אריות, טיגריסים ודובים, או ריי!
אז הקליפ הרשמי "Born to Die" של לנה דל ריי "דלף" השבוע לרשת והבלוגיספרה כמרקחה. האיט-גירל העגמומית עם האג'נדה המסחרית החבויה כבר שחררה בתחילת החודש טיזר מצולם לסינגל, בו היא ניצבת עירומה וחבוקה בזרועותיו של בחור מקועקע מידי, כשברקע מתנופף לו דגל ארצות הברית לאיטו. 400 אלף הצפיות שגרף הקליפ בתוך פחות משבוע כנראה הזיזו שם משהו בפנים, שכן בקליפ החדש והרשמי דל ריי כבר יוצאת את מסגרת הפריים הקפוא וצועדת, הפעם לא בחזה חשוף, אל מושב מבטחים - כס מלכות במרכזה של כנסייה, כשזר פרחים לראשה ושניים טיגריסים משני צידיה. דל ריי עצמה נראית כלביאה, עם רעמה אדמונית מרשימה וציפורניים בנויות (מי אמר פרחה?!), שננעצות בבחור המקועקע ההוא בסשן גיפופים מדממים ומלודרמטיים.לא ממש בטוב טעם, לא בוחל בקלוז-אפים מבליטי שפתיים והבעה אומנותית-מיוסרת מתורגלת היטב ולא ממכר בטירוף כמו הסינגל הראשון "Video Games", שהתחיל את חרושת ההייפ, אבל היי - אם לשפוט על פי כמות הסופרלטיבים והאזכורים בעיתונות המוזיקה, נראה שהבחורה הזו לא יכולה לטעות. אלבומה הראשון, שייקרא גם הוא "Born to Die", עתיד לצאת בתחילת 2012 ולהוכיח אחת ולתמיד האם יש דברים בגו(ב) האריות של ריי.
הפסד מנצח
ובעוד לנה ריי נולדה למות, חס וחלילה, מסתבר שהצמד הניו-יורקי Sleigh Bells נולד להפסיד. "Born to Lose", הסינגל הראשון מתוך אלבומם השני והמצופה של דרק מילר ואלכסיס קראוס, "Reign of Terror", הרעיש השבוע את הרשת והשביע את רעבונם של כל שוחרי קולה החלומי של קראוס, המותקף תדיר באמצעות הדיסטורשנים והביטים השבורים של מילר.הרכב נויז-אלקטרו-פוסט-פאנק-נשבעת שיש שם נגיעות של פופ צרפתי, נוסד איי שם בברוקלין 2008. הוא היה מוזיקאי עצמאי יוצא להקת הארדקור, היא הייתה זמרת חופשייה ובוגרת להקת בנות. ב-2010 הם הוציאו את אלבומם הראשון "Treats" והוכרזו על ידי המגזין "רולינג סטון" כדבר הלוהט הבא. בפברואר הקרוב הם ישחררו את אלבומם החדש. אם להסתמך על האפריטיף שלפנינו - נשמע שישמע מעניין.
פס-קול מנצח?
השבוע זכה טרנט רזנור, איש "ניין אינץ' ניילז" ולובש חליפות סדרתי, במועמדות לפרס "גלובוס הזהב" בקטגוריית פס-קול, על פס-הקול שיצר לסרט "נערה עם קעקוע דרקון", בבימויו של דיוויד פינצ'ר. רזנור למד כבר מזמן שצוות מנצח לא מפרקים וחבר גם הפעם לאטיקוס רוס, שותפו המוזיקלי ליצירת פסקול הסרט "הרשת החברתית", שזיכה אותו בשנה שעברה ב"גלובוס הזהב" ובפרס האוסקר לפס-הקול המקורי. שיתוף הפעולה העכשווי כלל במשוואה גם את סולנית ה-Yeah Yeah Yeah’s, קרן או, עמה יצרו השניים גרסה אפלה, צורמנית ומעט קשה לעיכול ל"Immigrant Song" של לד זפלין.
את אלבום פס-הקול בן 39 (!) הרצועות סוגרת גרסת כיסוי נוספת, הפעם לשירו של בריאן פרי, "Is Your Love Strong Enough?". כאן תוכלו להוריד שש רצועות מהאלבום בחינם, בתמורה לאי-מייל. בשורת המועמדות המשמחת הגיעה אל רזנור כשבוע לאחר ראיון לעיתון "הסאן", בו חלק עם מעריציו הוותיקים בשורות משמחות בדבר חזרה לשגרת עבודה מלאה תחת הטייטל של "ניין אינץ' ניילז". רזנור אף חשף כוונות רציניות ביותר לשחרר אלבום חדש כבר ב-2012. "The Slip", אלבומו האחרון של "ניין אינץ' ניילז" יצא ב-2008. כמה קארמה.
המעשה הטוב של היום
נישאר בקטגוריית פסי-הקול. בראיון שנתן בשנת 2010 למגזין המוזיקה "פיצ'פורק" סיפר סטיוארט מרדוק, סולן להקת "בל וסבסטיאן" וחובב הפרויקטים הצדדיים, כי השלים לכתוב את התסריט לסרטו המוזיקלי הראשון, "God Help The Girl". הוא הלך אז מן הסוף להתחלה, שכן שנה לפני כן כבר איגד להקת בנות בעלות קולות קטנטנים, שיחד עם קולו שלו, ומעט עזרה מחברי להקת "בל וסבסטיאן" ומסולן להקת ה"דיוויין קומדי", שיחררה את אלבום הפסקול לסרט, ובו השפעות סול וגירל בנדס מהפיפטיז. "Come Monday Night", מתוך הפסקול נשמע כמו בל וסבסטיאן בגרסה הנשית.עכשיו הגיע מרדוק לשלב גיוס הכספים לצילומים, בהם יתפוס את עמדת הבמאי כשלצידו המפיק בארי מנדל, שחתום על הפקת "החוש השישי", "מינכן" וסרטיו של ווס אנדרסון, "משפחת טננבאום" ו"המרוץ לצמרת של מקס פישר". בעמוד הסרט באתר Kickstarter תוכלו לצפות בטיזר לסרט העתידי ולתרום כמה דולרים לטובת הפקתו. אז מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בשביל מישהו? ובכן, היום זה היום! לתורם הישר מובטח תג תורם רשמי, פוסטר חתום של הסרט, כרטיסים להקרנת הטרום-בכורה, סיור בגלזגו פלוס ארוחת ערב עם מרדוק ועוד. לא שווה?.