לא מעט הספדים נכתבו בעשור האחרון על דייויד בואי. מאז שנת 2003, במהלכה שחרר אלבום חדש, "Reality", וחרש את הפלנטה עם סיבוב ההופעות הרווחי ביותר של אותה שנה, נדמה שהוא נעלם לחלוטין מהתודעה הציבורית. הקהל הרחב הניח כי הוא פרש, אך מיליוני מעריציו ידעו שהמילה 'פרישה' לא נמצאת בלקסיקון שלו.
השבוע זכינו לקאמבק המיוחל, שחיכינו לו עשור שלם, ובואי חזר במלוא תפארתו עם שיר ענוג ונוגה, "Where Are We Now", הלקוח מאלבום החדש, "The Next Day", שעתיד לצאת ב-8 במרץ השנה. ההתרגשות בשיאה, בעיקר בגלל שבואי, חיית במה מזן נכחד, הכריז על מסע הופעות חדש. בהחלט היה מוקדם מדי להספיד אותו – הי, הוא רק בן 66.
לקראת פרוץ עידן "בואי 2013" ניסיתי לצמצם קריירה מפוארת של יותר מחמישים שנה, אשר במהלכה נוצרו עשרות להיטים, שהפכו להמנונים ולאבני דרך בהיסטוריה של הרוק, לכדי עשרה שירים מנצחים. זו בהחלט הייתה משימה קשה מנשוא, אבל בשבילכם, הכול. מתנצל מראש בפני כל השירים המופלאים, שלא הצליחו להיכנס לרשימה. כולם היו בניי, אבל ככה זה בחיים, לפעמים מוכרחים לבחור גם אם זה עולה בשברון לב ברמת בחירתה של סופי. אתם כמובן מוזמנים לטקבק, כמיטב המסורת – "מאקווווו איך לא הכנסתם את זה?".
Space Oddity
בשלהי שנות השישים אמן צעיר בשם רוברט ג'ונס ניסה את מזלו ברחבי בריטניה. בשנת 1967 הוציא את אלבומו הראשון, שנקרא "דייויד בואי" שם הבמה שהמציא לעצמו. האלבום לא זכה לתשומת לב מיוחדת מהמבקרים או מהקהל, והבחור הצעיר בטח לא תיאר לעצמו, שלימים הוא יהפוך להיות אגדת רוק מהלכת – אחד האמנים המוערכים ביותר בתעשייה עם קריירה מפוארת שנמשכת כבר יותר מחמישים שנה.
רק שנתיים לאחר מכן, זכה בואי לפריצת הענק שלו עם שיחרור הסינגל "Space Oddity", שיצא במקביל לרומן של ניל ארמסטרונג עם הירח. הבלדה המרגשת מגוללת את סיפורו של מייג'ור טום, אסטרונאוט שאבד בחלל. לשיר קיימת גם פרשנות כי זוהי מטאפורה לאדם שהלך לאיבוד בטריפ LSD, אך בואי עצמו סיפר בראיון כי זהו שיר על אדם שמימש את חלומו ובדרך לשם איבד קשר עם כל מה שהיה יקר לו לפני כן. בדיוק מה שהוא עצמו חווה מיד לאחר ההצלחה האדירה, שהגיעה בעקבות השיר.
השיר הפך לשיר פולחן אמיתי בקרב בני נוער לאורך השנים, וגם לי אישית, 30 שנה אחר כך, הוא עזר לעצב את גיל ההתבגרות. בשנת 1980 בואי חזר אל דמותו של מייג'ור טום עם להיט ענק חדש, "Ashes to Ashes", ובשנת 1995 קרץ שוב לפרח החלל האבוד בשיר אלקטרוני בשם, "Hallo Spaceboy", שגרסת הרמיקס של פט שופ בויז הפכה גם אותו ללהיט. מדהים איך גם היום, יותר מחמישים שנה אחרי, "Space Oddity" עדיין רלוונטי ובועט וכמובן, עדיין מצמרר.
משפט המחץ:
The Man Who Sold the World
בשנת 1970 שחרר בואי את אלבומו השלישי,The Man Who Sold the World” ", בו שיתף בואי פעולה לראשונה עם הגיטריסט המחונן מיק רונסון. שיר הנושא של האלבום, הביא איתו סאונד אחר לגמרי למוזיקה של אותה תקופה עם ניחוחות לטיניים ועוד מיני תבלינים לא מזוהים. עד היום הוא נשמע חדשני ולא דומה לשום דבר אחר שנעשה. אפילו האפקט על קולו של בואי הקדים את זמנו.
