שניים מהשמות החמים בסצנת הטכנו בימים אלה הם ג'וס ואלי (יוסי סלוק, 32 ואלי אבוטבול, 38), צמד דיג'ייז ישראלים שמאיים לכבוש את סצנת הטכנו. בשנת 2021, הספיקו השניים לשחרר אי.פי בלייבל הרשמי של אחד המועדונים הכי אייקונים בעולם, לנגן באחד הפסטיבלים הנחשבים ביותר בטולום, ואם הקורונה תאפשר - הם צפויים לחמם את דיוויד גואטה במיקונוס בקרוב.
"הכרנו עוד לפני שיוסי התגייס", מספרים ג'וס ואלי בשיחה עם mako. "התחלנו בטראנס בכלל, אבל רק ניגנו ולא הפקנו. כשיוסי השתחרר מהצבא התחלנו להפיק קצת דיפ האוס". הסאונד של הצמד, שעם השנים החל ליצור "מלודיק-טכנו", מאופיין בלא מעט גרוב, כשאת טביעת האצבע הייחודית שלהם קשה להחמיץ. "אנחנו אוהבים את הרגש במוזיקה שלנו, להעביר סיפור ולא רק לתת בראש. כשגדלנו הרבה אמנים השפיעו עלינו, מאסטריקס ואינפקטד, דרך טייסטו וארמין ועד למסאו פלקס".
כבר בתחילת הדרך, אי שם ב-2014, שחררו טראק בדינמיק, לייבל העל של סלומון, ונראה שהדרך לפסגה הייתה סלולה. אך כמו שההצלחה הגיעה מהר היא גם נעלמה מהר. "קיבלנו החלטות רעות ולאט לאט ההצלחה דעכה. שחררנו בלייבלים לא נכונים לאותה תקופה, היינו צריכים גם לשחרר חומרים ברמה ובעצימות גבוהה יותר".
מה לדעתך לא עבד?
"ברמה המוזיקלית זכינו להצלחה והכרה גם אז וניגנו לא מעט בחו"ל, אבל לא ידענו לשווק את עצמנו כלל. מי שהבין והכיר מוזיקה אלקטרונית ידע מי אנחנו, אבל בכל מה שקשור לניהול מדיה, שיווק וחשיפה תקשורתית – לא היה לנו מושג מה לעשות".
אחרי שהבינו את חשיבות השיווק והחלו לעבוד תחת מנהל ישיר, היה נראה שהשניים בדרך חזרה למסלול הנכון, אלא שאז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. למרות הקשיים, הצמד הישראלי ידע לקחת את זה למקום טוב. "ראינו את העולם עוצר, אבל ידענו שזה זמני ושהכל יחזור. ניצלנו את הזמן כדי לעבוד באולפן. שדרגנו את הציוד דווקא בקורונה וזה עזר לנו להוציא מעצמנו יותר. אם אנחנו צריכים להשוות את זה לזמן רגיל – עבדנו כמעט פי שניים או שלושה באולפן".
באפריל האחרון ג'וס ואלי ניגנו בטולום, מיעדי המסיבות החמים בעולם שהפך לאחד המקומות היחידים בהן מתקיימות מסיבות בזמן המגפה. "במסיבה הראשונה שלנו שם ניגנו לפני סטפן ג'ולס מאפטרלייף (אחד הלייבלים הגדולים בעולם)", מספרים השניים. באותה מסיבה, היה בקהל אחד ממשבצי האירועים של הזאמנה – מהלוקיישנים האקסלוסיבים בטולום, שמארח בדרך קבע פסטיבל ענק ודיג'ייז מהטופ של סצנת הטכנו. "הוא כל זמן שאל על כל קטע 'מה זה?' ושהבין שרוב הקטעים שלנו, הוא נורא התלהב". כמה ימים אחרי – מצאו את עצמם מופיעים עם כמה מהשמות החמים בתעשייה: ארטבט בבמה צדדית, וביום אחר עם בוריס ברצ'ה בבמה המרכזית.
אתם מכינים את עצמכם שונה לסט כזה ביחס לסט סטנדרטי?
"שמע, אנחנו בחיים לא מתכוננים לסט. אנחנו רואים מה קורה באותו רגע – דיג'יי צריך לחיות את הקהל".
אתם לא מכינים רשימת טראקים מראש?
"ממש לא, אנחנו מכניסים כל אחד את הדיסק און קי שלו עם השירים ופשוט זורמים. 80% מהסט שלנו מורכב מהמוזיקה שלנו, אז אנחנו די יודעים בראש איך הסט הולך להישמע".
לנגן בצמד זה דבר לא פשוט שדורש תיאום, הבנה וכימיה יוצאת דופן, אבל השניים רואים דווקא את היתרונות בסיפור. "אנחנו מאוד מסונכרנים. יש לנו אופי דומה, טעם דומה ואנחנו אוהבים ומושפעים מאותם דברים", אומרים השניים. "יש קשיים, כמו למשל לסגור הופעות בחו"ל כי זה יקר יותר להביא אותנו, אבל בגדול אני רואה בזה יתרון. אנחנו מחפים אחד על השני כשמישהו עייף או כשאנחנו צריכים ללכת לשירותים".
השניים שחררו לפני כשבוע את האי.פי שלהם Mayhem, שעיטר את העטיפה של "Electronic Rising", מהפלייליסטים החשובים והגדולים בעולם האלקטרוני בספוטיפיי, עם כמעט חצי מיליון עוקבים. "בשנה שעברה הוצאנו את האי.פי המצליח של ווטרגייט ובדיוק כשהוא התחיל לתפוס והתחלנו לקבל הצעות, השמיים נסגרו בגלל הקורונה והאלבום די נבלע. הפרויקט החדש הוא ארבעה קטעים, וכבר אנחנו רואים ביקוש גדול אליהם".
את הרליס הבא שלהם, ישחררו כבר בארמדה מיוזיק, לייבל העל של ארמין ואן ביורן. "יהיו בו לא מעט שיתופי פעולה מעניינים, יש למה לצפות", מבטיחים השניים ומספרים על ההופעות הבאות שלהם. "אם הקורונה לא תהרוס את התוכניות, ננגן בקרוב בפריז וגם במיקונוס, שם נחמם את ארטבאט ודיוויד גואטה".
כבר הצלחתם בעבר וראיתם את ההצלחה חומקת מכם, מה אתם עושים שונה הפעם?
"היום יש לנו את אבי (אבי טומס, המנהל האישי של הצמד) שמנהל לנו הכל. פעם הייתי מסיים קטע כשבא לי, היום יש דדליינים, פושים ויעדים".