, שירים שכפיר אפשטיין כתב והלחין, כל מיני".
-לפי מה בחרת את סאבו וקותי כמפיקים מוזיקליים לאלבום?
"היה מאוד קשה לי לבחור ולשייך את עצמי לסגנון מסוים. אני מבולבלת כי אני יכולה לשיר מלא סגנונות, אני מפוזרת בקטע הזה. ב'הליקון' המליצו לפגוש אותם. הכרתי את ההפקות שלהם לקרולינה והיא אחת הזמרות שהכי התחברתי אליה כשגיליתי אותה כשבאתי לארץ. היא מהממת על הבמה, משדרת כוח ושרה עם נשמה שזה בעצם הסגנון שלי שירת סול, וככה התחברנו".
-אז הכיוון הוא משהו בין אדל לאיימי וויינהאוס.
"כן, בין אדל לאיימי וויינהאוס זו דרך טובה לתאר את זה.. זה כל הקטע. בתחום המוזיקה חשוב לחדש ולהביא משהו מרענן ולא ללכת על הצפוי, על מה שכבר יש ברדיו".
-אפרת גוש כבר עשתה אלבום בעקבות איימי וויינהאוס.
"זמרות כמו אפרת גוש וקרולינה הביאו משהו חדש ואם אני יכולה להמשיך אותן זה גדול בעיני".
-מה הציפיות שלך?
"זה נראה לי לא טוב להיכנס עם ציפיות. צריך פשוט להיכנס ולעשות מה שמרגיש לך טוב. אני מקווה שזה יצליח, שבעזרת השם השיר יצליח ושהאלבום ייצא מוצלח. אני מנסה לא להתבלבל בציפיות כי זה מוריד מהפוקוס. בשורה התחתונה אני רוצה להוציא מוזיקה טובה שאני אוהבת ושאתרגש מהשירים, זה מה שהכי חשוב לי".
-גם את אומרת הרבה "בעזרת השם"?
"בטח, ברור, זה לא יכול להזיק זה בטוח".