בצבא שיש לו מדינה, לא מפתיע שגם הארסנל התרבותי מלא בירוק זית ובסלנג צבאי. בספרות, בתיאטרון ובקולנוע – האמנות הישראלית מתכתבת עם צה"ל, וגם המוזיקה לא פוסחת על התייצבות. לכן החלטנו לרכז רשימה של עשרה שירי צבא ישראליים – רשימה לחלוטין לא גמורה, שאתם יותר ממוזמנים להוסיף אליה שירים נוספים בטוקבקים. ברשותכם, דילגנו על שירי הלהקות הצבאיות, "שתי אצבעות מצידון" ו"פרחים בקנה" והתרכזנו בשירים עכשוויים יותר – אבל אם אתם חושבים שטעינו, אתם מוזמנים לספר לנו גם עליהם.
ברי סחרוף – 77'
אי אפשר שלא לפתוח את הרשימה עם נסיך הרוקנרול הישראלי, בשיר שאמנם אפשר להגדיר כיותר ישראלי מצבאי, אבל בעצם, מה ההבדל? פורטרט של שנה ששינתה את הישראליות, מהמהפך בבחירות, דרך הביקור של סאדאת ועד הניצחון של מכבי – והכל מנקודת המבט של "חייל בצבא ההגנה, רובה על הצוואר, גיטרה מתחת למיטה". ייתכן ומדובר באחת ההגדרות המוצלחות ביותר ששמענו להוויה הצבאית הישראלית – מדינה של חיילים שהם בסך הכל אזרחים בהפסקה, או שלהיפך? אנחנו, אגב, יותר אוהבים את הגרסה האקוסטית, אבל הנה המקורית.
אייל גולן – חייל של אהבה
והנה אייל גולן, עוד בתקופת הזאב נחמה, משורר לאהובתו שרק תחכה לו שיחזור מהצבא. בפנטזיה הזאת, הוא מחכה לסיים לשמור עליה ועליו, לפשוט את המדים ולבנות לשניהם בית. "עכשיו אחרי ימים רבים", הוא שר לבסוף, "אם את עוד מחכה לי, אומרים שהשלום בפתח. היונה העייפה תביא עלה של זית ונחיה יחדיו לנצח".
אהוד בנאי – הופעת מילואים
כאן לא מדברים על שלום. אהוד בנאי שר "ממוצב למוצב, זמר וגיטרה, סוחב בידורית, שר על ארגז", ומתאר איך הטבח שואל אם הוא שר מזרחית ומבקש איזה זוהר ארגוב. "אני חושב לעצמי: 'למה לא, אם זה יכול לעשות להם טוב?'". בנאי נזרק לאור נרות הנשמה הממלא את החלל, ההוויה הצבאית הסחבקית שהופכת לזו שחוששים ממנה. "ולפתע קול נפץ, הם יוצאים בריצה, אני נשאר שם בחדר הריק. הטבח מפהק, המש"קית אומרת: 'לא נורא, זה קורה, תהיה פעם אחרת'".
אריאל הורוביץ – סיגל נחמיאס
ואנחנו נשארים במילואים. אריאל הורוביץ, המוכר יותר בשל הלהיטים "יאללה ביי" ו"רנה", בפנייה אישית מרגשת לסיגל נחמיאס, אישה מרכזית בחייו בשנים האחרונות. מיהי העלמה המסתורית? לא אחרת מקצינת הקישור שלו, זו שמזמנת אותו למילואים, בלי התחשבות מיוחדת בזמן שלו. איך הוא שר במרירות מחויכת? "כך וכך ימים הסכים לתת לי אלוהים, וכבר 30 לקחה סיגל נחמיאס. מה את ומי את?". אבל המעטפה החומה מסתיימת בקצת הווי בדמות קייטנה עם החבר'ה, אז לא נורא.
שלמה ארצי – אני שומע שוב (שיר חייל)
והנה קלאסיקה, שלמה שר את המילים לפי מכתב ששלח סרן נמרוד גאון לחברתו לפני שנהרג במלחמת יום הכיפורים. "אבל אני חייל, ואל תבכי לי, ילדה" – המילים, ממש כמו המוזיקה של ג'ניס ג'ופלין המתוארת בשיר, מעבירות צמרמורת. המילים הללו, מפיו של הנופל, מזכירות יותר מכל את המחיר הכבד שהחיים כאן גוזרים עלינו. "בכי לי ילדה על רגעי הבדידות", שר ארצי, "על הציפיות ועל השנים. ובכי על שני לבבות אוהבים ורחוקים".
הפרויקט של עידן רייכל – אמא, אבא וכל השאר
השיר של ארצי נולד ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת תשל"ד, כששודרה בגלי צה"ל תוכנית לזכרו של סרן גאון. במסגרת זו התוודע ארצי לשיר והלחין אותו. מאז כבר נוסדה מסורת בגלי צה"ל בכל יום זיכרון, כאשר במסגרת הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" בוחרים יוצרים שירים שנכתבו על ידי נופלים ומלחינים אותם. השיר הזה, שיצא בשנה שעברה, הצליח במיוחד. אולי בגלל הביצוע, אולי בגלל הלחן, אולי בגלל המילים המרגשות והמצמררות של סמל ראובן פוליטי ז"ל, שנהרג במלחמת יום הכיפורים: "לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה; תשקע השמש, תבוא העלטה, ואז ננום בבגדנו במיטה. כן, אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא... וזה קשה מאוד, אך אני נשאר".
כנסיית השכל – שום דבר לא יפגע בי
וגם השיר הזה נוצר במסגרת הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר". את "שום דבר לא יפגע בי" הלחין יורם חזן מכנסיית השכל למילים שכתב ארז שטרק, שנפל באסון המסוקים. הדיסוננס בין הסוף הידוע ובין המילים הוא שהופך את השיר הזה לאחד העצובים והמרגשים ביותר: "שום דבר לא יפגע בי, שום דבר; לא אישה, לא כדור מחבלים, שום דבר. כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים, ובכיתי בלילות ודאגתי בימים, כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים. וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים: 'אם יקרה לך משהו אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר'".
מאיר אריאל – פלוגה בקו
וזאת כבר קלאסיקה ישראלית, שנפתחת במשפט האלמותי: "אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה אחרי שכבר אשכח אותה כליל". אריאל, שהתנדב לצנחנים ושירת במלחמת ששת הימים כלוחם במילואים בחטיבת צנחנים שלחמה בירושלים, כתב על הצבא כחלק בלתי נפרד מהחיים. "עומד אצל חלון ראווה, בתור חייל מה כבר יכולנו להספיק?" הוא שואל בחצי-נוסטלגיה. "נשקפת בזגוגית פתאום הולכת וקרבה... בתור חייל אני ידעתי להצחיק".
הראל מויאל – אמצע הלילה בכפר
גם הראל מויאל, הזוכה בעונה השנייה של "כוכב נולד", שאב את המילים לשיר הזה, שנפתח בסאונד של מסוקים צבאיים מלמעלה, מניסיונו האישי, העכשווי יותר, של לוחמה מחוסרת מלחמות ורוויית בט"ש ולוט"ר. מויאל, ששירת בימ"ס, יחידת המסתערבים של משמר הגבול, שר על 'המצב', שהפך מהמצב המדיני-ביטחוני גם לזה שנכנס לחיים הפרטיים שלו: "אמצע הלילה בכפר, מדליק עוד סיגריה לפני מעצר, אני שומר ומואזין שר מרמאללה... זה אמצע הלילה ואולי כבר מאוחר, את לא מתקשרת אז אולי אבוא מחר; תראי עננים עכשיו צבעו עצמם אפור בגלל המצב שלנו".
יולי – סמל ראשון
ונסיים ב"סמל ראשון", שיר פחות מוכר של דנה יולי, שכתב והלחין שחר אבן צור, ושמסמל יותר מהכל את הצבא כחלק בלתי נפרד מהחיים בישראל, תחנה בתהליך הלימודים-צבא-טיול-לימודים שסוחף את כולנו. "הוא כתב לה מכתב, היא שלחה לו גלויה, הוא סמל בשריון, היא פקידה בקריה", שרה יולי. "הוא נשאר שבתות, היא לא יוצאת לבלות, הוא איתה בארנק, היא איתו באפוד. תום וטלי בעולם נורמלי, לא רואים ת'אור בקצה המנהרה... 'טוב ורע לי', תום כתב לטלי, 'אין שלום רע ואין מלחמה טובה'".