טל פנחס אמנם רק בן 29, אבל כבר מחזיק במותג טכנו מצליח ובעל אחד הפסטיבלים הגדולים באילת, שתי נקודות שעזרו לו לבסס את מעמדו כאחד האנשים החזקים היום בחיי הלילה בישראל. "התחלתי בגיל 16 במועדון בשם Upstairs. הייתי יחצ"ן", הוא מספר בראיון ל-mako. "לא הבנתי בחיי לילה והייתי נלחם על כל כרטיס. אז לא היו מערכות משוכללות והרשתות החברתיות לא היו מה שהן היום. הייתי הולך בעזריאלי ומחלק פליירים בשביל להרוויח עשר שקל על כל כרטיס, ובסוף גם הייתי משלם כניסה כי לא בדיוק הבנתי איך זה עובד. אחרי שנה כיחצ"ן, הבנתי את הפוטנציאל של התחום הזה והקמתי צוות משלי. עשינו אירועים רק בחגים לשמינסטים ולאט לאט גדלנו".

את הפריצה הגדולה באמת בתחום עשה טל בגיל 20 כשקיבל את ליין ימי השישי במועדון הקלרה המיתולוגי, שהיה שמור עד אז לגילאים מבוגרים יותר. "הייתי בקשר מאוד טוב עם כישי ז"ל (שי פדלון, מבעלי הקלרה). הייתי אז בן בית אצלו והוא היה בן בית אצלי, הוא היה המנטור שלי לחיי הלילה".

איך נולד הקשר ביניכם?
"היינו משחקים כדורסל ביחד והפכנו לחברים טובים. הוא היה בעלים של לא מעט מקומות שאני והצוות שלי היינו עושים בהם מסיבות. ביקשתי ממנו לתת לי ניסיון בקלרה, שיגעתי אותו והבטחתי לו שהוא לא יתאכזב - ובסוף הוא אמר לי: 'אתה יודע מה? עונה הבאה יש לך את ימי שישי'. הייתי בטירוף".

מלחיץ לא?
"כן, אבל בסוף הוא הבין שזה השתלם. עשינו שם פדיון גבוה בהרבה ממה שהיה לפני כי צעירים שותים בכמויות. המקום היה מלא עד אפס מקום כל שישי ובחוץ היו מחכים מאות אנשים".

מה לקחת מקישי לדרך הפרטית שלך?
"לקחתי ממנו בעיקר את הצניעות. לדעתי הוא היה הבן אדם הכי גדול בחיי לילה, ועדיין נשאר אדם צנוע עם מידות טובות ולא היה לו את השופוני של החיי הלילה. הוא היה מיליונר שנוסע על אופניים. מאוד התחברתי אליו".

טל, שכאמור היה קרוב לקישי במיוחד, מספר כי המוות הטראגי שלו השפיע עליו מאוד. "זה הגיע משום מקום. הוא היה בטיול בקולומביה וכתב לי משם 'אני לא מרגיש טוב'. אמרתי לו 'תחזור ותרגיש טוב'. תוך שבועיים-שלוש הבן אדם נגמר. כשאני ראיתי אותו הוא היה רזה מאוד ועדיין ניסה לשדר שהכל פיין, אבל ירדו לי דמעות בעיינים. הוא היה כמו אבא שלי – נשארתי אחרי המוות בקשר עם המשפחה שלו. זה חישל אותי מאוד, אבל זה היה לא קל".

"כיום, אין מקומות כמו הקלרה בתל אביב ולא ליין כזה"

כנער טל בכלל כיוון לקריירה מקצועית בכדורסל, אך פציעות חוזרות ונשנות גדעו לו את החלום. "שיחקתי מגיל 6 ורציתי להיות שחקן NBA. זה היה החלום שלי. התחלתי בהפועל חולון והייתי שחקן מצטיין בנערים, בתיכונים וזכיתי באליפויות. עד לפני חמש הייתי פעיל ואפילו שיחקתי בליגה הלאומית והארצית בבוגרים. לצערי נפצעתי בברך שוב ושוב והבנתי שלא אצליח להגיע לרמות שרציתי, כשבמקביל גם תחום הלילה שאב ממני יותר יותר ויותר. זה נשאר התחביב שלי עד היום ולפעמים יש את הנגיעות האלה שרואים משחק NBA והגעגוע חוזר - אבל בסה"כ עברתי את זה".  

הפרויקט המוכר ביותר של טל עד כה הוא פסטיבל אמנזיה שמתקיים באילת מדי שנה, אליו מגיעים אלפי אנשים. "זה התחיל בכלל בליין צהריים בקלרה", מספר טל. "קישי בזמנו אמר לי 'בוא תנסה לעשות שבת צהריים בקלרה'. חשבתי לקרוא למותג הזה אמנזיה ואז לא ידעתי בכלל על קיומו של המועדון באיביזה (מועדון האמנזיה באי הספרדי נחשב לאחד המועדונים הגדולים והמפורסמים בעולם)".

"התחלתי עם מסיבות קצף ענקיות. בגדי ים, שמש ובירות מול הים – אין היום מקומות כמו הקלרה בתל אביב וגם לא ליין כזה - וזה נתן חוויות בילוי מטורפת לאנשים. ככה נוצר המותג, הייתי עושה מסיבה כזו פעם בחודש וכל המי ומי היו מגיעים – דוגמניות, סלבים וזמרים. כל הדיג'ייז הכי גדולים הגיעו בזמנו".