השיר זכה להצלחה מסחררת ובמהלך השנים בוצע על ידי הרכבים שונים, הקאבר המפורסם ביותר היה של להקת נירוונה בהופעת האנפלאגד של MTV, שהפכה לאלבום מצליח. עטיפת האלבום הציגה את בואי לבוש בשמלה, הופעה ראשונה לחזות האדרוגנית אותה אימץ לאורך כל הסבנטיז. המראה השערורייתי עורר סערה רבה בארצות הברית, שם עטיפת האלבום צונזרה והציגה קטע קומיקס, בלי שום זכר לבואי.
משפט המחץ:
Changes
שנה לאחר מכן, כשבואי הוציא את אלבומו הרביעי, "Hunky Dory", הסינגל "Changes" לא הפך ללהיט מיידי. רק שנים אחר כך הפך השיר לאחד הלהיטים הכי מזוהים עם בואי. גם בישראל השיר מסרב לצאת מהפלייליסט היומי של גלגלצ, בערך מאז שהוקמה התחנה. האלבום עצמו עזר לבואי לבסס את מעמדו ככוכב ענק, וכיום הוא נחשב לקלאסיקת רוק שמזמן נכנסה לפנתאון.
בטקסט של השיר עובר בואי חשבון נפש חמוץ מתוק עם השינויים שעברו עליו לאורך הזמן. הסיבה שהשיר הפך לכזה המנון, היא שכל אדם יכול להתחבר ולהזדהות עם השיר בקלות. הוא מתאים לכל עונה ובכל פעם נשמע אחרת לגמרי. בדיוק כמו השינויים עצמם.
משפט המחץ:
?Life on Mars
אחד ההמנונים הכי מרגשים של בואי בכל הזמנים הוא בלדה מרגשת בשם "?Life on Mars". השיר אמנם הופיע באלבום, "Hunky Dory", אבל שוחרר כלהיט רק שנתיים לאחר מכן, אחרי ההצלחה חסרת התקדים של אלבומו החמישי, "The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars". בואי נכנס חזק לקטע של איש חלל שהגיע ממאדים, ורק מן הראוי היה לחזור אל הבלדה ששואלת האם יש חיים על המאדים, שאף פעם לא הגיעה לרדיו.
הקליפ שלו מציג את בואי בתור זיגי, החייזר האנדרוגני במלוא תפארתו, מה שכמובן מאוד עזר לשיר להפוך ללהיט ענק, שמצליח עד היום למתוח ביקורת חריפה עלינו כבני אדם בכל כך הרבה רבדים. זו גם הסיבה שהשיר הזה הוא על-זמני, וכמו בואי עצמו – נצחי.
משפט המחץ:
Starman
אלבום הקונספט של זיגי סטארדאסט נחשב בעיניי רוב לאלבום החשוב ביותר שיצר בואי, ולאחד החשובים בהיסטורית המוזיקה בכלל. קשה להתווכח עם הצלחתו הנדירה – כמעט כל שיריו הפכו לקלאסיקות רוק. זיגי סטארדסט הוא כוכב הרוק האולטימטיבי, שהגיע מהחלל לכדור הארץ בתקופה בה הסתבר כי זה יחרב תוך חמש שנים. בואי הפיח חיים בדמותו הבדיונית של זיגי, והציג עצמו בתור החייזר שיצר: שיער אדום אש זרחני, בגדים צבעוניים וראוותניים ואיפור כבד ששינה לחלוטין את זהותו.
כל השירים של זיגי ולהקתו (העכבישים מהמאדים) קשורים לסיפור הנושא, ואחד המופלאים ביותר מהם הוא "Starman", שדווקא לא זכה להצלחה של שאר הלהיטים מהאלבום והגיע רק למקום העשירי במצעד הפזמונים הבריטי של אותם ימים. לימים הוא הפך לאחד השירים היותר אהובים על מעריצי בואי בסקרים השונים.
משפט המחץ:
Rock 'n' Roll Suicide
כיאה ליצירת מופת בסדר גודל של זיגי סטארדאסט, נדרש לה ביג פינאלה, מהסוג שיהדהד בראש המאזינים הרבה אחרי שיסתיים האלבום לנגן. ואכן, אין שיר ראוי יותר מאשר הבלדה האובדנית "Rock 'n' Roll Suicide" כדי להשאיר אותנו עם עור ברווז בכל פעם מחדש.
הביצוע מתוך ההופעה האחרונה של סיבוב ההופעות המיתולוגי של זיגי, שהפך גם לסרט דוקומנטרי, צמרר במיוחד, הרבה בגלל שבואי הכריז רגע לפני שהחל לשיר, שזוהי לא רק ההופעה האחרונה של סיבוב ההופעות הזה, אלא גם ההופעה האחרונה שלו אי פעם. כמובן שהקהל התפחלץ למשמע הבשורה, אך זו רק הייתה דרכו של בואי להמחיש את שיר ההתאבדות של הרוקנ'רול.
