יום שישי, שלוש אחר הצהריים. במרתף מועדון לבונטין 7 בתל אביב יוצא לדרך מופע ההתרמה למען הפצועים בעזה. קהל מוזמן לרכוש כרטיסים במחיר על פי ראות עיניו ויכולתו: 50, 70 או 100 שקלים לכרטיס. כל ההכנסות קודש לרכישת ציוד רפואי שיועבר לרצועה. על דף מודבק בכניסה למועדון רשימת המופיעים: שלומי שבן, "הבילויים", ערן צור, רפי פרסקי, הראפר סאז, אליוט (שרון בן עשר), בסאם בירומי, יהוא ירון, נועה גולנדסקי ועוד. בטוש שחור מתווסף לרשימה המשפט: "אחינועם ניני, מירה עווד ורונה קינן לא יופיעו".
ניני ועווד החליטו, כזכור, לבטל את השתתפותן באירוע עקב עצומת מחאה, אותה יזם השחקן ג'וליאנו מר, שנכח במופע. מר טען כי לא ייתכן שניני, שתמכה במיגור שלטון החמאס בעזה, תשיר עכשיו למען נפגעי המלחמה. בעיצומו של המופע עלה לבמה השחקן יוסוף (ג'ו) סווייד, חברה הקרוב של מירה עווד, וקרא מכתב שניסחו השתיים: "בלבד כבד אנו נמנעות מלהופיע למען מטרה בה אנו רואות חשיבות עליונה", נאמר במכתב, "החלטנו לא לתת תירוץ לאלו המבקשים לנצל את היוזמה המבורכת הזו למטרות פוליטיות".
אחרי שקרא את המכתב עזב סווייד את המועדון וממשיך לקבלת פנים בבית נספחת התרבות של שגרירות בריטניה לשחקני תיאטרון הקאמרי, בהם מירה עווד, שבשבוע הבא יטוסו ללונדון לעשר הופעות של המחזה "פלונטר" באולם תיאטרון הברביקן היוקרתי. מחזה אותה כתבה הבמאית יעל רונן במשותף עם צוות השחקנים, עוסק בסכסוך הדמים הבלתי נגמר בין ישראלים ופלשתינאים, ובמהלכו מגלמים ערבים דמויות של יהודים ולהיפך. שנתיים וחצי מאז עלה, והמחזה רק הופך אקטואלי יותר ויותר.
"אכן אין שום הצהרה פוליטית מאחורי המופע הזה", מאשרת שרית מיכאלי, ממארגנות האירוע, "זה אירוע שהחלטנו לארגן קודם כל למען עצמנו ונפשותינו, כדי להראות לעולם שיש כאן מי שהפנים וכאב את סבלו של הצד האחר. מעבר לעובדה שיש אלפי פצועים בעזה שיזדקקו לטיפול שיקומי ממושך שיעלה כסף רב, וצריך לעזור לגייס עבורם את הכסף הזה. כאשר מאבדים את היכולת לחוש אמפטיה לסבלם של אחרים, מאבדים בסופו של דבר את היכולת לחוש גם את הכאב שלנו. אין, ומעולם לא הייתה כוונה להניף נס פוליטי ואם היה מי שבחר לראות את זה כך צר לנו".
-מדוע בוטלה הופעתה של רונה קינן?
"רונה חולה. היא התקשרה והתנצלה מעומק הלב שהיא לא מסוגלת לשיר, אבל אנו אסירי תודה לה בכל מקרה על הנכונות".
בתחילת המופע, רק כמה עשרות אנשים שוהים במועדון. לקראת סיום השעה הראשונה כבר דחוסים בו קרוב למאתיים איש. נוספים ממשיכים להגיע. נועה גולנדסקי עולה ראשונה לבמה. מברכת את "כל מי ששם נפשו בכפו ולא נבהל מאימת הטוקבקיסטים".
בסאם בירומי, סולן להקת הרוק "חלאס", מעדכן את הקהל ש"גדלתי בעכו ועכשיו אני חי פה אתכם בתל אביב ומנגן עם האחים שלי היהודים". אבל ההצהרות החברתיות מעטות וגם אין בהם צורך. מוזיקה, לפעמים, מספיקה. אולי בכל זאת, מתי שהוא, היא גם תשנה משהו.