איך אמנזיה הפך מליין תל אביבי לפסטיבל באילת?
"ראיתי שיש לנו כוח אדיר בידיים וקהל שהולך איתנו והבנתי שאפשר לעשות דברים גדולים. הניסיון הראשון שלי באילת היה לפני שש שנים. אני לא אובייקטיבי, אבל לא ראיתי מעולם קהל כל כך מדויק במסיבה אחת. זה היה סופ"ש מוצלח מאוד, 1,500 איש ירדו לאילת בשביל הפסטיבל הראשון. זה רגע שאתה מבין שבנית פה משהו".

"המלונות באילת מנצלים את זה שאין אופציות, זה גורם לי לחשוב האם להמשיך באילת שנה הבאה"

עם השנים גדל הפסטיבל והפך לאחד הפסטיבלים המצליחים והמוכרים שמתקיימים בעיר הנופש הדרומית, כשהוא משלב מסיבת בריכה, מסיבות בסלינה, מסיבת יאכטה אקסקלוסיבית ומסיבת חוף ענקית. "יש לנו קליקה של קהל משלנו שבא אחרינו. כל שנה אנשים פונים אלי מחדש לאמנזיה, זה לא אני או היחצ"נים מביאים את האנשים לאילת – המותג מביא אותם".

העובדה שתיירות החוץ עדיין מדשדשת בעקבות נגיף הקורונה, גרמה למלונות באילת לעלות מחירים לקיץ הקרוב, וטל, שמרגיש את זה במיוחד באמנזיה, לא חוסך בביקורת: "הם מנצלים את זה שאין לאנשים אופציות אחרות וסוחטים אותנו לגמרי. אני אישית ספגתי את העלייה הזו ולא גלגלתי אותה ללקוחות, אבל זה גורם לי לחשוב אם להמשיך באילת בשנה הבאה".

"ביעדים יותר אטרקטיביים כמו דובאי או מיקונוס המחירים יותר נוחים. בנוסף, לפסטיבל בארץ מגיעים תיירים מחו"ל וזו הזדמנות טובה להתרחב בניסיון להפוך את הפסטיבל למותג עולמי. יש כבר הצעות קונקרטיות".

הפסטיבל, שיתקיים השנה בסוף השבוע האחרון של ספטמבר, צפוי להיות הגדול ביותר בהיסטוריה של המותג, כשלמסיבת החוף המרכזית של הפסטיבל (שמושקעת ביותר מ-2 מיליון שקלים) צפויים להגיע כ-5,000 בליינים מכל הארץ. "השנה הליינאפ ברובו הוא ליינאפ טכנו של האמנים הכי גדולים בארץ שבקרוב נחשוף", מספר טל. "אנחנו מנסים גם להנחית דיג'יי גדול מחו"ל, וגם האלכוהול באירועים שלנו הוא במחיר סמלי".

"סלקציה? אנחנו לא מפלים לא מבחינת מראה, צבע עור או מוצא"

מותג נוסף מצליח עליו אחראי פנחס הוא ה-Bagatelle, מותג מסיבות טכנו, שמתקיימות בלוקיישנים אקסקלוסיביים משתנים. "התחלנו לפני ארבע שנים, עוד לפני שהטרנד של הטכנו התפוצץ, ורציתי מותג שמתעסק רק בו. המסיבה הראשונה הייתה בפארק הירקון ומשם זה הלך והתעצם. האירוע האחרון היה ביום העצמאות במסיבת שקיעה בחוף תל ברוך. בשבועות תכננו מסיבה על גג מול הים בנתניה - אך בעקבות מבצע בעזה זה התבטל".

יש לא מעט מותגי טכנו מצליחים שפונים לאותו קהל, איך מתמודדים עם התחרות?
"אני חושב שבסוף זה עניין של ליינאפ ותוכן. מרמת התפאורה המיוחדת ובחירת הלוקיישנים ועד האמנים כמובן. בשבוע הבא אנחנו עושים מסיבה בגג מלון פאבליקה בהרצליה ל-200 אנשים בלבד ותוך דקות נמכרו כל הכרטיסים".

יש לא מעט ביקורת על הסלקציה הקשה, שלא נאמר לא הוגנת בבאגטל.
"רוב הקהל שמגיע הוא חבר'ה מהקליקה שלנו שהם בליינים שהולכים איתי שנים. בגדול יש אצלנו הגבלת גיל שלפיה אנחנו עובדים. אנחנו לא עושים אפליות מבחינת סלקציה – לא מבחינת מראה, צבע עור או מוצא".

איך משלבים חיים אישיים בכל הטירוף הזה?
"אני מוצא את עצמי לפעמים בפגישות מהבוקר עד הערב וזה לא פשוט. לא משנה כמה כסף תעשה וכמה תצליח – אם אתה לא מצליח לפנות זמן לחיים האישיים שלך זאת בעיה. לפעמים זה משפיע עלי מאוד ולוקח לי זמן מהחיים של האישיים אבל אני משתדל לשמור על שגרת החיים שלי עם כושר ושחייה כל יום".

איפה זוגיות נכנסת בכל זה?
"היו לי מערכות יחסים, אבל זה קשה כי אין ממש זמן להשקיע בזה. אני לא שולל".

מה הלאה מבחינתך?
"אני עובד מאוד קשה על לפתוח בר-מסעדה ראשון שיהיה בבעלותי בתל אביב. יהיה שם שף מוכר שיצא מאחת מתוכניות הריאליטי. לקראת סוף השנה אני מאמין שיהיו לי כבר שני עסקים בתחום".