"אין לי חלק בעולם הבא ואני מוכן למכור את חלקי למרבה במחיר". עם ההלצה הזו בוחר חיים חפר להתייחס לגילו, 85, שהוא לדבריו בבחינת "אריכות ימים לא רעה. אל תגיד לי 'עד 120', זו קללה, לא ברכה, 120 זה המון זמן ומתישהו צריך להחזיר ציוד".
חיים חפר הוא אגדה חיה, ראוי להערצת כל מי שאוהב את הזמר העברי. מעל אלף שירים ופזמונים הוא כתב, ובמו מילותיו סיפר את הסיפור הגדול ביותר בתולדות העם היהודי ואחד הסיפורים המופלאים בתולדות האנושות - סיפור הקמת המדינה. הערב הוא מקבל אות מיוחד מאוניברסיטת בר-אילן, אבל אחרי פרס סוקולוב לעיתונות ופרס ישראל, עושה רושם שהאות הזה כבר קצת קטן עליו. "זה קצת מרגש אותי, לא מי יודע מה", הוא אומר.
"אלתרמן היה יותר גדול ממני. נעמי שמר ואני בערך אותו דבר"
-אתה עדיין נהנה מהכבוד, מרגיש שכתבת את הקלאסיקה הישראלית?
"מכבוד עוד לא קיבלו סטירת לחי. אני לא יודע מה זה בדיוק קלאסיקה, יכולים גם להגיד שזה לא קלאסיקה. זה תלוי בהרבה דברים. בעיני השיר הכי טוב שלי מתקופת מלחמת העצמאות הוא 'הן אפשר'. כתבתי גם לזמרים שאהבתי, שושנה דמארי, אריק לביא, יוסי בנאי, זמרים שיודעים להגיש פזמון. היום אני מתרשם מאביתר בנאי, ממארינה מקסימיליאן בלומין".
-אתה גדול כותב השירים שלנו?
"נתן אלתרמן היה יותר גדול ממני. נעמי שמר ואני בערך אותו דבר. מאוד הערכתי אותה. אבל לא הערכתי את אהוד מנור, אולי שניים או שלושה פזמונים. לפחות הוא ידע עברית. גם דן אלמגור כתב שניים או שלושה שירים טובים, אבל הוא כל הזמן משבח את עצמו, מרוח בגריז. למה הוא לא הוציא אף ספר פזמונים? כי הוא יודע מה הוא שווה. גם את יורם טהר לב אני לא מעריך. את רחל שפירא אני מעריך, אני מצפה שהיא תוציא ספר כי היא באמת מיוחדת במינה. היא כתבה למרגול את 'חומות חימר' ו'מנטה', באמת אישה חכמה רגישה, וגם המגישה היא תופעה".
-מרגול?
"כן, אני אוהב אותה. עם כל זה שהיא מתפרעת לפעמים. משוררים וזמרים אוהבים להתפרע. בלי המתפרעים החיים שלנו לא היו מעניינים".
"הטקסטים במזרחית מתחת לכל ביקורת"
-מרגול אמרה שהיא בעד מלחמת תרבות מזרח מול מערב, והיא הרי בדיוק באמצע.
"אני נגד מלחמות, אבל בעניין של המוזיקה המזרחית אני מסכים עם יהורם גאון, שזה זבל. במוזיקה הים תיכונית לא מבינים את העברית שהם שרים ויש להם טעויות. הם שרים בחתונות. אני לא מעריך אותם. הטקסטים פשוט מתחת לכל ביקורת - נשמה שלי, עיניי דומעות, אני בוכה, אני אוהב אותך. ובסוף הם אוהבים את אלוהים זה פשוט ברמה נמוכה. אפשר לאהוב את אלוהים במשהו משיר השירים או קהלת?".
"ובסוף הם מאיימים שישרפו את גלי צה"ל כי לא משמיעים אותם. אז נכנעים להם ומשמיעים. אין ביקורת ברדיו הממלכתי מה להשמיע ומה לא. יש פינה לשיפוטכם של מוזיקה ים תיכונית וזה ממש נורא. הרי מרוקו זה לא בים התיכון ותימן זה בים סוף. אני לא נגד זה שישמיעו מזרחית, אבל שיהיה ערך אמנותי, שילמדו עברית, שישתמשו באינטליגנציה, שיקראו אלתרמן. את ביאליק שונאים כי הוא אומרים שהוא אמר שהוא שונא ספרדים, אבל הוא בכלל לא אמר את זה".
