"הגשמתי חלום עם הרד הוט צ'ילי פפרז"

את ה"רד הוט צ'ילי פפרז" אני מכירה, כמו כולם, כבר שנים. לפני חצי שנה הם הודיעו שהם מגיעים להופיע בתל אביב (פארק הירקון 10.09.12) והחלטתי שזה הזמן להכיר אותם יותר לעומק, מעבר למוזיקה. הספר האוטוביוגרפי של הסולן אנתוני קידיס "Scar Tissue" נתן לי מבט אחר על המשמעות של המוזיקה בחיים. כי היא הצילה את קידיס ממוות, והאהבה אליה משכה אותו החוצה מהסמים, כך לפחות הוא מספר. ופתאום הטקסטים קיבלו שלו משמעות אחרת והוסיפו עוד נדבך לאמונה שלי שהמוזיקה משנה את החיים.

עכשיו החלום שלי היה לראות את הפפרז על הבמה עוד לפני שהם מגיעים לארץ. פסטיבל ווכטר בבלגיה נראה ההזדמנות המתאימה. הגעתי לשם וגיליתי שגם את החלום הזה אפשר להגשים. גם ארבעה ימים באוהל עם שירותים כימיים בחום של כ-40 מעלות לא הורידו לי את ההתלהבות, והזכירו לי מה אני עוברת כדי להיות שם. זה כבר לא היה רק הסיפור של הלהקה, אלא גם הסיפור שלי כאוהדת שלהם.

כשסוף סוף הגיע הערב האחרון של הפסטיבל, עם ההופעה של הפפרז שסגרה את הארוע המרשים, ועמדתי בין מעריצים מכל העולם, הרגשתי שניצחתי, שהמוזיקה והרצון והאהבה הם בעצם מה שחשוב. הרגע בו אתה צועד עם שורת מעריצים לקדמת הבמה, כשלפניך עומדת לעלות אחת הלהקות הגדולות בעולם ומימינך שואגים מאה אלף איש, הוא קשה לתיאור. אתה מרגיש שאתה חלק ממשהו תרבותי חשוב. מתרגש, מפחד וכמות האדרנלין בדם זהה לזו של הסולן, זה שבגללו אתם שם.

הם פתחו עם "Monarchy of Roses" מהאלבום האחרון "I'm With You" , והמשיכו משם עם שרשרת להיטים שהשאירה אבק לכל הלהקות האחרות שניגנו בפסטיבל. אם פרל ג'אם עובדים על רגש, ברור מאוד שהחבר'ה של רד הוט באים לעשות לך כיף. פלי וקידיס משתוללים על הבמה ושירים כמו "Can't Stop" (שכמעט ולא נוגן השנה), וזכה לשאגות מהקהל, ו-"Snow" המדובר, שנכתב על תחביב הקוקאין האהוב על קידיס מרימים את כולם לאוויר.

משם ממשיכים ל-"Scar Tissue" מ"קליפורניקיישן", האלבום הכי מצליח שלהם, ולסינגל האחרון שלהם "Look Around". הגיטריסט החדש ג'וש קלינגהופר משתלב יפה עם האנרגיות של פלי ומשתולל בהתאם לקצב של המתופף האגדי צ'אד סמית', אבל למרות כל הההתאמצות, הוא נכנס למשבצת קשה, שכן ג'ון פורשיאנטה, היווה חלק חשוב במוזיקה, ברוח, באווירה ובהופעות של הפפרז.

בין להיט ללהיט פלי קישקש קצת דברים שנשארו בגדר תעלומה, אבל זכה לשריקות וצעקות כשהקדיש את "I Like Dirt" לתולעים ולמי שאוהב תולעים, אולי הוא התכוון אלינו, אנשי התקשורת.

אבל לא כל ההופעה הורכבה רק מלהיטים, אלא גם משירים שמוכרים קצת פחות לקהל הרחב ואהודים בעיקר על המעריצים הכבדים, כמו " Sir Psycho Sexy" ו-"They're Red Hot"  מאלבום המופת " Blood  Sugar Sex Magik", שגילה אותם לקהל שמחוץ לארה"ב.

ההופעה הסתיימה, איך לא, עם "Give It Away", הלהיט הכי גדול, שהסיום האדיר שלו שלח הביתה המון אנשים עם חיוך גדול על הפנים, ובחורה אחת שרק חולמת כבר על ההופעה הבאה".