אדיר אוחיון: "אין קשר בין המוזיקה שאני עושה לבין כוכב נולד"

אדיר אוחיון, בן 24 לפני חודש, במקור מהעיירה הצפונית שלומי, סומן לפני שנתיים כרוקר של "כוכב נולד 5", זה שהימם את כולם עם קול הפלצט הגבוה, שיר מקורי בשם "לצלול" וביצוע מקורי לא פחות ל"מחכים למשיח" של שלום חנוך.

עכשיו, יותר משנתיים אחרי, מוציא אוחיון יחד עם הרכב "הילדות" שיר בשם "לאט לאט", אותו כבר ביצע בתוכנית "הצילו, אני כוכב נולד" בערוץ 24. מדובר ברוק עם השפעות ברורות של להקות כמו מיוז ורדיוהד ועם אותו קול פלצט מזוהה. הוא יוצא כסינגל ראשון מתוך אלבום בכורה שייצא בחודשים הקרובים. 

"בעיני השיר הזה יכול לסכם את העבודה המוזיקלית שלנו ולייצג את הצבע שלנו", אומר אוחיון. איתו בהרכב מנגנים עידו (דודו) הרשקוביץ (בס) ונדב הושע (תופים), המכונים כאמור "הילדות", שניהם מבוגרים מאוחיון ושניהם התחתנו בקיץ האחרון. "אנחנו מנגנים יחד כבר חמש או שש שנים, הרבה לפני שהייתי ב'כוכב נולד'", אומר אוחיון, "שלושתנו מהצפון, הגענו לתל אביב לפני 3 שנים, בעיקר כדי להופיע. גם כשהייתי ב'כוכב נולד' היינו עדיין להקה - מנגנים, עובדים על החומרים, תמיד שלושתנו יחד".

"אני כותב על תחושת מחנק, טרגדיות בין-אישיות. אני חי בשביל השיר הבא"

-איך הכרתם?
"הכרנו כשהגעתי לאולפן הקלטות שהיה להם בקיבוץ אילון בצפון בהתחלה כלקוח. התחברנו, התחלנו לנגן ולהופיע וכך נולד הטריו. אני כותב את השירים אבל לדודו (עידו) ולנדב יש התערבות מוזיקלית גם בלחנים, כשאת העיבודים עושים יחד. השירים שלנו לא היו נשמעים אותו דבר אם הם לא היו מנוגנים על ידי הלהקה הזו. יכולתי לכתוב אותם עם אנשים אחרים וזה לא היה מגיע למקום הזה. אני מבסוט להיות בתוך להקה, כגוף. יש כימיה, יצירה משותפת, ולא רק הזמר ואיך שהוא כותב".

-על מה אתה כותב?
"על הכל. תחושת מחנק, טרגדיות בין-אישיות, אלף נושאים, החיים הם ניואנסים קטנים. אני מקבל הארה שמגיעה משום מקום. בשביל זה אני חי, בשביל לכתוב את השיר הבא".

-טרגדיות בין-אישיות?
"יש לי נטייה להפוך דברים לטרגדיה. למשל בחורות, בנות. כתבתי שירים על דברים שהביאו אותי למצב של חוסר אונים, חוסר יכולת להסביר את עצמך, לנתח את הסיטואציה. יש לכתיבה אפקט טיפולי, זה מגיע משם".

-שירי מחאה? התרסה?
"ביסוד שלי אני לא אדם מאוד פוליטי. לצערי אני מאוד פאסיבי. לפעמים יש הבזקים של אמירות חבריות, אבל בגדול לא באמת מתחתי ביקורת, אלא לפעמים אני משלב תיאורים חברתיים בשירים שלי ומצייר את הנוף כדי שיבינו על מה התמונה. מצד שני, צילמנו קליפ לפני יומיים ל'לאט לאט' שהסיפור שלו לא קשור לשיר ומתעסק בבעיית העובדים הזרים בקטע של סרט בריחה. יש בקליפ עובדת זרה שבורחת מאנשים, אני עוזר לה לברוח. אז מתגלה שהם שוטרים, שאותם משחקים עידו ונדב. בסוף הם תופסים אותנו, היא מצליחה לברוח ואני חוטף מהם את האגרסיות. אני לא אכתוב על זה שיר, אבל אם אפשר לעשות משהו ככה, אז בשמחה".

"אנחנו מתאבדים על כל הופעה והקלטה כמו חיות"

-איך נשמע האלבום שלכם?
"יש גיוון, עם תחושה ברורה של קו אופי ברוב הגיטרות. אבל כל שיר והעולם שלו. יש יותר בועטים ויש כמה בלדות. לפי התגובות שאני מקבל התפיסה של הנגינה שלנו היא אחרת, ויש משהו באווירה של השירים וההפקה שהיא יותר חו"לית. אנחנו לא מחפשים להגיע למשהו מיוחד, אבל הכימיה בינינו יוצרת משהו. בגלל זה העסק לא מתפרק וממשיך הלאה. מבחינת השפעות אז עידו ונדב באו מרוק קלאסי - קינג קרימזון, קאמל, דיפ פרפל, לד זפלין, ביטלס - דברים עתיקים בתפיסה עם הרבה כוח. אני מושפע גם מזה, אבל בעיקר מרדיוהד וג'ף באקלי ודברים כאלה. בארץ אני אוהב את אביב גפן, אביתר בנאי, פורטיס, שהעביר עלי דברים שלא ידעתי. לא חסר פה מוזיקה טובה".