"אלוהים זה המצאה של בני אדם"
-ואתה?
"אני חושב שאין אלוהים, זה המצאה של בני אדם, של אנשים. תראה את עמוס הנביא שהיה גם מתפרע. אמרו לו 'חוזה לך ברח', שיחזור ליהודה מישראל. והוא אמר: לא יברח איש כמוני. לא נביא ולא בן נביא, כי בוקר ובולס שקמים אני מעמך. הוא הנביא הכי אהוב עלי".
-אבל כתבת דווקא על יחזקאל, ל"חלונות הגבוהים".
"נכון, לאריק ושמוליק וג'וזי כץ היפה. כתבתי את 'יחזקאל' בגלל שעוד בתנועת הנוער למדתי לאהוב את 'חזון העצמות היבשות', חזון שסימל את התקווה שלנו. אני חושב שיחזקאל היה קצת מסומם. הוא כתב על חשמל כבר אז, על מלאכים. איזה צמחים היו אז, לך תדע, שהיו עושים לך היי".
-בתקופתך היו סמים בבוהמה?
"אני לא ראיתי. זה לא היה באופנה. מספיק היה קוניאק או וודקה כדי להיות מסטול. אני לא עישנתי אף פעם, דן בן אמוץ עישן, הוא רצה להתנסות. כשאתה מאבד שליטה אז זה מקסימום מקוניאק גרוע כמו שפעם מזגו לנו בירושלים והקאתי. אבל תמיד השתדלתי לשמור, לא לאבד שליטה. גם עכשיו אני שותה במידה. ארבע וויסקי ביום זה בדיחה. אני לא משתכר יודע מתי. אני יודע מתי להפסיק ואיך לשתות . גם רבין ידע איך לשתות למרות שאמרו שהוא שיכור, דוברי הליכוד. אני הייתי אצלו כמה פעמים, שתינו וויסקי ודעתנו היתה צלולה. הוא אף פעם לא השתכר, אני אומר לך מהיכרות אישית".
"חשוב לי שצעירים ישירו שירים שלי"
-אתה מתגעגע לדן בן אמוץ?
"כן, הוא היה חלק מחיי. עבדנו יחד. הוא היה גיבור תרבות בארץ. דנקנר עשה ממנו בן אדם חולה והוא לא היה כזה. דן בן אמוץ היה כוכב ענק ב'שלושה בסירה אחת' והמציא חלק גדול מההומור הישראלי".
-גם אתה היית כוכב.
"אני מספר על עצמי רק כנציג של דור, כדובר. עושים עלי סרטים ועושים לי כבוד. זה פחות חשוב לי מאשר שצעירים ישירו שירים שלי. יש שירים שהולכים מדור לדור שצעירים שרים ואם זה מוצא חן בעיניהם שישירו. אני לא מצפה שישירו את כל האלף שלי, שישירו את הנבחרת".
-אתה צופה בצעירים של כוכב נולד?
"אני לא אכתוב להם במיוחד, אבל מותר להם לשיר שירים שלי. הראל סקעת היה אצלי וחשב ש'הנני כאן' זה שיר על אהבה. אמרתי לו שזה שיר על ירושלים והוא אמר שהוא מרגיש שזה שיר על אהבה".
"מי שאדם אוהב, שיהיה מצדי אמא שלו, מה אכפת לי"
-אהבה אהבה.
"אני לא מתעסק ברכילות. מי שאדם אוהב, שיהיה מצדי אמא שלו, מה אכפת לי. אם הוא מרגיש ככה אז בסדר. אני לא הולך איתו למיטה".
-הדור שלכם עוד יכול לשמש דוגמה לנוער של היום?
