נחמיה פרידקס ז"ל נולד ב-27.6.1952 בחיפה. בן שני לאפרים ואסתר, שהייתה ניצולת שואה. אח צעיר למנחם, הוא נקרא על שם אחיה של אסתר שנהרג במלחמת העצמאות. נחמיה גדל כילד שקט, ספורטאי. מגיל צעיר כתב שירים, ניגן באקורדיון והצטיין במקצועות הריאלים. מדי קיץ נהג לעבוד בבתי הזיקוק בחיפה. הוריו היו דתיים ליברלים, ולקראת סוף התיכון יצא בשאלה. הוא גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב בחיל הרגלים. לאחר הטירונות עבר קורס חובשים והועבר לחיל הרפואה, הוצב ב"גדוד הבוקעים הראשון", גדוד 51 של חטיבת גולני, ושירת כחובש קרבי, החובש הפלוגתי. לקראת סוף השירות, הפך לבן זוגה של חוה, הצעירה ממנו בשנתיים.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה נחמיה בחופשת שחרור. הוא גר בבית הוריו בחיפה, והספיק להתקבל ללימודי פיזיקה ואוירונאוטיקה בטכניון, אך עבר גם קורס של משרד החוץ ואמור היה לנסוע לשרת בתפקיד בטחוני בארצות הברית, כנראה בשב"כ, שם משפחתו כבר שונה מפרידקס לשפריר, והוא החזיק בדרכון חדש. בשל כך, לא נקרא למילואים, אך למרות זאת, החליט להצטרף לחבריו ברמת הגולן. הוא פגש את היחידה ונלחם איתם במשך כמה ימים עד הקרב על החרמון, שם נהרג מפגיעת צלף, ב-22.10.73.
נחמיה פרידקס ז"ל כתב בחייו את את השיר "עינייך", אותו מבצעת חגית יאסו במסגרת פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל, המוקדש השנה לחללי מלחמת יום הכיפורים. את השיר הלחין נורי קורן, אחיינו של נחמיה, ששירת עם חגית יאסו בלהקה צבאית. את העיבוד וההפקה מוזיקלית עשה עמוס בן דוד.
"עינייך"
"כחול המים הצלולים, חול הים והגלים, השמים הכחולים, בעינייך משתקפים / הימים והצללים, הלילות האפלים, כוכבים שעוד נופלים, את עינייך אופפים / עינייך, בי הכו כגלים, עינייך, לי חכו בשבילים, עינייך, לא עברו השנים / לא אפף העשן, לא כיסה הענן, אך דמעו הריסים".
חגית יאסו: "מצאתי קווי דמיון בינינו"
"קיבלתי את הטקסט, קראתי את ההיסטוריה של נחמיה מצאתי הרבה חיבורים ביני לבינו", אומרת חגית יאסו. "גם אני גדלתי כילדה שקטה עם זיקה למוזיקה. נחמיה נפטר ביום כיפור ואני נולדתי ביום כיפור. שמחתי לשמוע שנורי שהיה איתי בלהקה הצבאית הלחין את השיר".
-למעשה זה שיר אהבה.
"כן, נחמיה כתב את 'עינייך' לחברה שלו, הוא ממש תיאר אותה, תיאר את העיניים הכחולות שלה. הבנתי שהוא היה איש שאהב חופש, איש עם המון נתינה, שסיים את הצבא וחזר להילחם עם החברים - לא משהו שכל אחד היה עושה. היה לי חיבור מיידי לטקסט. גם עמוס בן דוד עשה עבודה מדהימה ואני מאוד מרוצה מאיך שאני נשמעת בשיר".
-איך היתה הרגשה לשיר אותו מול קהל לפני כשבוע?
"הופעתי בערב מיוחד של הפרויקט 'עוד מעט נהפול לשיר'. המשפחה של נחמיה היתה שם ומאוד התרגשתי. התקשרתי אליהם למחרת להגיד שמאוד שמחתי לקחת חלק בפרויקט וקיבלתי תגובות טובות. אני מקווה שנתתי סוג של געגוע וזיכרון למשפחה שלו. אני מכירה משפחות שכולות מהעיר שלי, שדרות, שכל שנה עולות בעצרת האזכרה ומספרות על יקירהן".
-זה שיר שתרצי להוציא באלבום שלך?
"כן אני אשמח. אני רוצה מאוד שאנשים ישמעו ויכירו את הסיפור. זה כבוד קטן ממני לחייל נחמיה פרידקס ז"ל שהקדיש את חייו למען המדינה".