-לאיזה מקום את מכוונים כלהקה? שוליים? מיינסטרים?
"אנחנו מתאבדים על כל הופעה והקלטה כמו חיות. הנגינה טוטאלית, משתדלים להיות מחוברים למה שאנחנו עושים. אנחנו לומדים מהופעות למה הקהל מתחבר יותר ואנחנו מבחינתנו מרגישים מה יכול לייצג אותנו יותר ומה פחות. יש אלמנטים שבאמת מנצחים ואנחנו מאמינים שמה שעובד אצלנו יעבוד גם על אחרים. אנחנו לא מכוונים להיות כלום, רק רוצים לנגן, לא משנה איפה. לא מתכננים להשתלט על העולם. אני לא עובד לפי פנטזיות ומעדיף להתרכז במה שאני הכי יכול, מאשר לבזבז אנרגיה על איך זה יהיה ולאן זה יגיע. בינתיים צריך להתרכז בעשייה".

"אם היה להורים שלנו כסף אולי היינו לוקחים מהם"

-מאיפה הכסף?
"הכל השקעה פרטית שלנו לחלוטין. הכסף מגיע מעבודה קשה. הוא יורד מההטבות והפריבילגיות האישיות. המוזיקה היא הפריבילגיה, אז אין דמעות שנשפכות. אם היה להורים שלנו כסף אולי היינו לוקחים מהם, אבל אין".

-מה קרה עם החתימה שלך ב"הליקון", ב"בארבי רקורדס"?
"היינו שם וזה הסתיים. בלי קשר לבארבי משהו באיך ניגנו אז לא היה להיט. היום הכימיה היא בשיאה, אז לא. היו לנו הקלטות שגנזנו, שלושה חודשים חיפשנו את עצמנו מבחינה מוזיקלית, היו הרבה דברים שלא קרו לפי התכנון. היה לי אפילו תקליט מוכן לפני כוכב נולד".

-אתה נשמע כאילו בכלל לא היית בכוכב נולד.
"חוץ מהפרסום התוכנית הזו עזרה לי להכיר את עצמי, לימדה אותי להישאר עצמי, הבנתי כמה דברים עלתעשיית המוזיקה. כתבתי שניים-שלושה שירים על החוויה הזו, שהיא מבין החזקות שהיו לי בחיים, אבל התפיסה המוזיקלית שלי ואיך שאני כותב לא קשורים לכוכב נולד. אין קשר בין המוזיקה שאני עושה לבין זה שהייתי שם. לא הגעתי לשם במטרה להבין מה הקהל רוצה ואז ללכת עם המניירה, אלא כדי להראות אותי ולהתנסות. עשיתי שם שיר אלטרנטיבי ועד היום זוכרים אותו ומבקשים אותו בהופעות. הוכחתי שגם לאלטרנטיב יש שם מקום".

"הזדהיתי עם לירן דנינו. מיי היא כמו פרדי מרקורי"

-ראית את העונה האחרונה?
"ראיתי כמה נאמברים של כל אחד. עונה מאוד צבעונית ומגוונת, כל אחד הביא צבע מסוים ודמות מסוימת וכולם היו מאוד טובים בקטע שלהם. אישית יותר התחברתי ללירן דנינו, הוא כבש אותי בגלל התמימות שלו, הוא קצת הזכיר לי אותי מלפני שנתיים".

ומיי?
"מיי היא כמו פרדי מרקורי. היא כובשת אותך ותופסת אותך בלי לשאול אותך בכלל ואתה נכנס לזה בלי לחשוב, היא מצליחה ליצור סיטואציה שמאוד קשה ליצור אותה".

-מה יהיה עם הפלצט?
"הוא ישנו, נותן לי ייחודיות, הוא החותמת שלי. מוזר לי שמתייחסים לזה כאילו אני עוף זר. זה מגוחך בעיני, כי יש עוד הרבה זמרים בעולם ששרים ככה. זה משהו שמגיע מבפנים, אני לא שולט בו. אני משתמש בו ברגעים שזה נחוץ. זה בא אצלי קומפלט, אין לי הפרדה בין הקולות".

-מתי אתם בהופעות?
"אנחנו בחודש הפסקה כי נדב יוצא לירח דבש עם אשתו, אבל ב-13/12 אנחנו באוזן בר בתל אביב ואחרי זה הפטרייה בקיבוץ דן ולבונטין".