"אני מקווה. אנחנו הקמנו את המדינה. הפלמ"ח היה הראשונים שהלכו למלחמה ונתנו אלף ומאתיים איש שנפלו על המדינה. הם היו אנשים טובים שהסתפקו במועט. היתה אז חברה אחרת. חברות ורעות היו חשובים ביותר. וגם אם אתה חייל פשוט ואתה יוצא למשימה את מרגיש אחריות. היום כל אחד מטיל אחריות על הש"ג. ולא מתפטרים. חברי כנסת ושרים אוחזים בקרנות המזבח, לא רוצים ללכת הביתה. גם הותיקים לא מרגישים שהגיע הזמן לפנות מקום לדור ההמשך. צריך לתת לצעירים להוביל. גם אותי החליפו בעיתון".
"הדור הזה צריך לאהוב את המולדת כמו שהפלמ"ח אהבו. מה שיורם קניוק כתב בספר 'תש"ח' זה לא כל כך נכון. המפקדים כן הלכו בראש ונהרגו ראשונים. המילה 'אחריי' היתה מאוד נפוצה. רצינו שזה ייגמר אבל לא היתה ברירה. רצינו פחות קברים ועדיין לכבוש את ראש הסלע. אפשר לכבוש את ראש הסלע בלי שיהיה קבר במורד. לא תמיד צריך להקריב קורבנות".
"ביבי בדיחה של מילים יפות, ומבחינת מעשים אפס גמור"
"כתבתי שירים כמו 'הן אפשר' כדי לעודד את רוח הלוחמים, וגם כתבתי פזמונים לצ'יזבטרון ואותם מפא"י לא אהבו כי היתה ביקורת, כתבתי שירי מחאה. גם היום אני כותב שירי מחאה. כתבתי מקאמות שהרגיזו הרבה אנשים. זאת העבודה של מי שכותב סאטירה".
-גם היום צריך סאטירה, תראה את המדינה.
האמת היא שכל בן אדם שמגיע לגילי חושב שבצעירותו זה היה יותר טוב, אבל אני לא מיואש מהמדינה. הייתי רוצה שהשלטון יתחלף. ביבי הוא לא איש אחראי. אתה לא יכול לקחת לעצמך רק את התהילה צריך לדעת שיש גם אחריות. תראה את הכישלון במג'דל שמס. לעשות מזה 'אנחנו נערכים וחמושים' זה בדיחה של מילים יפות, ומבחינת מעשים זה אפס גמור. רבין היה מגיע לזה שעכשיו יהיה שלום, אבל רצחו אותו. ובהפגנה שהיתה ברעננה ביבי הלך לפני הארון שלו. צעקו שם 'רבין בוגד', אז רבין היה בוגד? ברור שלא".
-איך אתה מרגיש בימים אלה.
"אני בסדר. כל זמן שאני יכול לכתוב ולא להיות מרובע, אלא לשתות וויסקי ולאהוב נשים אני בסדר. אני אוהב להסתכל על נשים. הן יצור מדהים. גם גברים יש יפים, אבל אני אוהב נשים, איך שהן נראות, צעירות ומבוגרות. יש נשים שאתה נדהם, איך שהן שומרות על יופיין ונעוריהן. זה מוצא חן בעיני כתופעת טבע".
"על המצבה שלי אני רוצה את סמל הפלמ"ח"
-והוויסקי?
"אני שותה שני וויסקי ביום עם מים. יש לי אישור מרופא. ביקשתי דעה שנייה וגם הרופא השני אמר שזה בסדר. אני שותה מבקבוק שעולה 400 שקל, גלן-גוס בצבע ירוק. יש גם ג'וני ווקר אדום, שחור, או ירוק. את הכחול שעולה אלף שקל זה אני לא יכול להרשות לעצמי. את הבינוני אפשר עוד ככה בזקנתי ליהנות מג'וני ווקר ירוק".
-חיים חפר, מה אתה רוצה שיזכרו ממך?
"מה שאני רוצה זה לא מה שיהיה. אני רוצה את סמל הפלמ"ח על המצבה שלי. כי הייתי סייר בפלמ"ח, הלכתי ברגל במדבר, בגליל. אני רוצה שיהיה כתוב: 'חיים חפר, פלמ"חניק, הלך בדרך כל הארץ".