"אם זה היה תלוי בי, הייתי מקליטה אלבומים חדשים בתדירות גבוהה יותר. עוד לא יצרתי המאסטר פיס שלי", טוענת הזמרת-יוצרת הדרה לוין-ארדי המשחררת סינגל חדש בשם "Alone is alone is alone" מתוך אלבום כפול באנגלית שייצא בפברואר. ההצהרה של לוין-ארדי מזמינה הרמת גבה, במיוחד בהתחשב בעובדה שלפני פחות משנה הוציאה אלבום ראשון בעברית ("כאילו אין מחר"), שהצטרף לדיסקוגרפיה צפופה שכבר כללה חמישה אלבומים, שני מיני אלבומים ושני אוספים של גרסאות מיוחדות והקלטות נדירות. כל זה בלי לקחת בחשבון לו"ז הופעות צפוף ובלתי פוסק בארץ ובחו"ל.
"אני באמת כותבת בלי הפסקה", אומרת לוין-ארדי, "החומרים שאני מתעדת בדיסקים שלי הם רק חלק קטן ממכלול היצירה. בחברת 'עננה', המנהלת אותי, יודעים שהייתי יכולה, בקלות, להגיע לתפוקה גבוהה יותר. מצד אחד הם נותנים לי את התמיכה הכי מדהימה. מצד שני, לא קל לעבוד מולי כי אני מתנהלת לכאורה נגד כל הכללים המקובלים בשוק. הייתי מעדיפה להתנהל בלי כללים בכלל, פשוט לעשות דברים. ריאן אדמס, זמר ויוצר שהוא אורים ותומים עבורי, הקליט בשעתו עשרה אלבומים והעלה אותם חינם לאתר הרשמי שלו רק כדי לעצבן את חברת התקליטים. להוכיח להם שאי אפשר להכתיב לו מה ליצור ואיך. זה צעד קיצוני אבל אני מזדהה איתו לפעמים, בעיקר כשאני מרגישה שאני צריכה להתנצל על זה שאני כותבת באנגלית או שאני מקליטה מהר מדי ויותר מדי".
-בגלל זה הקלטת שיר בשם "Alone is alone is alone"?
"אני מוקפת מוזיקאים יצירתיים ומוכשרים וחברים טובים, והכי כיף לי לעבוד מולם. מצד שני, כשאתה יוצר אתה לרוב הכי לבד במה שאתה מנסה להעביר. אני מתפרקת אחת ליום וחצי בממוצע. רגע אחד מסתערת על הפסנתר בשיא ההתלהבות, רגע אחרי מרגישה חרא עם זה שעוד מעט מגיע טקס פרסי הגראמי ואני עדיין לא מועמדת. אבל אני לא מאמינה בקלישאה של 'אמן סובל הוא אמן יוצר', ובפירוש לא מחפשת סיבות לשמר דיכאונות רק כדי לסייע ללהט היצירה. להיפך. אני לא מסוגלת לכתוב כשאני עצובה. אין לי חשק לנגן תו אחד".
-במבט לאחור, האלבום "כאילו אין מחר" היה ניסיון לרצות את הקהל שציפה לשמוע אותך שרה בעברית?
"אני לא מנסה לרצות אף אחד. 'כאילו אין מחר' נוצר כי הגיע זמנו. כבר במהלך העבודה עליו ידעתי שהאלבום הבא יהיה באנגלית ויהיה כפול. התחלתי לעבוד על שירי האלבום שבדרך עוד לפני השירים בעברית והרגשתי שאני צריכה לשים אותם בצד לתקופה ולחזור אליהם מאוחר יותר. אני יוצרת, בזמן נתון, את המוזיקה שהכי נכונה לי ותגובות הקהל הן כבר תופעות הלוואי. את האלבום הקודם באנגלית, 'After the storm', הקלטתי בתקופה בה שירי פולק פשוטים ואקוסטיים עשו לי את זה. אני לא מנסה להתחנף לאוזן. עובדה ש'כאילו אין מחר' לא פרץ את חומות הפלייליסט רק בגלל שהוסר מחסום השפה. מי שהתחבר התחבר".
-התאכזבת?
"אני תמיד רוצה שכמה שיותר אנשים יאהבו אותי. גם בהופעות אני עדיין לא מרגישה בטוחה במאה אחוז, למרות שזו טריטוריה שאמורה כבר להיות מגרש ביתי עבורי כי הקהל שלי מאד נאמן. עדיין, בכל ערב בו אני מופיעה אני חושבת שאולי זה יהיה היום בו אף אחד לא יבוא".
-יש זמר ישראלי, ידוע מאד, שאמר לא פעם בראיונות אותו משפט בדיוק.
"אני יודעת, ואני מודה שהיה לי הרבה יותר קל להתחבר לשלמה ארצי אחרי ששמעתי את האמירה הזו. כאילו ילד מפוחד ואנושי צץ פתאום מאחורי הטייקון הענק והבלתי מנוצח. וכן, אולי הייתה צפייה מסוימת ליחס שונה כלפי בגלל השירים בעברית, אבל בגדול אני לא מוצאת זמן להביט אחורה. אני מסתערת מיד על הפרויקט הבא".
-קשה לעבוד איתך?
"תלוי למי. אני מאד חסרת סבלנות. שונאת חזרות, רוצה להקליט כמה שיותר מהר ולהמשיך. אבל עבדתי בעבר עם מפיקים מוזיקליים, כולל האחים קאמרון שהפיקו בעבר אמנים כמו 'אואזיס', 'טראביס' וטורי איימוס, ומי שקולט את הראש שלי מסתדר איתי נפלא. אני פתוחה מאד לניסיונות ולשיתופי פעולה".
-היית מסוגלת לעבוד מול מפיקים יסודיים כמו לואי להב, יזהר אשדות או משה לוי?
"לך תדע. על פניו נשמע כאילו ניסיון כזה יסתיים ברצח אחד הצדדים, אבל אולי התוצאה תהיה מדהימה. אומרים שלבוב דילן ודניאל לנואה היו ריבים איומים כשעבדו יחד על האלבום 'Oh, mercy', ועדיין היו שם השירים הכי טובים שדילן הקליט באותו עשור. את המאזינים לא מעניין מה קרה באולפן, רק איך התוצאה נשמעת".
- היית מסוגלת להפיק אמן אחר?
"זה כבר מסובך יותר. לעשות כזה דבר מחייב אותך לשים את עצמך לגמרי בצד לטובת היצירה של מישהו אחר. אני לא בטוחה שאני מסוגלת לעשות את זה. עם בוב דילן הייתי עובדת, בשביל החוויה ותמורת ארבעה מיליון דולר".
הדרה לוין-ארדי תופיע במועדון "עשן הזמן" (רח' רינגלבלום 19) בבאר שבע ב 7 בינואר בתשע וחצי בערב, וב 8 בחודש בעשר בלילה ב"שטיין באר" (רח' גבעת התחמושת 21) בחולון.