משפט המחץ:
Time
בשנת 1973 המשיך עם העכבישים המאדים ליצור את האלבום "Aladdin Sane", שתואר בפי בואי כ"זיגי נוסע לאמריקה", מאחר ושירי האלבום נכתבו בנסיעות במהלך מסע ההופעות בארצות הברית. עטיפת האלבום הציגה את בואי כזיגי סטארדסט בעירום, ולימים הפכה לתמונה המזוהה ביותר עם בואי של הימים ההם.
האלבום הוליד את הסינגלים המצליחים "The Jean Genie" ו-"Drive-In Saturday", אבל דווקא שיר שמעולם לא יצא כסינגל "Time", היה אחד השירים החזקים והמשמעותיים ביותר של האלבום. הטקסט הנשכני שמספר על הזמן והשלכותיו עלינו, לא עושה הנחות ומצליח לערער אותי אישית בכל פעם מחדש. בקטע טוב, כמובן. ההפקה הקברטית המרהיבה של השיר גורמת לו להישמע כאילו יצא ישר מתוך מועדון קברט ברלינאי של שנות העשרים העליזות. בעיניי זהו ללא ספק השיר הגדול ביותר של בואי שלא הפך להיט.
משפט המחץ:
Heroes
מאז תקופת זיגי סטארדאסט בואי שחרר במהלך הסבנטיז לא מעט אלבומים, כשהבולט ביותר מהם היה "Heroes" בשנת 1977. הוא היה השני מתוך "טרילוגיית ברלין" של בואי, שלושה אלבומים שיצר בתקופה בה גר בגרמניה, שנחשבת הקודרת ביותר של יצירתו. הטרילוגיה נכתבה באווירת המלחמה הקרה, כאשר ברלין המחולקת לשניים היוותה את ההשראה.
שיר הנושא של האלבום הפך להיות אחד הלהיטים הפופולאריים ביותר של בואי. הוא נכתב בהשראת זוג שהתנשק מתחת למגדלי השמירה של חומת ברלין מחוץ לחלון הסטודיו של בואי. בגלל הלוקיישן ההזוי, בואי דמיין לעצמו שהשניים מנהלים רומן אסור, אך לא מרגישים שהם בוגדים, אלא מייחסים לזאת סוג של גבורה.המוזיקה הגוברת לאיטה לאורך השיר מדגישה את אלמנט הניצחון. אין ספק שזהו שיר האהבה הגדול ביותר של בואי, אם לא מחשיבים את הקאבר הבלתי נשכח שלו ל- “Wild is the Wind”.
משפט המחץ:
Let's Dance
בשנת 1983 זכה בואי להצלחה מסחרית חסרת תקדים בקריירה שלו עם האלבום "Let's Dance", בו נפרד בואי מהסגנון הברלינאי ועבר לעבר הרוק האמריקאי הקליט והרקיד. השיר “Let's Dance” הגיע לראש המצעדים לא רק בבריטניה אלא גם בארצות הברית. הקליפ אפילו זוכה לכמות לא מבוטלת של שידורים עד היום בערוצי המוזיקה השונים. שלא כמו בדרך כל אצל בואי, אין יותר מדי תחכום במילים, אבל דווקא משהו בפשטות הזו בשילוב עם הקצב המדויק של התופים, גורם (לי לפחות) לקום ולרקוד לצליליו בכל פעם שאני שומע אותו. וכן, גם הוא אחד משירי האהבה הכי גדולים של בואי.
משפט המחץ:
Little Wonder
במהלך 14 השנים שעברו מאז "Let's Dance", בואי ממשיך לייצר אלבומים בקצב בלתי נתפס, אך רק בשנת 1997 הוא זוכה לתגובות נלהבות ביותר הן מהקהל והן מהמבקרים, עם האלבום "Earthling". ביצירה המופלאה הזו, שהקדימה את זמנה, בואי מלהטט בין מקצבים אלקטרוניים ניסיוניים, תוך שהוא חוקר את רזי סגנון ה"ג'אנגל", שהיה אז בחיתוליו, עליו הולבש הסאונד המובהק של בואי.
הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום היה "Little Wonder", שנכתב במקורו לסרט של פול ורהובן משנת 1995 וזכה הפעם לעיבוד של טרנט רנזור. גם גרסאות הרמיקס של ג'וניור ווסקאז לקחו את השיר הגאוני הזה למימדים אחרים. כשמו כן הוא, שיר קסום, שמזכיר לנו את הקסם הנצחי של בואי. לאמן גדול כמוהו אין תאריך תפוגה, ועכשיו רק נשאר להמתין למרץ 2013 בכדי לטעום את מנת הגורמה החדשה שהוא מבשל לנו.
משפט המחץ:
