דוד לביא פתח סיבוב הופעות ונחשף בשירים אישיים

דוד לביא, פיינליסט "כוכב נולד", הגיע ל"אוזן בר" בתל אביב להופעת טרום השקה, לפני אלבום בכורה. זהו מופע טריו, לביא מלווה בגיטרה אקוסטית ואליו מצטרפים קארין מרקוביץ' בצ'לו וישי פיצון באורגן, פסנתר ומחשב. לביא עלה לבמה בשעה 21:00 בדיוק וירד ממנה אחרי שעה ורבע, ושישה עשר שירים, עשרה מקוריים, שישה קאברים, כשמולו כמאה מעריצים, מעריצות ובני משפחה, שמלווים אותו מאז שהפך לאחת התקוות של הפופ-רוק הישראלי. הקהל של לביא מעריץ אבל קשוב, אוהב אבל לא מתלהב באופן מוגזם, מוחא כפיים במקומות הנכונים, אבל לא מרעיש עולמות, ובעיקר מתרגש מהשירים ומחבק את הטאלנט.

לביא פותח ב"תהיה איתי", שיר שכתב דוד גרוסמן. "שלחתי אותו להלחנה לאמנים גדולים ובסוף תמר פילוסוף בת ה-16 הלחינה", הוא מספר ושר בליווי פסנתר בלבד, מעין שיר תפילה, שמתמשך לבלדה עמוקה: "שומר נפשי ביאושי, שומר ראשי, תבטיח שלא תבגוד בי עם אף אחת... תאהב אותי... חשוב וחיוני מרפא לערגוני. תאהב אותי בכל זאת, תאהב אותי. בשיר השני "מכאן ניתן לראות היטב", האווירה מתחלפת עם צליל קליל ומתנגן יותר ושיר אהבה נואש על "בחורה ערה עם לב ישן", בזמן שהוא "מרגיש לבד כמו כיסא הפוך במסעדה סגורה". הקצב נשמע פופי, הצ׳לו נותן אווירה דרמטית.

דוד לביא - מכאן ניתן לראות היטב (צילום: יובל אראל)

בשיר השלישי "שני חדרים" לביא חוזר לדרמה עם פתיחת צ׳לו ומתח שמגיע מהקלידים. הוא שר בו: "איך יכול להיות שאתה אוהב אותי ולא יודע מה חסר לי. לא מסתיר. אני יכול לאהוב אותנו. כשהייתי קטן הצצתי בלי להיפגע.. היום אני במקום שבו בשר וחלב מתערבבים על מיטה", ואז מגיע סולו צ׳לו נאה.

דוד לביא - שני חדרים (צילום: יובל אראל)

השיר הרביעי הוא גרסת כיסוי מיוחדת ל"פרח משוגע" של גלי עטרי, קאבר מקסים, נעים, העיבוד יפה במיוחד, רק עם פסנתר וצ'לו. יפהפה. לביא מאמץ את הקול והיה מקבל כאן חיבוק מהמבצעת המקורית.

בשיר הבא "גם הים נסוג" לביא מנגן בגיטרה בעדינות ושר: ״גם הים נסוג, ויש לו אולי רגשי אשמה, כמו לי פתאום, והכל חוף ויש צדפים לאסוף, וצריך לחזור מהנסיגה ולאסוף״. הצ'לו שוב דומיננטי בסולו והפסנתר מדבר איתו. כשלביא מסיים את השיר הוא שותה מים ושואל את הקהל: ״מי אמר לי ׳שהכל׳? (מתכוון לפתיחה של ברכת המזון 'שהכל נהיה בדברו'), אני כבר לא חייב״.

ואז מגיע הקאבר ל"I know it's over" של מוריסי והסמית'ס. ״זה שיר שאני זוכר איפה שמעתי אותו", מקדים לביא לספר. "כשלמדתי בישיבה הייתי קונה דיסקים לפי עטיפות. שמעתי את הדיסק הזה ובשיר השלישי חשבתי שאני עומד למות״. הוא שר רק עם גיטרה, דרמטי, נשמע מטיף, אבל גם נואש, במבטא לא רע באנגלית "That's why you're on your own tonight /With your triumphs and your charms /While they're in each other's arms...", ובהמש, (בתרגום לעברי): "כל כך קלללעוג, כל כך קל לשנוא, צריך אומץ להיות עדין ונדיב.. האהבה היא טבעית ואמיתית, אבל לא בשבילך הלילה״, ובסוף השיר הוא זועק: ״Oh Mother, I can feel the soil falling over my head".

ומיד אחריו עוד קאבר, הפעם ל"היא חזרה בתשובה״ של מתי כספי. הביצוע יפה, השירה של לביא מדגישה כל מילה בשיר. הוא עובר לא-קפלה בחלק הכי דרמטי, כמו ב"כוכב נולד" והקהל נדהם. את השיר הבא, "כולם ידברו על זה", הוא מספר שכתב בברלין, אחרי ששמע על שרשרת פיצוצים של פצצות שעדיין חבויות מתחת לאדמה, שעלולה להחריב את העיר. ישי פיצון מפעיל לופ אלקטרוני נחמד ולביא שר: ״בעומק של חמישים מטר מתחת לאדמה אני יושב עם הפצצות ומחכה לך שתגיע להפעיל אותנו, שנרים את כל העיר באוויר. כולם ידברו על זה... באויר המכוער של הלילה״. זה נשמע מצויין ולקראת הסוף לביא שר ב"אה אה אה" לתוכו מתגנב סלסול חסידי קטן.

"אני עובד עם צח דרורי, עשיתי איתו סינגל"", מדווח לביא לקהל לפני השיר הבא ששמו "האסון שלי". דרורי הוא מי שעשה עם אביתר בנאי את אלבומו הראשון והמופלא. "אנחנו עובדים בדד ליינים. לא היה לי שיר להכין לו לדד-ליין וכבר חשבתי לוותר. קיבלתי טקסט מעמית סגל ויצא לי משהו קצת גראנג׳י". הוא שר רק עם הגיטרה, משתולל איתה קצת וממשיך בקריאות "אאו אאהה אאו" כמיטב מסורת הז'אנר.

״נחזור לאיזורי היגון״, אומר לביא לפני השיר הבא, "מה אני", בו הוא שר רק עם גיטרה בקצב שלושה רבעים: ״מה אני יכול להגיד, להרגיע אותי לשכנע אותו שזה אמיתי. התרופות האלה לא עובדות, לא רוצה לעשן, לא רוצה לדעת מה התקלקל, אז אני קובע, מחליט, פה זה נגמר ודי, לא נגמר, עד מתי עד מתי. השנים לא חולפות, רוצה להיגמל, רוצה לחיות. אז אני קובע פה זה נגמר ודי, עד מתי עד מתי״. אחריו הוא מבצע עם גיטרה בלבד את הקאבר ל"צוללת" של אפרת בן צור.

"זה שיר חדש", מציג לביא את "עד גבול העור" ושר בו עם טריו עדין ויפה של גיטרה, פסנתר וצ׳לו: ״אחד ליד השני תמיד. לא יותר קרוב מצמוד. לא יותר לבד מלחוש תמיד. אחד חושב שהוא מדבר איתי. לא יותר מילים מצריך. לא יותר שתיקה ממביך איתי. אני מבין שיחת חרשים שהעולם מנהל עם עצמו. עכשיו נוגעים עד איפה שאפשר, או עד רק גבול העור. אין לי כוח לסדר את המשפטים. אין לי כוח להסביר לכל מי שנמצא איתי. אין לי כוח להיות איתם ברכב כשזה קורה וזה קורה עכשיו, לעזאזל״. הנאמבר הבא במופע הוא ביצוע כמעט מושלם לסינגל "Straight Away".

דוד לביא - Straight Away (צילום: יובל אראל)

לפני ההדרנים מגיע עוד קאבר, ל״הכניסיני״ בביצוע יפה. צריך אומץ כדי לשיר אותו לאור ביצועי העבר של ריטה ודומותיה. לביא עושה ממנו שיר תפילה, שיוצא מקסים עם פלצט והמון ריוורב.

בהדרנים הוא שר את "שוב נשרף", שיר על פרידה, ושוב עם ליווי אלקטרוני: ״אם לא תהיה, שום דבר לא יכפר עלינו, דלת תיפתח מאחורי, עוד אשוב אולי.. כשאסתכל אחורה לא אותיר חסריי. דלת תיטרק מאחורי, עוד אשוב אולי. עוד יבוא היום ניגע בהכל. ניגע בהכל". את המופע הוא חותם עם "מבול" של רונה קינן, בליווי גיטרה בלבד.

אחרי שעה ורבע הקהל רצה עוד ועוד, אבל לביא ירד מהבמה בפעם האחרונה לערב זה, אבל מכאן עבורו זו רק תחילת הדרך.